על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בבריטניה טוענים: "לא ברור כמה צה"ל יכול עוד למשוך"
● ראיון | האיש שחקר מאות טרוריסטים מסביר מה אנחנו לא מבינים לגבי המזה"ת
1כיבוש צבאי למשך חודשים: זאת התוכנית של ישראל לעזה
ישראל שוקלת "פעילות קרקעית חדשה שעשויה לכלול כיבוש צבאי למשך חודשים ויותר", פורסם בוושינגטון פוסט.
בכירים ביטחוניים ישראליים אמרו לוושינגטון פוסט כי הטקטיקות החדשות של צה"ל יכללו "שליטה צבאית ישירה בסיוע ההומניטרי, פגיעה רבה יותר בהנהגה האזרחית של חמאס; ופינוי נשים, ילדים ואזרחים לא לוחמים מאומתים מהשכונות ל'בועות הומניטריות', תוך הטלת מצור על אלו שיישארו – גרסה אינטנסיבית יותר של טקטיקה שיושמה בשנה שעברה בצפון עזה", נכתב.
"אם הטקטיקות המקסימליסטיות ייושמו, הן יהוו הסלמה של מבצע בן 17 חודשים, שמשרד הבריאות בעזה טוען שגרם למותם של כמעט 50 אלף פלסטינים, יותר ממחציתם נשים וילדים. המלחמה גם גבתה את חייהם של יותר מ-400 חיילים ישראלים", נכתב.
ההסלמה בלחימה בעזה תהווה שינוי משמעותי עבור צה"ל. "פלישה וכיבוש מלא ידרשו עד חמש אוגדות צה"ל, לפי אנשים המכירים את התכנון, והכוחות המזוינים עלולים להימתח עד הקצה, במיוחד כאשר מילואימניקים מרבים להביע ספקות לגבי לחימה במלחמה ללא סוף נראה לעין".
חלק מהבכירים אמרו לוושינגטון פוסט כי רק פלישה מלאה לעזה "תוכל להגשים את מטרתו המוצהרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו – השמדת חמאס".
אמיר אביבי, סגן מפקד אוגדת עזה לשעבר, אמר לוושינגטון פוסט כי הפעילות הצבאית של צה"ל ברצועה בשנה שעברה "הוגבלה בשל מחלוקות בין מנהיגים פוליטיים לצבאיים על טקטיקות ואסטרטגיה, וכן בשל חששות ממשל ביידן לגבי פגיעה באזרחים פלסטינים". אולם, כשטראמפ נכנס לבית הלבן, "המגבלות על מערכת הביטחון הישראלית הוסרו".
אביבי אמר לוושינגטון פוסט כי "עכשיו יש הנהגה חדשה בצה"ל, יש גיבוי מהאמריקאים, יש לנו מספיק תחמושת, וסיימנו את המשימות העיקריות בצפון, אז אפשר להתרכז בעזה. התוכניות נחושות. תהיה מתקפה רחבת היקף ולא יפסיקו עד שחמאס יושמד לחלוטין. נראה".
למרות זאת, בכירים ישראלים אומרים שעדיין יש נכונות לנהל מו"מ עם חמאס באמצעות מתווכים לפני שיחל כל מהלך של פלישה רחבת היקף. בכיר ישראלי שהתראיין לוושינגטון פוסט בעילום שם אמר כי המשא ומתו עדיין על השולחן, "אבל אנחנו חזרנו לנהל מו"מ באמצעים אחרים: תחת אש".
מתוך הוושינגטון פוסט מאת ג'רי שיה. לקריאת הכתבה המלאה.
2טראמפ מעוניין למכור מטוסי F-35 לטורקיה
לאחר שיחה עם ארדואן, טראמפ שוקל להסיר את הסנקציות על טורקיה ולמכור לה מטוסי F-35, פורסם בפוקס ניוז. "טראמפ הביע כוונה לסייע בהשלמת עסקת מכירת מטוסי F-16 לטורקיה, ובנוסף לשקול גם עסקת מכירה של F-35 אם שני הצדדים יגיעו להסכם שיבטל את פעילות מערכת ה-S-400 הרוסית של טורקיה", נכתב. ג'ונתן שנצר, מנכ"ל קרן ההגנה על הדמוקרטיות, אמר לפוקס ניוז כי ארה"ב מוכרת את ה-F-35 רק עבור "בני ברית מהימנים". לפי מומחים אחרים, מדינות מחזיקות במטוס זה "כסמל סטטוס".
"הקונגרס האמריקאי אישר בשנה שעברה עסקה בשווי 23 מיליארד דולר למכירת 40 מטוסי F-16 וערכות שדרוג ל-79 מטוסים קיימים בצי של טורקיה, אך עדין מתקיים מו"מ מתמשך בין משרד ההגנה הטורקי ללוקהיד מרטין, יצרנית המטוסים", נכתב.
