במשך שנים רבות, התיבול MSG (מונוסודיום גלוטמט) היה במרכזה של מחלוקת בריאותית. רבים האמינו שהוא גורם לתופעות לוואי כמו כאבי ראש, דפיקות לב והתייבשות, במיוחד לאחר אכילה במסעדות אסייתיות. אולם לאחרונה, טרנד חדש ברשתות החברתיות מציג תמונה שונה לחלוטין. משפיעני מזון ב-TikTok מכנים את ה-MSG "מלך הטעמים" ומשתמשים בו בחופשיות במתכונים שלהם, תוך הפרכת המיתוסים הישנים אודותיו.
מהות ה-MSG היא ייחודית: בפני עצמו, לתיבול אין טעם מיוחד, אך כוחו טמון ביכולתו להעצים טעמים של מאכלים אחרים. דוגמה מצוינת לכך היא השפעת הפרמזן על פסטה – הגבינה לא רק מוסיפה את טעמה, אלא הגלוטמטים שבה משנים את טעם הרוטב כולו. כפי שמסביר רוב מילר, מייסד חברת Honest Umami המייצרת אבקות MSG (הנמכרות כיום ברשת Ocado): "זה גורם לאוכל לטעום יותר מעצמו. זה לא משנה את טעם המאכל, אלא פשוט מגביר את הטעמים הקיימים".
ההיסטוריה של ה-MSG מתחילה ב-1908, כאשר הביוכימאי היפני קיקונאה איקדה גילה אותו במהלך לימודיו בגרמניה. הוא זיהה טעם ייחודי במאכלים מערביים כמו גבינה ועגבניות, שהזכיר לו את טעם הדאשי – מרק האצות היפני המסורתי. איקדה כינה טעם זה "אומאמי". לאחר שחזר ליפן, הוא פיתח שיטה לייצוב חומצה גלוטמית באמצעות נתרן, וכך נוצרה אבקת ה-MSG הלבנה. החברה שהקים, Ajinomoto ("תמצית הטעם"), הפכה להצלחה מסחררת, ועד 1931 כבר ייצרה יותר מאלף טון MSG בשנה.
בשנות ה-60, ה-MSG התפשט לסין, שם שימש כפתרון יעיל להעצמת טעמים בתקופה של מחסור בבשר ומגבלות כלכליות. במקביל, חברות מזון מערביות כמו Campbell's החלו להשתמש בו במוצרים מעובדים. בסין, ה-MSG היה בשימוש הן בבישול ביתי והן במסעדות יוקרה, בעוד שבמערב הוא זוהה בעיקר עם מזון מתועש.
נקודת המפנה השלילית הגיעה ב-1968, עם פרסום מכתב ב-New England Journal of Medicine מאת רופא סיני-אמריקאי, שתיאר תסמינים שונים לאחר אכילה במסעדות סיניות. פרסום זה הוביל להתפתחות המושג "תסמונת המסעדה הסינית". החשש מ-MSG השתלב עם דעות קדומות היסטוריות כלפי המטבח הסיני, שהתבטאו כבר במאה ה-19 בכתביו של מארק טוויין, שהביע חשש מאכילת נקניקיות במסעדות סיניות מחשש שהן מכילות בשר חולדות.
המחקר המודרני, כולל סקירות בטיחות מקיפות מ-1987 ו-1995, קבע כי MSG בטוח לשימוש. ד"ר איאן מוסבי, שראיין אנשים הטוענים לרגישות ל-MSG, מצא שהתסמינים המדווחים קשורים יותר לאופי האוכל במסעדות סיניות מסורתיות במערב: מנות גדולות, שמנוניות ומלוחות של מאכלים כמו טוסט שרימפס, חזיר חמוץ-מתוק וספרינג רולס. רק במקרים נדירים נמצאה רגישות אמיתית ל-MSG.
כיום, עם התרחבות ההיכרות עם המטבח הסיני והאסייתי האותנטי, התדמית של MSG משתפרת במערב. מנות כמו סיר חם סצ'ואני או אטריות צ'ונגצ'ינג מציגות את המורכבות האמיתית של המטבח הסיני, ואנשים פחות מדווחים על תסמינים לאחר אכילתן. באופן אירוני, בעוד שבמערב ה-MSG זוכה להכרה מחודשת, בסין עצמה ישנה מגמה הפוכה – המעמד הבינוני המתחזק מעדיף לחזור לשיטות בישול מסורתיות ולמזון אורגני לא מעובד, מה שמדגים כיצד תפיסות תרבותיות לגבי מזון משתנות עם הזמן.