כפיר צפריר סומן לבין השמות החמים והבולטים בשנתיים האחרונות מאז הלהיט ״פחד אלוהים״ ושיתוף הפעולה המושמע עם נטע ברזילי ״נתק אותי״. בראיון מיוחד ל״מעריב״ מספר על הסינגל החדש שיצא היום (רביעי) בשם ״כל ההתמכרות״ שמדבר על מערכת היחסים המורכבת שלו עם התמכרויות, על המשבר שחווה וגרר אכילה רגשית, התיוג של אוהדי מכבי חיפה בתור עבריינים על ידי המשטרה והקשר האישי לחטוף אליה כהן.
״כתבתי את ׳כל ההתמכרות׳ בערך לפני שלוש שנים כשניסיתי להפסיק לעשן, ואפילו הצלחתי לאיזה עשרה חודשים. אבל היום אני עדיין מעשן לפחות קופסא ביום. ובאמת האופן שבו כתבתי את השיר הזה הוא כמו שכותבים עונש: ׳כל ההתמכרות עשה לי רע, כל ההתמכרות עשה לי רע, כל ההתמכרות עשה לי רע״ – מהחזרתיות על המשפט הזה הרכבתי את הפזמון. כמו שילד יכתוב ׳אני לא אשקר בבית ספר, אני לא אשקר בבית ספר׳״.
אתה מרגיש שניסית לבטא את האובססיה שלך אל מול זה?
״לגמרי. אפילו ההפקה המוזיקלית מורכבת מסאונד של דברים שממכרים אותנו והקלטנו סאונד אותנטי שלהם באולפן כמו – רעש של פתיחת פחית קולה, התראות של הודעות בטלפון, סאונד של שאכטה מסיגריה. הפקתי את השיר בהתחלה בעצמי ואז הצטרפו אליי שחר זיסמן וצוקי (צוק אלגזי). הייתי אמור להוציא אותו לפני חודש אבל בגלל שאנחנו חיים במדינה ממש מיוחדת שכל הזמן קורים בה דברים, נאלצתי לדחות אותו. אבל איך אומרים? כל עכבה לטובה וסוף סוף השיר בחוץ״.
בוא נתעכב רגע על מערכת היחסים שלך עם התמכרויות.
״זה אבסורד כי הרבה מהעבודה שלי היא מהטלפון. אני הרבה פעמים נעזר באוזניות ובטלפון אבל פתאום כל רעש של התרעה מהטלפון מושך ובולע אותי לתוך הדבר הזה. אני לגמרי הצרכן הכי קל – אני מצד אחד יודע למכור טוב אבל מצד שני אני הקונה האולטימטיבי ומהמקום הזה מגיעה ההתמכרות. מאוד קל להתמכר לדברים האלה שהם כביכול אמורים לשרת אותנו אבל בסוף אנחנו משרתים אותם״.
״הייתה לי תקופה שיצאתי מהכוכב הבא, לפני שיצא 'פחד אלוהים', והרגשתי שכלום לא עובד כמו שצריך. וברגעים האלה מצאתי את עצמי במקום של אכילה רגשית, משהו שלא הכרתי בכלל, וזה ממש תקף אותי. פתאום עליתי עשרים קילו מעל המשקל הרגיל שלי. אבל עכשיו אני אחרי זה. רק מהשיחה שלנו פתאום אני חוזר לשם״.
בהקשר הזה, יש לך מעין חרדת ביצוע אחרי ההצלחה האדירה של ״פחד אלוהים״? אתה מפחד למצוא את עצמך במקומות שהייתה בהם?
״ברור שלהגיע לאיזושהי פסגה מאוד גבוהה – יכול להיות מפחיד. אבל תראי, יצרתי מוזיקה גם כשלא היה אף אחד בקהל, ויצרתי מוזיקה גם כשכולם נזכרו שהיא רלוונטית להם״.
כמה היא "יושבת לך על הכתף" כשאתה מנסה לעבוד על יצירה חדשה?
״האמת שלקח לי קצת זמן להבין מה אני רוצה ליצור אחרי ׳פחד אלוהים׳. היה חשש האם אני אצליח להגיע לפסגה הזאת שוב? האם עכשיו אני נופל? אבל האמת, אני חושב שצלחתי את זה יפה עם ״נתק אותי״ (שיתוף פעולה יחד עם נטע ברזילי) שצבר מיליונים של השמעות. ואז הוצאתי גם את השיר עם אנה זק שצבר קרוב לשני מיליון השמעות״.
״מאז הספקתי להוציא עוד שני שירי סולו את ואני מאוד מבסוט. אבל שוב, אני חושב שמוסיקה לא צריכה לבוא ממקום של מספרים. ברור שבזמן היצירה עולות חששות אבל אני משתדל לא לתת להן להשפיע עליי. השיר הנוכחי מרגיש לי הרבה יותר טאבו ממה שהקהל שלי רגיל. כן חששתי מזה שלהורה של הילד שאוהב לשמוע אותי יהיה מה להגיד על זה. אבל אני גם באמת נאמן לאמנות שלי, אני יכול להגיד לך שבשיר הזה צונזרו המון משפטים שאולי אחשוף בהמשך״.
״אני יכול להגיד לך שדרך המערכת יחסים שלי עם הבת זוג שלי, נטליה תהילה קוגן, אני פתאום שם לב להרגלים שלי שאני עיוור להם, אבל פתאום מהצד אתה קולט שזה חריג. וזה באמת בזכות המערכת יחסים, שהיא למשל – התמכרות טובה״.
