רק לכ-60% מהעובדים הזרים בענפי החקלאות נגישות למרחבים מוגנים במקום עבודתם ובמגוריהם, כך עולה ממחקר שביצעה מחלקת המחקר של המרכז להגירה בינלאומית (CIMI) בניהולה של ד"ר אנדה ברק. בקרב עובדי הבניין עלה כי הנגישות למרחבים מוגנים גבוהה יותר דווקא במקומות העבודה מאשר במגוריהם.
הסקר נערך בקרב 548 עובדי חקלאות תאילנדים בדצמבר 2023 ובקרב 613 עובדים זרים בבניה מסין, מולדובה ואוקראינה באפריל 2024. 59% מעובדי החקלאות התאילנדים העידו כי יש להם נגישות למרחבים מוגנים במקום העבודה ובמגורים. בקרב עובדי הבניין, 93% מהעובדים האוקראינים, 84% מהעובדים המולדובנים ו-73% מהעובדים הסינים דיווחו כי יש להם נגישות למרחב מוגן בעבודתם. עם זאת, באשר למגוריהם, דיווחו רק 64% מהעובדים האוקראינים, 61% מהעובדים המולדובנים ו-63% מהעובדים הסינים כי יש להם גישה למרחב מוגן.
נגישות למרחבים מוגנים בקרב עובדים זרים בישראל (מקור: CIMI)
יו"ר CIMI ארנון מנטבר הביע דאגה מהנתונים, והוסיף כי הם מלמדים שעל המעסיקים והתאגידים לשים דגש גדול יותר על הנגישות למרחב מוגן של עובדיהם. "נושא זה שהוא בעל השלכות הרות גורל על חיי אדם", אמר מנטבר, כפי שראינו לצערנו אך לאחרונה".
העובדים ממזרח אירופה (מולדובה ואוקראינה) הפגינו את מידת ההיכרות הגבוהה ביותר עם ההנחיות לשעת חירום, ואילו העובדים מסין – את רמת הידע הנמוכה ביותר. 14% מהסינים ענו שאינם מכירים כלל את ההנחיות לשעת חירום, לעומת 2% בלבד מהעובדים ממולדובה ו-5% מהעובדים מאוקראינה. 10% מעובדי החקלאות התאילנדים השיבו שאינם מכירים את ההנחיות.
מרבית העובדים דיווחו כי למלחמה ולמצב הביטחוני השפעה על רווחתם הנפשית: 88% מעובדי החקלאות התאילנדים, 91% מעובדי הבניין האוקראינים, 85% מעובדי הבניין המולדובנים ו-68% מעובדי הבניין הסינים.
כלל קבוצות העובדים השיבו כי מידע על זכויות עובדים יסייע להם להתמודד עם השלכות המלחמה. העובדים התאילנדים, האוקראינים והסינים ציינו שיוכלו להסתייע גם במידע שוטף על המצב הביטחוני. העובדים התאילנדים הוסיפו שמפגשים עם נציגים רשמיים יעזרו להם, והעובדים הסינים אמרו שקשר שוטף עם נציגי התאגיד שהם מועסקים בו יוכל לסייע להם. העובדים המולדובנים והאוקראינים אמרו שתמיכת משפחתם מסייעת להם להתמודד עם השלכות המלחמה, והעובדים האוקראינים השיבו כי יוכלו להיעזר גם בסיוע משפטי.
בעת ביצוע הסקר (דצמבר 2023) רק 30% מהנשאלים התאילנדים נשארו בישראל, בין היתר בעקבות קריאת ממשלת תאילנד לאזרחיה לעזוב את ישראל בחודשים הראשונים למלחמה, והמספר הגדול של עובדי החקלאות שנרצחו, נחטפו או נפגעו ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. ב-CIMI הוסיפו שמרבית עובדי החקלאות שעזבו את ישראל בחודשיה הראשונים של המלחמה שבו. לעומתם, 94% מהנשאלים בענף הבנייה נשארו בארץ בעת שנשאלו באפריל 2024. מרבית העובדים התאילנדים שנשארו, 83%, אמרו שהסיבה המרכזית לכך היא הצורך בכסף. בקרב עובדי הבנייה נמצאה השפעה של גורמים נוספים, כמו האמונה שהמצב ישתפר וההסתכלות על העבודה בישראל כאבן דרך בהתפתחות המקצועית. עם זאת, העובדים האוקראינים הפגינו אדישות לאפשרות שהמצב ישתפר וגם בבחינת ההיתכנות לעזיבה עתידית הביעו את המחויבות הגדולה ביותר להישאר גם אם המלחמה תימשך, נתון לא מפתיע בשל המצב הביטחוני במדינת המוצא שלהם.
כ-35% מעובדי החקלאות התאילנדים אמרו שהם שוקלים לעזוב ו-3% כי החליטו לעזוב; בקרב עובדי הבנייה הסינים 33% שקלו לעזוב ו-19% דיווחו כי החליטו לעזוב; בקרב העובדים המולדובנים 41% שקלו לעזוב ו-29% דיווחו שהחליטו לעזוב; ואילו בקרב העובדים האוקראינים רק 35% שקלו לעזוב, ואף עובד לא החליט לעזוב.
בעקבות ממצאי המחקר ב-CIMI המליצו על הנגשת מרחבים מוגנים לכלל העובדים במקום העבודה והמגורים כאחד; שיפור הקשר בין הלשכות והתאגידים לעובדים תוך הקפדה על תקשורת ועדכונים קבועים; הדרכת המעסיקים לניהול משברים לשיפור הקשר בין העובדים והמעסיקים וקיום מפגשים שוטפים עם נציגים רשמיים. בטווח הארוך המליצו על פיתוח פרוטוקול לשעת חירום ותרגומו לשפות הרלוונטיות, על הקמת מוקד רב-שפתי לתמיכה נפשית ולעדכונים לגבי המצב הביטחוני, על חיזוק הפיקוח על הלשכות והתאגידים ועל קביעת תקני מינימום בהם לשירותי תמיכה בשעות חירום.
