על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● הנסיך הסעודי: "חמאס יכולים להישאר בשלטון, ועל ישראל לשלם על שיקום עזה"
● אירופה נערכת לסדר עולמי חדש, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח
1מה עשו 7 מומחי טילים מרוסיה באיראן בשנה שעברה?
סוכנות הידיעות רויטרס חושפת כי מומחי טילים רוסים טסו לאיראן בעיצומם של העימותים עם ישראל בשנה שעברה. "שבעת מומחי הנשק הוזמנו לנסוע ממוסקבה לטהרן בשתי טיסות בתאריכים 24 באפריל ו-17 בספטמבר ב-2024, לפי מסמכים המתארים את שתי ההזמנות הקבוצתיות וכן את רשימת הנוסעים בטיסה השנייה", נכתב.
גורם איראני בכיר, שביקש להישאר בעילום-שם, אמר לרויטרס כי המומחים הרוסים "ערכו ביקורים מרובים באתרי ייצור טילים איראניים בשנה שעברה, כולל בשני מתקנים תת-קרקעיים, כאשר חלק מהביקורים התרחשו בספטמבר".
גורם ביטחוני מערבי, שגם ביקש להישאר בעילום-שם, הוסיף כי "מספר לא מוגדר של מומחי טילים רוסים ביקרו בבסיס טילים איראני, כ-15 ק"מ מערבית לנמל אמיראבאד השוכן על החוף הדרומי של הים הכספי".
הטיסות מרוסיה לטהרן התרחשו על רקע העימותים בשנה שעברה בין ישראל ואיראן. ברויטרס מצאו כי בין מומחי הנשק שהיו על הטיסה באפריל נמנים, "דניס קלקו, בן 48, וואדים מאלוב, בן 46. קלקו עבד באקדמיה להגנה אווירית נגד מטוסים של משרד הביטחון. מאלוב עבד ביחידה צבאית המכשירה כוחות טילי נ"מ". מומחים נוספים שהצטרפו לטיסה באפריל הם "אנדריי גוסב, בן 45, אלכסנדר אנטונוב, בן 43, ומראט חוסיינוב, בן 54. גוסב הוא סגן אלוף העובד כסגן ראש הפקולטה לרקטות כלליות ותחמושת ארטילרית במכון להנדסת ארטילריה של משרד הביטחון. אנטונוב עבד במינהל הראשי לרקטות וארטילריה של משרד הביטחון, חוסיינוב, אלוף משנה, עבד באתר ניסויי הטילים הרוסי קפוסטין יאר", נכתב.
על הטיסה השניה שהתרחשה בספטמבר היו "סרגיי יורצ'נקו, בן 46, שגם עבד במינהל הרקטות והארטילריה, הנוסע השני בטיסת ספטמבר היה אולג פדוסוב, בן 46. רשומות מגורים מציינות את כתובתו כמשרד המינהל למחקר בין-זרועי מתקדם ופרויקטים מיוחדים. זהו ענף של משרד הביטחון האחראי לפיתוח מערכות נשק עתידיות".
רויטרס יצרה קשר טלפוני עם כל הגברים, "חמישה מהם הכחישו שהיו באיראן, הכחישו שהם עובדים עבור הצבא או את שניהם, בעוד אחד סירב להגיב ואחד ניתק את השיחה".
משרד הביטחון והחוץ של איראן סירבו להגיב לכתבה כמו גם משמרות המהפכה האיראניים. משרד הביטחון הרוסי לא הגיב לבקשת התגובה.
מתוך רויטרס מאת ג'יימס פירסון, פולינה ניקולסקאיה, אנטון זברב ופריסה חאפזי. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם ישראל ומצרים בדרך למלחמה?
על רקע העימותים הדיפלומטיים בין ישראל למצרים, בקהיר חוששים ממלחמה עם ישראל. "במהלך השבועות האחרונים, העימות הדיפלומטי סביב הצעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגלות בכפייה פלסטינים מעזה למצרים הגביר את החרדה הזו, והפך את הדיבורים הללו לדיון נלהב", פורסם ב-CNN.
החשש העיקרי של ישראל נובע מנוכחות צבאית חריגה של מצרים בסיני, המפרה את ההסכמות שנקבעו לאחר הסכם השלום בין המדינות ב-1979. ישראל התחילה לחשוש בספטמבר האחרון כאשר מצרים ערכה תרגיל צבאי בסיני עם תחמושת חיה. "תקשורת משני צדי הגבול הקרינה קטעים מהאירועים ואמרה שהם סימנים להכנות אפשריות למלחמה". גורמים רשמיים בישראל הצטרפו לטענה שהמצרים מתכוננים למתקפה.
יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארה"ב, אמר בינואר כי "ראינו בסיסים שיכולים לשמש רק למבצעי תקיפה" והוסיף כי מצרים מפרה "באופן חמור" את ההסכם. גם שגריר ישראל באו"ם דני דנון תהה מדוע מצרים מוציאה "מאות מילוני דולרים על ציוד צבאי" והוסיף, "זה צריך להדליק נורות אזהרה. למדנו את הלקח שלנו. עלינו לעקוב אחרי מצרים מקרוב ולהתכונן לכל תרחיש".
אולם, במצרים טוענים שההאשמות הן חסרות בסיס. חוסאם אל-חמלוי, פרשן ביטחוני, אמר כי "שום טנק מצרי לא נכנס לסיני בלי אישור ישראל. לצבא המצרי אין את היכולת להיכנס למלחמה עם ישראל" והבהיר, "רוב הסרטונים על פריסות ותרגילים צבאיים מצריים המסתובבים בתקשורת הערבית והישראלית, הם ישנים או לא צולמו בסיני".
בראיון לתקשורת בחמישי האחרון, בכיר צבאי מצרי, אלוף אחמד מחמוד צפא א-דין, הסביר כי "הוצאות הצבא המצרי ומאמציו לחדש את הארסנל נועדו ל'שמירה על שלום ויציבות באזור'".
נביל פחמי, שר החוץ לשעבר של מצרים, אמר כי אף אחד לא רוצה שהסכם השלום יהיה בסיכון, אך מה שעלול לערער אותו הוא הלחימה של ישראל בעזה ומימוש התוכנית של טראמפ. "מה שעלול בסופו של דבר להפר את האיזון הוא הגירוש הפוטנציאלי של תושבי עזה למצרים, שיהווה איום על הביטחון הלאומי של מצרים". פחמי הוסיף כי התוכנית של טראמפ "עומדת בסתירה מוחלטת למטרה הכוללת של שלום בין ערבים לישראלים".
"בין אם טראמפ יחזור בו ובין אם לא, ישנה תחושה בקרב מדינות ערב שהאזור, כמו שאר העולם, נכנס לשטח בלתי נודע בתקופת כהונתו השנייה של טראמפ", נכתב ב-CNN.
מתוך ה-CNN מאת שרה אל-סירגאני. לקריאת הכתבה המלאה.
3באקונומיסט טוענים: ישראל רוצה "עוד שטח"
הפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה והפרת הסכם הפסקת האש עם לבנון היא מהלך אסטרטגי רחב יותר של ישראל על מנת "לשמור על נוכחות גאוגרפית גדולה יותר", נטען באקונומיסט, בכתבה שכותרתה "צה"ל מאמץ אסטרטגיה חדשה בסיכון גבוה: יותר שטח".
"בזמן שצה"ל מבקש לשמור על נוכחות גאוגרפית גדולה יותר, כולל בשטח שאינו ישראלי. הוא החל ליצור מה שהוא מתכוון שיהיו 'אזורי חיץ' בלתי מוגבלים בארבעה חזיתות: בעזה, בגבולות לבנון וסוריה, וביהודה ושומרון", נכתב. לפי הכתבה, צה"ל מנצל את האזורים שיש בהם וואקום פוליטי וכאוס ו"נשען על הביטחון הברור של נתניהו שיש לו את הגיבוי מממשל טראמפ, אשר לא הראה סימנים לניסיון לרסן את צה"ל".
גם בלבנון "ישראל מצדיקה את העיכוב ביציאתה מלבנון בכך שהיא טוענת שיש צורך להגן על אזורים ישראליים לצד הגבול. לצד חשש מחזרת כוחות חיזבאללה לדרום שעלולה בקלות להעמיד אותם שוב בסיכון. הממשלה אומרת שצה"ל יפנה את המוצבים ברגע שיהיה לו ביטחון שהצבא הלבנוני יוכל לאבטח את הגבול ולשמור את חיזבאללה בחוץ".
