1. מה זיכרון הילדות הראשון שלך?
"הייתי בן 3, גרנו בכפר פינס. אני זוכר את עצמי רץ ברחוב חשוך אחרי ההורים שלי, קורא להם שיזכרו לקנות לי אופניים. אבא אמר "בעזרת השם", ואני, ילד קטן ותמים, צעקתי: "לא בעזרת השם, באמת!" גדלתי בכפר ירוק ליד פרדס חנה, חמישי מתוך עשרה אחים – וזה הפך אותי לילד די שקט ומופנם. בתוך בית רועש, מלא חיים, אתה לומד למצוא את המקום שלך".
2. מה לקחת מההורים שלך?
"קודם כל – אמונה. בבית שלנו, הקב"ה היה חלק מהמציאות. אבל גם תחושת מסוגלות: "אם אתה רוצה משהו – תעבוד קשה ותשיג אותו". חינכו אותנו שאנחנו הכי טובים, הכי יפים, הכי חכמים – לא מתוך גאווה, אלא מתוך תחושת שליחות. זה משהו שנחקק בי עמוק".
3. מה אתה מרגיש שהוא רק שלך?
"היחס שלי לכסף. בבית שלנו כסף לא היה אישיו – תמיד דיברו על שליחות, על משמעות. רק בשנים האחרונות הבנתי שכדי להגשים חלומות צריך גם להתפרנס. זה שינוי תפיסה שלקח לי זמן לעבור, אבל הוא הכרחי. לא פחות חשוב מעקרונות זה גם לדעת לעמוד על שלך".
4. מי האדם שהכי השפיע עליך?
"המחנך של הכיתה המקבילה שלי בתיכון. הוא ראה בי דברים שאחרים לא ראו. כשהרגשתי שקוף – הוא הסתכל, הקשיב, חייך, האמין בי. בזכותו החלטתי שאני רוצה להיות מחנך. לתת לתלמידים את מה שהוא נתן לי – אמונה עצמית".
5. מתי החלטת שאתה יודע מה אתה רוצה לעשות?
"כשהייתי בן 5. שכבתי באוטו עם ווקמן, שומע את "Heal the World" של מייקל ג’קסון. עצמתי עיניים וראיתי את עצמי על במות ענק, שר שירים שאנשים שרים איתי. מאז – זה שם. לא עוזב. כמו איזה קול פנימי שמזכיר לי למה באתי לעולם".
6. מה היה הרגע שבו הרגשת שהצלחת?
"היו הרבה רגעים קטנים – סרטונים שהתפוצצו, שיר בגלגלצ, הופעה מרגשת. אבל אף פעם לא אמרתי לעצמי "זהו, הצלחת". אני תמיד מרגיש שאני רק בתחילת הדרך. אני כל הזמן בעשייה, תמיד עם עוד צעד קדימה בראש. החלום שלי רחוק, ואני לא מוותר עליו".
7. כישלון שחווית ומה למדת ממנו?
"אחרי הצבא הלכתי לישיבת הסדר וניסיתי באמת להפוך לצדיק. קמתי ב'הנץ', גידלתי זקן, למדתי יומם ולילה. אבל משהו בי נשבר. הבנתי שאני נלחם בעצמי. זה לא הכישלון של הדרך – זו לא הדרך שלי. היום אני מבין שאפשר להיות צדיק גם בלי חליפה וכיפה ענקית. בדרכי שלי".
8. נקודת המפנה בחייך?
"רגע לפני גיל 30. הייתי מחנך בתיכון, חלמתי על מוזיקה, אבל לא העזתי. ואז פשוט צילמתי סרטון מצחיק עם תלמידים – וזה התפוצץ. הרגשתי פתאום שיש לי קול, שיש לי קהל, שיש לי אפשרות לפרוץ בלי להיות תלוי באף אחד. משם יצאתי לדרך עצמאית".
9. מה אתה רוצה שיזכרו ממך?
