מאז ה-7 באוקטובר, המזרח התיכון שב והפך לזירת העימות המרכזית של העולם. לכל המעצמות יש עניין ואינטרסים באזור, והעימות המקומי כבר הפך מזמן לעימות אזורי המשפיע על תהליכים גיאופוליטים, כלכליים, וצבאיים. ערב עימות חזיתי עם חיזבאללה בלבנון, להלן תמונת המצב האזורית.
ישראל נקלעה למלחמה בשל אסטרטגיה שגויה, לאחר שנתפסה לא מוכנה וכעת היא פועלת בכמה חזיתות ללא יכולת להכרעה אמיתית. בגזרת עזה, לאחר כמעט תשעה חודשים, גרמה ישראל לפגיעה משמעותית בכוח הצבאי של החמאס. אולם מטרות המלחמה טרם הושגו. ישראל לא יודעת כיצד לייצב את השטח בעזה ביום שלאחר הלחימה העצימה.
דיווח: מספר מטרות הותקפו במזרח סוריה ע"י מזל"טים | צפו
הניצחון המוחלט? "בסיס הטרור" המרכזי של חמאס בעזה הולך ומשתקם
בגבול הצפון, ישראל מסובכת עם מאה אלף פליטים שעזבו את בתיהם. חבל ארץ משמעותי נטוש. וחיזבאללה קובע כרגע את הטון בלחימה. ישראל לא מעוניינת לפתוח חזית נוספת בצפון אולם היא הולכת ונדחקת לשם.
תיעוד פגיעת הטיל האיראני בבסיס נבטים (צילום :דובר צה"ל)
איראן: מדינה עם 80 מליון תושבים. מעצמה צבאית, כלכלית, טכנולוגית ואזורית. נכון, פירות הכלכלה לא מגיעים לתושבים אבל איראן עשירה בנפט, גז ומחצבים. מנסה לייצא את המהפכה השיעית במזרח התיכון. הקימה את מדינות ״הסהר האיראני״ מתימן בדרום, עיראק, סוריה, ולבנון.
איראן מנהלת מלחמה ישירה עם ישראל, וכבר ב-2021 שיגרה כטב״ם נפץ לעברנו. אומנם הוא שוגר מלבנון, אבל הופעל על פי הערכות בידי לוחמים איראנים. איראן תקפה אוניות במפרץ. היא גם ביצעה תקיפות סייבר נגד ישראל. השיא הגיע בהתקפה בליל 13-14 לאפריל של מאות טילים שנורו מאיראן לישראל.
איראן מתקרבת בשנתיים האחרונות לשתי מעצמות: סין ורוסיה. בשנה האחרונה מזהים באירגוני הביון בעולם המערבי התבוססות רוסית בצמתים מרכזיים במרכזי קבלת ההחלטות הצבאיות והמדינית האיראנית. החשש הגדול במערב הוא שמומחים רוסים יקדמו את פרויקט הטילים והגרעין האיראני.
האיראנים לא מעוניינים כרגע בהדרדרות נוספת בלחימה במזרח התיכון מחשש שהדבר יוביל את ארצות הברית ומדינות הקואליציה, בדגש על בריטניה וגרמניה לתקוף אותה ואת פרויקט הגרעין שלה. החשש במשטר באיראן כי מהלך כזה עשוי למוטט את יציבות המשטר.
לבנון: את לבנון יש לחלק לשניים – מדינת לבנון, וארגון הטרור חיזבאללה שהוא בעצם סניף קדמי של מדינת איראן. נראה כי כרגע אין לנסראללה אישור מאיראן להתקדם למלחמה כוללת עם ישראל. נסראללה העביר את מרבית כוחות התקיפה שלו לאחור. כדי לשמר את כוחם ולא לשחוק אותם במלחמת ההתשה מול ישראל.
נסראללה קבע כללי משחק מלחמה מול ישראל: פגיעה במטרות צבאיות, ופגיעת הענשה בבתים אזרחים על כל פגיעה במבנים אזרחים או באזרחים בלבנון. מדינת לבנון נמצאת במצב כלכלי קשה. היא נמצאת לפני קריסה כלכלית. לכן היא מפעילה לחץ על חיזבאללה לא לדרדר את האזור למלחמה. נסראללה מתעקש לעצור את הלחימה רק לאחר הפסקת הלחימה בעזה, סוג של מתן חסות.
