מחיר הדלק נקבע אחת לחודש במינהל הדלק שבמשרד האנרגיה, לפי חמישה פרמטרים: מחירי הדלקים באגן הים התיכון, מס הבלו, המע"מ, הערכה לעלויות התפעול של התחנות ופחת ההולכה של הדלק.
מס הבלו מתעדכן אחת לארבעה חודשים, בהתאם למדד. בין אוגוסט האחרון לינואר הקרוב חלה עלייה של 0.83% במדד, ומס הבלו יעלה מ־3.49 שקלים לליטר בדצמבר ל־3.52 שקלים בינואר. המע"מ יעמוד בינואר על 1.1 שקלים לליטר דלק, לעומת 1.03 שקלים היום. העלייה של שני המסים הללו מובילה להתייקרות של 10 אגורות במחיר הדלק, אך תקוזז ב־2 אגורות בזכות הירידה במחיר הדלק באגן הים התיכון. בינואר המסים יהוו 64% ממחיר הדלק לצרכן, לעומת 63.5% בדצמבר. ביולי 2022, הפעם האחרונה שמחיר הדלק רצה את רף ה־8 שקלים, עמד שיעור המסים על 48% בלבד. הירידה בשיעור המס נבעה מכך שבמרבית 2022 וב־2023 העניקה המדינה הנחה בתעריף הבלו, לפי צו שחתם עליו שר האוצר. ההנחה החלה בחצי שקל, ובשיאה הגיעה לשקל. הסיבה לצו היתה הזינוק במחירי הדלקים בעולם בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה. החשש היה שהתייקרות הדלק תוביל להתייקרות מוצרים רבים במשק.
בינואר 2024 הסתיימה ההנחה על הבלו, בין היתר בשל התמתנות מחירי הדלקים והצורך להגדיל את הכנסות המדינה בעקבות "חרבות ברזל". לפי מסמך של רשות המסים מאפריל האחרון, העלות של ההנחה בבלו הסתכמה ב־1.8 מיליארד שקל ב־2022 ו־2.1 מיליארד שקל ב־2023.
החשבון הממוצע יעמוד על 460 שקל, התייקרות של 19 שקל בחודש לעומת חשבון החשמל הנוכחי. ללא העלייה הצפויה במע"מ מדובר בהתייקרות של 3.5%. בהסתכלות שנתית, חשבון החשמל יתייקר ב־228 שקל למשק בית ממוצע.
1 צפייה בגלריה
יו"ר רשות החשמל אמיר שביט. הספקיות הפרטיות הזהירו מצמצום הנחות לצרכן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ברשות החשמל מסבירים את ההתייקרות בתעריף החשמל בתנודתיות של השקל ובעלייה בריבית ובאינפלציה. ברשות מציינים גם את מאות מיליוני השקלים שהושקעו במשק האנרגיה בעקבות המלחמה: עלויות מיגון למתקני חברת החשמל והגדלת מלאי הדלקים של חברת החשמל לשימוש בשעת חירום.
יש אפשרות לחסוך מעט בחשבון החשמל. בחצי השנה האחרונה רפורמה חדשה של רשות החשמל ומשרד האנרגיה, בראשות אלי כהן, איפשרה לכל משקי הבית, גם אלו ללא מונה חכם, להתחבר לספקי החשמל הפרטיים שמתחרים בחברת החשמל ומציעים הנחות לציבור שבוחר להצטרף אליהן. ההנחות יכולות לנוע מ־7%-5% בכל שעות היממה ועד 20% לצריכת החשמל בשעות הלילה.
עם זאת, המעבר לספקי החשמל הפרטיים עדיין ארוך ולוקח שבועות רבים. כמו כן לאחרונה הזהירו ספקיות החשמל הפרטיות ששינויים שמובילה רשות החשמל עלולה להוביל לצמצום ההנחות המוצעות לצרכנים. על המכתב חתומות פרטנר, בזק, אלקטרה פאוור, אמישראגז, פזגז ו־HOT. "מעיון בשימוע מתקבל הרושם כי הרשות לא שקלה את השפעת המוצע בו על מספקים וירטואליים בכלל ועל מגזר אספקת החשמל לצרכנים ביתיים בפרט (וגם אם שקלה לא טרחה לפרט את נימוקיה)", נכתב. עוד הם הזהירו כי "תונחת מכה קשה על פעילותם של המספקים הווירטואליים".