״בזכותה יש הרבה רגעים שאני פתאום שם אליהם לב, שלפני כן לא ראיתי. כמו ׳כפיר עוד לא התעוררת בבוקר וישר נבלעת לעשרים דק של גלילה בפייסבוק׳, מתוך זה לנסות ללכת למקום שמטהר אותך. אבל לא היה לי מקרה שבגלל איזו התמכרות שלי זה פגע במערכת יחסים. אף פעם לא הגזמתי יותר מדי למרות הכל. אני כן יכול להגיד לך שכל אחד סביר להניח אומר גם על עצמו שאם הוא יכל להפטר מההתמכרויות הקטנות שלו הוא היה בן אדם מוצלח יותר. בין אם זה מזמן המסך, החדשות, השאכטה. גם כדורגל זו התמכרות שאפשר להגזים איתה – אני נגיד אוהד מאוד שרוף של מכבי חיפה״.
אפרופו, מה אתה חושב על האלימות שמתרחשת בין אוהדים?
״זה חמור. אני מגנה אלימות במגרש ומחוצה לו בכל תוקף, אבל חשוב לי להדגיש שזה באמת פסיק אחוז מאוכלוסיית האוהדים. בכל קבוצה יש איזשהו קומץ שמתנהג ככה ואני חושב שהבעיה מתחילה ונגמרת אצל מי שצריך לפתור את הבעיה שזו המשטרה ומערכת החוק. אני כאוהד מצפה מהם שלא יענישו אותי בתור אוהד שבה להנות – כואב לי שמענישים אותי ואת בעל המועדון שלי״.
מה אתה חושב על כך שבשבוע שעבר שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, החליט להפסיק משחק באמצע?
״אני חושב שזה חמור שלמשטרת ישראל אין את היכולת להשתלט על עשרה אנשים שמפוצצים לכל כך הרבה אנשים את המשחק. באותו רגע הייתי בהופעה, והחברים שלי היו במקומות הקבועים שלהם, אני הרי בעל מנוי, והם פשוט נאלצו לחזור הביתה. באמת כואב לי עליהם – שאנשים חזרו הביתה וריסקו להם לא רק את החוויה אלא גם את התקווה לכדורגל הישראלי. תביני, קלאסיקו זה פסטיבל – האבא מגיע עם הילד, החברים סוגרים מוקדם את העסק ונפגשים לבירה. המשטרה פתאום החליטה לא למכור בירה – כאילו אומרים ל-30 אלף אנשים ׳אתם מסוכנים׳ במקום שייקחו את ה-15 אנשים שבאמת מתמודדים איתם וזה כואב״.
אתה מרגיש שבגלל זה נדבקה מעין סטיגמה על האוהדים?
״אנחנו הקהל הכי טוב במדינה ובעשור האחרון. לכל מועדון גדול יש אחראיות גדולה, וכשבמכבי חיפה יש משהו לא טוב אז ישר שמים לב. אני לא מתייחס לסטיגמות אני חושב שיש תקופה פחות טובה – אז זה מורגש. זה כמו לחיות ב׳אח הגדול׳ – אתה יודע מה מתרחש כי זה מאוד מדובר. אני מקווה שבמשרד התרבות והספורט ישכילו לשלב כוחות עם המועדונים לעשות ענישה פרטנית. לדעת לאכוף את החוק כראוי״.
״חשוב לי להגיד משהו בתור אוהד – בתור ילד, הגעתי לאצטדיון כי היו אבוקות, כי הייתה חגיגה שלמה. באירופה – מותר לקיים מופעי פירוטכניקה בתור יציע שמוגדר כיציע עידוד ובזמנים מסוימים, יש הסדר. רק פה אין הסדר ואז מה שקורה שמגיעים אוהדים מסורים שרוצים לתת מהנשמה שלהם – והחוק הופך אותם לעבריינים. אני לא מדבר על מי שזורק לתוך המגרש ומסכן חיים ומחליט לפצוע משהו – את זה אני מגנה בתוקף. אבל יש פה תחום אפור שאנחנו תקועים בו באמצע. כשזה לא נוח למשטרה היא הופכת אותנו לעבריינים. במקום להרגיע ולנהל את הסיטואציה באופן שקט היא רק מתסיסה את האירוע. למה? כובע. אנחנו רוצים אירופה. מגיע לנו להיות אירופאים. אוהדי מכבי חיפה לא עבריינים הם באמת אנשים מסורים״.
יוצא לך ללכת להפגנות?
״אני משתדל להופיע בפני מפונים ומשפחות החטופים – לא מזמן הופעתי בפני פלוגה מאוד רצינית של מילואים. אני משתדל לעשות את הטוב שלי מאשר להתמקד בכעס. אני מבין את הכעס של כולם – של המפגין ושל ההוא שרוצה רק שקט. המצב כל כך קשה ואני באמת חושב שיש מקום להכל. זו הברכה והקללה שלנו. ואני מתכוון מקום גם לכל הדעות. אבל מעל הכל – הכי חשוב להחזיר כבר את החטופים והחטופות שלנו. החבר שלנו חטוף, אליה כהן, הוא נמצא למיטב ידעתי ברשימה. הוא בן זוג של החברה הכי טובה של נטליה – זיו עבוד״.