סוריה: סביר כי ב-13 לאפריל אסר הנשיא הסורי בשאר אסד למלציות האירניות הנמצאות בסוריה לקחת חלק בירי הטילים על ישראל. אסד יודע שאם הצבא שלו היה מאפשר את הירי של המליציות האירניות, הארמון שלו בדמשק היה פוגש את הטילים של חיל האויר הישראלי. אסד מבקש כרגע רק דבר אחד: לשמור על שלטונו. לכן הוא מעדיף שהמלחמה תתרחש בלי מעורבות ישירה של סוריה.
ירדן: החוליה החלשה באזור. איראן מנסה לפגוע ביציבות בירדן. הצבא הירדני משקיע מאמץ לשמור על ריבונות הממלכה מול גבול סוריה בצפון הממלכה. במקביל, פועל הצבא הירדני למנוע את ציר ההברחות ממזרח ומדרום. כאשר איראן החליטה להשתמש בשטח ירדן כציר הברחות אמצעי לחימה מרכזי לשטחי איו"ש. במקביל, מנסה איראן לקדם מעבר של אנשי מילציות איראניות לתוך הממלכה, שיהיו ערוכים ליום פקודה. כוחות הביטחון הירדנים עושים מאמצים בלחימה מול קבוצות הללו.
במקביל, בליל ה-14 באפריל, פעל צבא ירדן במדבר הירדני כדי ליירט טילי שיוט וכטב"מים שנורו מאיראן ועיראק, תוך שהם מבהירים כי הם שומרים על הריבונות הירדנית. המסר הירדני נקלט היטב בטהרן.
מצרים: נכון להיום, בקהיר לא מתערבים בפעילות של צה״ל נגד החמאס בעזה בדגש על רפיח, התיאום הביטחוני בין המדינות נשמר. המצרים רואים בחמאס אויב שמסכן אותם מחוץ ומבית. שכן הוא תנועת אחות לאחים המוסלמים במצרים, תנועה המאיימת על המשטר.
המצור הימי של החות'ים במפרץ עדן מוביל לקריסה כלכלית במצרים. אוניות לא חוצות את המפרץ בדרכם לתעלת סואץ, מיזם הכלכלי המרכזי במצרים, מה שמוביל למשבר הכלכלי שעשוי לסכן את יציבות המשטר במדינה. בארצות הברית ומדינות המערב מבינים את הבעיה, וכנראה שבימים הקרובים יוגבר הלחץ הצבאי של מדינות הקואליציה מול החות'ים בתימן.
ערב הסעודית: נמצאת בלחימה מול החותים בתימן, אשר פועלים בשליחות איראן. הסעודים חוששים מיצוא המהפכה האיסלאמית האיראנית, ולכן מנסים להדוף את הפעילות האיראנית במפרץ הערבי (פרסי). כך למשל סעודיה עמדה לצד בחריין ושיגרה כוחות מול המלציות האיראניות, שניסו במהלך האביב הערבי לבצע הפיכה שלטונית במדינה הקטנה.
סעודיה מעוניינת ליצירת קואליה אזורית עם ישראל, ואף לנרמל את היחסים בין המדינות. זאת מתוך הבנה כי קואלציה כזאת תיצור ברית הגנה בחסות אמריקאית וכן של מדינות אירופה. במקביל, הסעודים מנהלים שיח עם האיראנים, מחשש לפגיעות במשאבי הנפט מצד החות'ים ואחרים בשליחות איראן.
עיראק: ארה״ב פועלת ליצב את הסדר השלטוני בעיראק. מהלך מורכב ביותר, זאת בשל ריבוי העדות והקבוצות המתנהלות במדינה. איראן מפעילה במדינה מילציות הנשלטות באופן מלא מטהרן. ערב ה-7 באוקטובר, פעלו המילציות נגד בסיסי הצבא האמריקאי. הדבר הוביל בשלושת החודשים שלאחר מכן לפעילות אגרסיבית ביותר של האמריקאים נגד המיליציות, במאות הפצצות ופגיעה בכוחות הללו. האיראנים הבינו את המסר והנחו את המלציות שלהם לנצור את האש מול הצבא האמריקני. השאלה הגדולה היא האם עיראק תגרור את ארצות הברית לתוך לחימה באיראן.
ארצות הברית: פיקוד המרכז של צבא ארה״ב פועל ומושקע היטב באזור. בחלק ממדינות האזור ישנם בסיסים עם חיילים אמריקאים. אחד מתרחישי היחוס במקרה של פלישה ישראלית ללבנון, הוא כי האיראנים ינחו את אנשי המליציות בעיראק ובסוריה לפעול ישירות נגד כוחות הצבא האמריקאי בעיראק, בסעודיה ובסוריה, דבר שיוביל את ארצות הברית להיכנס ללחימה ישירה מול איראן, והמליציות בעיראק וסוריה.