גם ברמת הגולן, בגבול סוריה, הסכם הפסקת האש עם אסד שנחתם ב-1974 "מתפרק". לאחר נפילת אסד צה"ל חצה את הגבול ותפס שטח סורי כשהצדיק את המעשה "בהיעדר כוח מוכר שיגן על הגבול". צה"ל החל להקים מוצבים קבועים בסוריה. ונתניהו דרש "פירוז מוחלט של דרום סוריה".
גם ביהודה ושומרון, צה"ל פשט אל ערים פלסטיניות כמו ג'נין וטולכרם, שבהן "כ-40 אלף אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם בשל מבצעי צה"ל נגד קבוצות חמושות".
"טביעת הרגל המורחבת של צה"ל עלולה לסכן מערך ייחודי של הזדמנויות עבור ישראל. מאז החתימה על ההסכם הראשון שלה עם מדינה ערבית, מצרים, ב-1978, ישראל איזנה הרתעה צבאית עם תמרון דיפלומטי. ההסכם הזה, ועוד אחד עם ירדן, שרדו אירועים אזוריים. הממשלות החדשות בסוריה ובלבנון מעוניינות ליצור קשר עם המערב ולהוכיח שאינן עוד מקלטים לנציגים פרו-איראניים. כיבוש מתמשך של השטח שלהן אולי אינו נקודת פתיחה טובה לשיפור היחסים", נכתב.
מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.
4מחירי המזון בעזה בנסיקה לאור הפסקת הסיוע ההומניטרי
בתחילת השבוע ישראל הפסיקה את הסיוע ההומניטרי לעזה לאחר שהפסקת האש עם חמאס הגיעה לסופה. כעת, העזתים מדווחים כי "מחירי מוצרים חיוניים עולים", פורסם בניו יורק טיימס.
חסימת הסיוע לעזתים, הכולל חסימת "סחורות, סיוע ודלק", נועדה להפעיל לחץ על חמאס לקבל את ההצעה החדשה להארכת הפסקת האש. "יום אחד לאחר שישראל החלה לעצור את כניסת כל הסחורות והסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, הפלסטינים כבר מרגישים את השפעות הצעד המקיף, כאשר מחירי המזון עולים", נכתב.
אימאן סאבר, אחות בת 24 מצפון רצועת עזה שגרה באוהל, אמרה לניו יורק טיימס כי "המחירים של סוכר, שמן ועוף עלו". סאבר הוסיפה "עכשיו הכול מתייקר". האיסור על כניסת סחורות וסיוע מגיע בתקופת חודש הרמדאן.
ארגוני סיוע והאו"ם גינו את החלטה של ישראל ואמרו "סיוע הומניטרי אינו קלף מיקוח להפעיל לחץ על צדדים". ארגון אוקספם כינה את ההחלטה "מעשה פזיז של ענישה קולקטיבית, האסור במפורש לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי". גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הצהיר כי "סיוע הומניטרי לעולם לא צריך לשמש ככלי מלחמה" והזהיר שזה יוביל ל"תוצאות הרסניות".
"גורמים ישראליים אמרו כי הממשלה מאמינה שהסיוע והסחורות שנכנסו לעזה בחודשים האחרונים ובמהלך הפסקת האש משמעותם שיש מספיק אספקה לכמה חודשים נוספים", נכתב. אולם, כעת גם אם יש מזון זמין, "ייתכן שהוא רחוק מהישג ידם של רבים".
אמאני עטא, עזתית בת 30, אמרה לניו יורק טיימס כי "קילו סוכר עלה 6 שקלים אתמול, אבל עכשיו, אחרי שנתניהו אמר שהוא לא ייתן לשום דבר להיכנס, המחיר שלו כבר עלה ל-10 שקלים".
עבד אלרחמן מוחמד, אב לארבעה בן 35, אמר שגם מחירי הפירות והירקות עלו, כשמחיר קילו עגבניות קפץ מ-8 שקלים ל-20. מוחמד אמר לניו יורק טיימס כי "סוחרים ובעלי חנויות בכוונה עוצרים סחורות מהשוק כדי למכור אותן אחר כך במחירים מופקעים, מה שמחמיר את הלחץ הכלכלי על תושבי עזה".
"משרד הפנים בעזה קרא לאנשים לדווח על עליות מחירים בשווקים ובחנויות, וכן על כל סוחר שנראה שמנסה לנצל את המצב לטובתו" והזהיר כי "ינקוט צעדים מחמירים נגד כל מי שמעלה מחירים", נכתב.
מתוך הניו יורק טיימס מאת היבה יזבק. לקריאת הכתבה המלאה.
