מגילות ים המלח הן ללא ספק בין הכתבים החשובים ביותר מבחינה היסטורית ומקראית. כתבי היד העתיקים הללו, שנמצאו במערות ליד ים המלח לפני כמעט 100 שנה, שינו לחלוטין את ההבנה שלנו לגבי מקורות היהדות והנצרות. מדובר בכ-1,000 מגילות, בהן מפורטים טקסטים דתיים, מזמורים שונים, תפילות ייחודיות, חוקים, פרשנויות ועוד.
עד כה, המגילות נחשבו כמתוארכות לתקופה שבין המאה השלישית לפנה"ס למאה הראשונה לספירה. אולם על פי ניתוח AI חדשני, חלק מהמגילות מתוארכות עד למאה הרביעית לפנה"ס, כמעט 2,500 שנה לאחור. למרות שהמומחים ניתחו רק כעשירית מכלל מגילות ים המלח, יש תקווה שטכנולוגיית הבינה המלאכותית תמשיך לחשוף פרטים נוספים על ההיסטוריה העתיקה שלהן.
פרופסור מלאדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן באמסטרדם, המחבר הראשי של המחקר, הסביר: "לעתים קרובות תאריכי כתבי יד עתיקים יותר ממה שחשבנו קודם. כלי ה-AI שפיתחנו מאפשר לספק הערכות תאריך הרבה יותר מדויקות".
המגילות התגלו לראשונה ב-1946 במערות קומראן שבמדבר יהודה, ליד ים המלח, והמשך הגילויים נמשך עד 1956. האוסף כולל כ-1,000 כתבי יד עתיקים שפרוסים על פני אלפי חלקים. הממצאים כוללים אלפי רבים של חלקיקים קטנים של קלף ופפירוס, לצד כמה מגילות יקרות ערך שנמצאו בשלמותן.
הסופרים העתיקים השתמשו בשלושה סוגי חומרים עיקריים לכתיבת המגילות: וולום (עור מעובד של בעלי חיים), פפירוס (חומר כתיבה צמחי), ולעתים גם יריעות מתכת. הטקסטים נכתבו בארבע שפות עיקריות: עברית, ארמית, יוונית ונבטית (שפת העם הנבטי הערבי העתיק).
המשמעות הדתית העצומה של המגילות נובעת מהעובדה שהן כוללות חלק מהטקסטים העבריים המוקדמים ביותר שהפכו לחלק מהתנ"ך. עד היום, מעט ידוע על הסופר או הסופרים שכתבו את המגילות.
לרוב ניתן החוקרים קובעים את הגיל המשוער של כתבי יד לא מתוארכים על ידי הערכת סגנון הכתב, אך שיטה זו דורשת מספיק כתבי יד עם תאריכים מדויקים כדי ליצור ציר זמן אמין של התפתחות סגנונות הכתב.
במחקר הנוכחי, החוקרים שילבו שלוש שיטות מתקדמות: תחילה השתמשו בתיארוך רדיו-פחמן כדי לקבוע את גיל כתבי יד היסטוריים מאתרים שונים בישראל ובגדה המערבית. לאחר מכן השתמשו ברשת עצבית של AI הנקראת BiNet כדי לנתח את סגנונות הכתב של כל מסמך, עד לרמת דפוסי עקבות הדיו הדקים ביותר.
החוקרים שילבו את שני מקורות המידע ובנו תוכנה חכמה בשם ״חנוך״. התוכנה בוחנת את אופן הכתיבה במגילות ומשווה אותו לדוגמאות ידועות, ובכך מצליחה לזהות באופן מדעי ומדויק את הגיל של כל מגילה.
החוקרים בדקו את דיוק התוכנה על 135 מגילות שונות. מומחים שמנוסים בכתבי יד עתיקים בדקו על התוצאות וקבעו: ב-79% מהמקרים התוכנה נתנה הערכות גיל סבירות ומהימנות, ואילו ב-21% מהמקרים ההערכות היו בעייתיות, יותר מדי עתיקות, יותר מדי חדשות, או לא ברורות.
הממצא הקריטי ביותר היה שגם שיטות הבינה המלאכותית וגם תיארוך רדיו-פחמן העריכו גילאים עתיקים יותר עבור רבות ממגילות ים המלח בהשוואה לניתוח כתב יד מסורתי.
פרופסור פופוביץ' הדגיש שהצוות "עדיין לא תיארך את כל כתבי היד", כך שיש פוטנציאל ללמידה נוספת על הגיל הכללי של המגילות. "יש יותר מ-1,000 מגילות ים המלח, כך שהמחקר שלנו הוא צעד ראשון אבל משמעותי, הפותח דלת להיסטוריה עם אפשרויות חדשות למחקר", הוא הסביר.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת PLOS One, משלב פלאוגרפיה (חקר כתב יד עתיק) עם AI ותיארוך רדיו-פחמן כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר. ״חנוך״ מספק לחוקרים כלי רב עוצמה שיכול לחדד הערכות עבור כתבי יד ספציפיים, לעתים קרובות לדיוק של פלוס מינוס 50 שנה בלבד.
המחברים מסכמים בהתרגשות: "עם הכלי ׳חנוך׳ פתחנו דלת חדשה לעולם העתיק, כמו מכונת זמן, שמאפשרת לנו לחקור את הידיים שכתבו את התנ"ך. זה מרגש מאוד לעשות צעד משמעותי בפתרון בעיית התיארוך של מגילות ים המלח וגם ליצור כלי חדש שיכול לשמש לחקר אוספי כתבי יד מתוארכים חלקית אחרים מההיסטוריה".
