מה שיותר עמוק: היתרון היחסי של ב"ש במרוץ האליפות

ביל שנקלי אמר פעם שקבוצת כדורגל צריכה שלושה שחקנים שידעו לנגן בפסנתר ושמונה אנשים שידעו לסחוב אותו. אלכס פרגוסון אמר פעם שאם יתנו לו את זינדין זידאן ו-10 חתיכות עץ הוא יוכל לזכות בליגת האלופות. לו הייתם שואלים את רן קוז`וך, מאמן הפועל באר שבע שתפגוש היום (שני) את מכבי חיפה באצטדיון טרנר, הוא היה אומר שקבוצה היא יותר מ-11 שחקנים.

הפועל ב"ש תפגוש את מכבי חיפה בפעם השישית העונה, והפעם הראשונה מאז ה-3:3, משחק בלתי נתפס בו האדומים נקלעו לפיגור משולש והצליחו לחלץ נקודה. הקבוצה השיגה 11 נקודות מ-7 משחקים בהם נקלעה לפיגור, 52% הצלחה לעומת, למשל, 32% של בית"ר או 29% של חיפה (כשמכבי ת"א עם 17 מ-10 משחקים, אחוז הצלחה דומה לזה של האדומים).

במקרה של ב"ש, בשונה מהצהובים, השערים מגיעים מהמחליפים. בעונה בה שתי הקבוצות עם 71 נקודות כל אחת והאליפות עשויה להיות מוכרעת על הפרש השערים, היכולת של באר שבע לשנות משחקים מהספסל ולהגדיל את ההפרש (כשנותרו לה משחקים מול מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל חיפה), יכולה להיות מה שמעניק לקבוצה של קוז`וך את האליפות. לכן מה שעשוי להיות הסיפור של המשחק מול הירוקים מהכרמל, ואולי של העונה כולה, הוא דווקא הספסל.

לפני שנצלול לעומק, נתחיל עם קצת מספרים. אלון תורג`מן הבקיע שבעה שערים כמחליף העונה. אנטוניו ספר שעזב בינואר הבקיע שלושה ובישל ארבעה. ארנולד גריטה הבקיע שניים, זאהי אחמד כבש ובישל כשגם מתן בלטקסה, שי אליאס, אליאל פרץ, אמיר גנאח ויורי מדיירוש מצאו את הרשת כמחליפים. במכבי ת"א, לשם ההשוואה, לא היה שחקן אחד שהבקיע יותר משער אחד כמחליף לפי הנתונים של Transfermarkt.

הכל מתוכנן
16 מ-65 השערים של הפועל ב"ש הובקעו ברבע השעה האחרונה של המשחק (כולל תוספות זמן), לעומת 11 מ-72 השערים של מכבי ת"א, עדות נוספת להשפעה של הספסל ומה שעשוי להיות גורלי, כאמור, במצב בו הפרש השערים מכריע את המאבק על האליפות. לא מדובר רק בניסיון לצאת קדימה שהופך לשערים, אלא בחלק לכל דבר מסגנון המשחק של הפועל באר שבע.

האדומים של קוז`וך לא מפסיקים ללחוץ, רצים יותר אולי מכל קבוצה אחרת בליגת העל ובועטים יותר מכל אחת אחרת, גם לשער וגם למסגרת. הקבוצה מחזיקה בכדור ב-60.66% מהזמן ובאופן מפתיע מובילה את הליגה בכמות התיקולים ובכמות התיקולים המוצלחים, כשמי במקומות 2-3 הן מכבי פ"ת שירדה ואשדוד שסיימה במקום ה-11.

אין לב"ש את שחקן היוצר ה"קלאסי". הדבר הקרוב ביותר לכך הוא קינגס קנגווה, שחקן העונה, שלא מפסיק לרוץ בדרך ל-12 שערים ו-7 בישולים מעמדת הקישור המרכזי. אלון תורג`מן שהגיע ל-11 שערים הבקיע את רובם מהספסל, ולא באמת שחקן יוצר של ממש, אלא רגל מסיימת.

ב"ש משחקת עם כמה יוצרים במקביל, כשהכובד היחסי של ניהול המשחק עובר בין קנגווה, פרץ, דן ביטון והלדר לופס. הם מחזיקים מול קבוצות ולעתים עולים ליתרון בעצמם, וכאן נכנסים המחליפים.