לא רק תעריף החשמל יעלה, גם תעריף המים יעלה בינואר, אך בשיעור נמוך יותר ממה שתוכנן בשלב הראשון. יחד עם עלייה של 1% במע"מ צפוי חשבון המים החודשי למשק בית עם ארבע נפשות לעמוד על 147 שקל בחודש, התייקרות של כ־4 שקלים בחודש, או כ־48 שקל בשנה. באחוזים מדובר בהתייקרות של 2.9%. ברשות המים, האחראית על בחינת תעריפי המים, רצו בהתחלה להעלות את התעריף ב־3.4% (לפני מע"מ), אך בסופו של דבר ברשות המים קיצצו את תקציב הפיתוח וההשקעה בתשתיות ביוב, דבר שאיפשר לייקר את המים בשיעור נמוך יותר.
חשש נוסף הוא שבעתיד תעריף המים למשקי הבית יעלה אף יותר. בכנסת מקדמים הצעת חוק שתאפשר שליטה גדולה יותר של הדרג הפוליטי בקביעת תעריף המים לחקלאים. מכיוון שמשק המים הוא סגור, כלומר כמעט כל הכנסותיו הולכות להשקעה בתשתיות ולתפעול, נוצר חשש שהורדת התעריף לחקלאים תעלה בשנים הבאות את התעריף לכלל הציבור.
ההתייקרויות במים ובחשמל יעמדו על 276 שקל בשנה בממוצע למשק בית.
המחירים עולים אך העומס צפוי להישאר. מחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות בממוצע בסכום של כ־2 שקלים לנסיעה, וזאת כחלק מצעדי המיסוי שיושתו על הציבור בשנה הקרובה. באוצר טוענים כי מדובר בצעד מתבקש וכי מחירי התחבורה הציבורית בארץ נמוכים יותר מממוצע ה־OECD. בשלב זה לא הוחלט מתי יעלו התעריפים, ועלייה זו לא צפויה להתרחש לפני סוף חודש פברואר.
כמו כן שרת התחבורה מירי רגב הסכימה להעלאת התעריפים בתנאי שמשרד האוצר יאפשר מתן הנחות לתושבים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ולאזרחים ותיקים (מגיל 67), ומהלך זה מעכב את כניסת השינוי לתוקף.
ההתייקרות אצל מעמד הביניים והעשירונים הגבוהים, שמגיעה במקביל להוזלה אצל העניים (ובעיקר חרדים וערבים), תחדד עוד יותר את התפיסה הבעייתית כי תחבורה ציבורית היא מוצר "רווחה" לאוכלוסיות חלשות, שאינן מחזיקות ברכב פרטי, ותבריח דווקא את האוכלוסיות שהמדינה היתה אמורה לנסות לעודד להשתמש בתחבורה הציבורית.
בעלי הרכב הפרטי צפויים גם הם לחוות גל של גזרות והתייקרויות בשנת 2025.
מס הקנייה על הרכב החשמלי יעלה מ־35% ל־45%, ואגרת הרישוי לרכב חשמלי צפויה גם היא לעלות במאות עד אלפי שקלים.
גם רכבי הבנזין צפויים להתייקר עקב שינוי בחישוב הנוסחה של "המס הירוק", שהחמיר את הדרישות מרכבים מזהמים, והטבת המס קוצצה מ־17 אלף שקל ל־13 אלף שקל. התייקרויות נוספות כוללות את מחיר הטסט לרכב, שיעלה מ־96 שקל ל־117 שקל, ואת המע"מ, שצפוי גם הוא להעלות את מחירי הרכב בלפחות מאות שקלים.
לכל אלו יש להוסיף מהלך שעדיין מונח כמו אקדח על השולחן – מס הנסועה, שבאוצר מתכוונים לשלוף אותו במקרה שיהיה צורך בהעלאת מס נוספת בעקבות דרישות שייווצרו בעקבות עלייה בתקציב הביטחון למשל.