האינטרס האמריקאי למכור לטורקיה מטוסי קרב מגיע לאחר שבריטניה הגישה הצעת מחיר לטורקיה "לרכישת 40 מטוסי קרב מסוג יורופייטר טייפון בשבוע שעבר". אולם, המהלך של טראמפ למכור מטוסי קרב לטורקיה "יהיה שנוי במחלוקת, ויעורר דאגה בקרב בנות בריתה של ארה"ב כמו ישראל, שטורקיה ניתקה איתה את הקשרים בעקבות מלחמת עזה בשנה שעברה – ויוון, בשל סכסוכים סביב קפריסין והמים הסובבים אותה".
אנדי זמנהידס, מנכ"ל מועצת ההנהגה היוונית-אמריקאית, אמר לפוקס ניוז כי ""זוהי טורקיה שתומכת בחות'ים – שאותם טראמפ מפציץ – ותומכת בחמאס ובחיזבאללה" והזהיר "אנחנו יודעים שהם לא רוצים להיות לקוחות, הם רוצים להיות מתחרים בשוק הנשק".
עם זאת, בפוקס ניוז הבהירו כי אם טורקיה לא תפנה לארה"ב לאספקת נשק, היא תפנה לרוסיה או סין. ג'ונתן באס, מנכ"ל Argent LNG ומומחה לסחר בינלאומי, אמר לפוקס ניוז כי "טראמפ מתמקד כאן בעסקה מסחרית, נכון? אנחנו לא צריכים את טורקיה עם כמעט מיליון חיילים בצד השני, נוטה יותר לרוסיה ולסין. זה בהחלט נראה כמו עדיפות כרגע עבור ממשל טראמפ לנסות להחזיר אותה לחיק הברית. טורקיה היא כלכלה מרכזית. אנחנו צריכים שהיא תעמוד בצד הנכון של הגדר. אנחנו צריכים אותה מבחינת שרשרת האספקה".
מתוך פוקס ניוז מאת מורגן פיליפס. לקריאת הכתבה המלאה.
3ישראל מצליחה ליירט את הטילים, אבל החות'ים הם איום אסטרטגי
מאז שישראל פוצצה את הסכם הפסקת האש עם חמאס כשפתחה במתקפת פתע על אתרים אסטרטגיים ובכירים ברצועת עזה, המורדים החות'ים חזרו להפגין סולידריות עם ארגון הטרור וירו רקטות לישראל.
ישראל אמנם מיירטת בהצלחה את הטילים המשוגרים אך במדיה ליין טוענים כי "בעוד שההתקפות לא הציבו סכנה מיידית, מומחים מציעים כי הן נועדו לשמש מסר פוליטי מחושב ולא ניסיון להסלמה צבאית רצינית – מסר, הם אומרים, שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנו". אנליסטים אמרו למדיה ליין כי החות'ים נותרים איום אסטרטגי "הנתמך על ידי שאיפות אזוריות רחבות יותר של איראן".
דני ציטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב בתוכנית איראן, אמר למדיה ליין כי בעוד שהטילים אינם מאיימים על ישראל משום שהיא יכולה "ליירט אותם בקלות" יש להם השפעה אסטרטגית רחבה. עבור החות'ים "הפעולות האלו מחזקות את עמדתם ומראות שהם ממשיכים להילחם". באופן דומה, ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן ובמרכז משה דיין, אמר למדיה ליין כי השיגורים הם הדרך של החות'ים "להפגין תמיכה בחמאס".
למרות שההשפעה הצבאית של החות'ים אינה מרשימה, יש מומחים שמזהירים כי "אין לזלזל בכוונה של החות'ים". סא"ל במיל' מוריס הירש, מנהל במרכז הירושלמי לענייני ביטחון וחוץ, הצביע על המניע האידאולוגי של החות'ים והבהיר כי מטרתם היא "לרצוח יהודים, לרצוח ישראלים. בין אם זה טיל אחד או עשרה, האפשרות שהטילים האלו יפגעו באזורים אזרחיים תמיד גבוהה". והוסיף כי "הם חלק מציר הטרור של איראן ומשמשים את האיראנים לקידום מטרותיהם".
הירש טוען שישראל חייבת להרחיב את האסטרטגיה שלה מעבר לפגיעה בעמדות של החות'ים בתימן. "התגובה לחות'ים לא צריכה להיות מוגבלת לתימן. היא צריכה גם לפגוע בפטרון שלה" והוסיף כי איראן משתמשת בחות'ים כחלק ממאמציה הרחבים לערער את יציבות האזור ולבחון את תגובותיה הצבאיות של ישראל.
למרות זאת, אנליסטים רבים חלוקים בשאלה עד כמה לאיראן יש שליטה ישירה על החות'ים. ציטרינוביץ' אמר למדיה ליין כי "החות'ים אינם פרוקסי טיפוסי, יש להם אג'נדה עצמאית משלהם. לאיראן יש השפעה מוגבלת על ההחלטות האסטרטגיות שלהם. גם אם איראן תעמוד תחת לחץ, החות'ים ימשיכו בפעילות שלהם כי זה משרת את האינטרסים שלהם. אז לתקוף את איראן זה לא הפתרון".