אנטוניו ספר עשה את זה בצורה נהדרת עד ינואר, כשעלה מהספסל והכניס מימד חדש של יצירתיות לקבוצה מול יריבות מותשות. אמיר גנאח עלה מהספסל והבקיע עמוק בתוספת הזמן מול בית"ר, זאהי אחמד בישל ליורי מדיירוש שער שקבע 0:2 על אשדוד בעונה הסדירה אחרי שהשניים עלו מהספסל.

גם אם זה לא מתבטא בהכרח במספרים שלהם, למרות שהם יותר מהאחרות בליגה, השחקנים האלה מכניסים משהו אחר, מעט יותר טכני, מאלו שהיו לפניהם. לא חסר גם למי שפותחים, אבל זאת טכניקה אחרת. אחת שדורשת מעט יותר כדורגל הגנתי ולחץ על הכדור, ופחות יצירתיות. ברגע שעולים מהספסל שחקנים שיכולים לעבור כמה שחקנים בכדרור, כל הדרך בה שומרים את ב"ש משתנה. מול יריבות שבורות או כאלה שיוצאות קדימה, יש ערך למעברים האלה ולמה שהופך 1:2 ל-1:3.

שינוי שיטה
אליאל פרץ הוא השחקן שהוחלף הכי הרבה פעמים בליגת העל העונה עם 24. דן ביטון ואלון תורג`מן הוחלפו 17 פעמים כל אחד, כשיש שחקן אחד במכבי ת"א (אושר דוידה) שהוחלף 17 פעמים, גם בהשפעת הרוטציה שנדרשה בעקבות שמונת המשחקים ואינספור הטיסות בליגה האירופית.

מדובר, כמובן, במהלך מכוון. גם תורג`מן וגם פול ארנולד גריטה שעלו מהספסל יכולים לאפשר שינויי מערך, כפי שראינו למשל ב-1:3 על בית"ר בו גנאח עלה במקום פרץ ושיחק בתפקיד מעט יותר התקפי, או גורדנה על חשבון הלדר לופס במה שהשאיר את ב"ש עם שלושה בלמים.

הגמישות הזאת בזמן משחקים היא דבר לא מובן מאליו וחלק ממה שהופך את האדומים מהדרום לאחת הקבוצות המהנות ביותר לצפייה העונה בליגה, כששחקנים כמו קנגווה, לופס, בלטקסה וביטון יכולים לעבור בין כמה עמדות במהלך המשחק.

ה-3:3 מול מכבי חיפה הוא דוגמה מצוינת, במשחק בו הקבוצה פתחה במין 4:1:4:1 והחליפה ל-3:4:3, כשיוני סטיואנוב (שחקן מגוון נוסף, אך מי שגמר את העונה) ואלון תורג`מן החליפו את מתן בלטקסה וזאהי אחמד. במצב כזה ביטון עבר לכנף והקבוצה קיבלה חלוץ מרכזי, מה ששינה את כל הדינמיקה והעלה את הלחץ על חיפה הפריכה, אז בשלהי עידן ברק בכר. זה השתלם עם קאמבק גדול ונקודה חשובה.

הגיוון של ב"ש והעובדה כי יש מספר שחקנים עם סגנון דומה מאפשרת להם גם להתחלף ביניהם, במה שמקשה על היריבות במהלך משחק נקודתי. קוז`וך עשה את זה כמה פעמים, למרות שגם כאן יש פספוס מסויים שבולט במקרה של יורי מדיירוש שנועד להיות האקס פקטור הזה מהספסל ועדיין לא השפיע כמחליף, מלבד משחק הבכורה מול אשדוד.

בשלושת המשחקים הקרובים אין כמעט מרווח לטעויות, וזה יתבטא בין היתר בזכות היכולת הזאת. קוז`וך יודע ש-11 השחקנים הטובים ביותר שלו לא בהכרח פותחים בכל משחק, וגם לא תמיד יסיימו אותו, אבל עושה רוטציה מספיק טובה כדי לשמור על רעננות במשך דקות ארוכות. בהתחשב בטירוף שמחכה לנו היום בטרנר, ובעצם בכל אחד משלושת המשחקים שנותרו לליגה ולגמר הגביע, אולי ב"ש תגלה שהאליפות שלה יפה כמו גול בדקה ה-90. אולי היא גם לא הייתה מגיעה אליה בלי אחד כזה.