"שהייתי אדם טוב. פשוט ככה. מישהו ששימח, עודד, נתן תקווה. אם זה שיר, סרטון, משפט בשיחה עם זר ברחוב –-כל עוד זה נגע במישהו, עשיתי את שלי. אני רוצה שיזכרו אותי עם חיוך".
10. איך נראים היחסים שלך עם אלוהים והאמונה?
נולדתי לתוך זה – משפחה של רבנים. אבל זו לא אמונה סגורה. היא דיאלוג. לפעמים כועס, לפעמים מפקפק, אבל תמיד ממשיך לדבר. אלוהים אצלי בשירים, במחברות שאני כותב. היו לי משברים, מפגשים מטלטלים עם אנשים "חילונים" שהיו טובים ממני – וזה יצר שאלות. אבל אני לא בורח. זה קשר, זה חיים".
11. האם חווית רגע של לב שבור ומה הלקח שהפקת?
"כן. לא רגע אחד ספציפי, אלא יותר תחושה שחוזרת – כשאתה נותן מעצמך ונפגע. היו אנשים שהתקרבתי אליהם, במעגלים אישיים וגם מקצועיים, שברגע האמת נעלמו או התרחקו. יש גם חברויות שנחלשו, משפחה שלא הייתי מספיק שם עבורה. זה כאב שקט, לא דרמטי, אבל עמוק. הלב נשבר גם כשאתה לא מצליח להיות מה שחשבת שתהיה עבור אחרים. שלא כל קשר נועד להישאר. לפעמים אתה צריך לשחרר, גם את האשמה וגם את האכזבה. למדתי שגם כשאני נופל, אני מסוגל לקום. שכישלון הוא לא סימן לעצור, אלא הזמנה לבדוק מחדש מי אני ומה חשוב לי באמת".
12. אם היית צריך לבקש סליחה ממישהו – ממי זה היה?
"מהרבה אנשים, באמת. בעיקר מאנשים שהתרחקתי מהם בלי כוונה רעה – פשוט החיים לקחו אותי למקומות אחרים. היו תקופות שהייתי כל כך עסוק בלשרוד, ליצור, להחזיק את עצמי, שלא נשאר לי מקום לאחרים. גם מאנשים ברשת שנקשרו, ציפו, חיכו – ולא תמיד הייתי שם. אני מבקש סליחה על השקט, על ההעדר".
13. יצירה אהובה במיוחד שאתה מרגיש שמדברת אותך?
"הארי פוטר. אולי זה נשמע ילדותי, אבל בעיניי זה סיפור עמוק על ילד שלא ידע מי הוא, וגילה שהוא נבחר – לא בזכות כוח, אלא בזכות לב. זה נוגע לי מאוד – הילד הקטן שמרגיש לא שייך, אבל מאמין עמוק בפנים שיש לו ייעוד. זה סיפור על אהבה, על טוב מול רע, על האמונה הפשוטה שיש בי משהו מיוחד".
14. חפץ שיקר לליבך במיוחד?
"מחברת מהשנה הראשונה שלי בישיבה. זו היתה תקופה קשה – אחרי תיכון מלא במה, פתאום הייתי בחדר לימוד בלי קהל. הרגשתי שאני נאבד. כל ערב כתבתי במחברת הזאת – לעצמי, לאלוהים. על בדידות, על שאלות, על כאב. היא מחזיקה את הקול הכי פנימי שלי".
15. מה תאחל לעצמך?
"להמשיך להיות נאמן לעצמי. לא להתבלבל מהצלחות חיצוניות, אלא להקשיב לקול הפנימי שלי. לשיר עוד, לצחוק עוד, לחנך עוד. ובעיקר – לאהוב. את עצמי, את הסביבה, את הדרך. ולזכור, תמיד – שיש מישהו שמאמין בי גם כשאני לא בטוח בעצמי".
* משה כורסיה יופיע ב־11.8 בזאפה חיפה וב־20.8 במיוזיק סיטי באר שבע