הירש הבהיר על ייחודיות הפרוקסי של איראן מתימן ואמר כי "החות'ים אינם רק מטרד אזורי; הם תנועה המונעת על ידי אידאולוגיה משיחית. הם מאמינים שהמאבק שלהם הוא שליחות אלוהית ושהסבל וההתנגדות הם הוכחה לצדקת דרכם. בניגוד לפרוקסיז איראניים אחרים שהם בעיקר ארגונים פוליטיים-צבאיים, החות'ים רואים עצמם כתנועה דתית עם משימה להפיץ את פרשנותם לאסלאם מעבר לתימן".
"מעבר לישראל, ההתקפות המתמשכות של החות'ים בים האדום מהוות איום גדול על הסחר העולמי, שכן שיבושים בנתיבי הים משפיעים על כלכלות בכל העולם. ארה"ב ובעלות בריתה צפויות להמשיך לתקוף עמדות חות'יות, אך לא ברור אם המאמצים האלו יחלישו את הקבוצה משמעותית", נכתב.
מתוך המדיה ליין מאת ניית'ן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה.
4טראמפ מעדיף ניצחונות מהירים על דיפלומטיה יציבה
מהרגע שנכנס לבית הלבן טראמפ פעל להפסקת אש בין ישראל לחמאס, והבטיח שיביא לשלום בין רוסיה לאוקראינה. אך ההסכם השברירי בין ישראל לחמאס הגיע לסופו בשבוע שעבר כשישראל תקפה בעזה לאחר שחמאס סירב לשחרר חטופים, והמאמצים של טראמפ להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה לא נושאים פרי. כעת אנליסטים בטוחים כי מדיניות החוץ של טראמפ נכשלה והתגלתה כאשליה, נכתב בניתוח של העיתונאי כריס בראון ל-CBC. "שתי התוצאות היו צפויות בקלות", אמרו דיפלומטים ותיקים ל-CBC והוסיפו "בהתחשב במיקוד החד-כיווני כמעט של טראמפ בהשגת ניצחונות מהירים על חשבון העבודה הקשה של דיפלומטיה מתמשכת שמובילה לרווחים יציבים".
לואיז בלה, דיפלומטית קנדית ותיקה ולשעבר שגרירת קנדה באו"ם, אמרה ל-CBC כי הנשיא "כופה לוחות זמנים לא מציאותיים וגם כופה תנאים שלא יכובדו" ואפינה את טראמפ כ'נשיא הסיפוק המיידי'. "אין לו את הסבלנות לעשות את העבודה שדיפלומטיה דורשת", אמרה.
בלה טוענת שפעולות החוץ של טראמפ עוקבות אחר דפוס של הבטחות יתר שאינן ממומשות. "אתה לא מביא צדדים כמו אוקראינה והפדרציה הרוסית, או חמאס ונתניהו להסכמה משותפת בן לילה. זה פשוט לא קורה", הבהירה.
בגזרת מלחמת רוסיה-אוקראינה טראמפ הצהיר שפוטין רוצה לסיים את המלחמה וזאת למרות שסוכנויות מודיעין אמריקאיות ומנהיגים אירופים סבורים אחרת. "בפומבי, הקרמלין ממשיך להתעקש על תנאים מקסימליסטיים להפסקת אש – שיכחידו את הריבונות האוקראינית, ינטרלו את יכולות הצבא שלה, וימסרו רשמית שטחים נרחבים לרוסיה, כולל אזורים שפוטין לא הצליח לכבוש", נכתב ב-CBC.
ב-CBC כתבו שלאחרונה טראמפ נראה יותר מעוניין בפוטין מאשר בראש ממשלת ישראל, נתניהו. "בעוד שמטוסי קרב ישראליים ירו טילים על מטרות בעזה השבוע, הבית הלבן אמר מעט מאוד, פרט לכך שטראמפ תומך באופן מלא בישראל ובפעולות הצבאיות המחודשות שלה". ב-CBC נכתב כי "בלה, השגרירה הקנדית לשעבר, אמרה כי כנראה נתניהו ניחש – בצדק – שטראמפ ייסוג או יאבד עניין בפתרון משא ומתן לאחר שנחתמה הפסקת האש הראשונה".
אנליסטים אחרים אמרו ל-CBC כי סגנון הבריונות של טראמפ עשוי לעיתים להיות שימושי לשבירת מבוי סתום או החייאת שיחות קפואות. אבל הרווחים "מהפגנות כאלה של ביטחון עצמי עלולים להיות קצרי טווח".
מתוך ה-CBC מאת כריס בראון. לקריאת הכתבה המלאה.
