השריפה בהרי ירושלים, לפי ההערכות, היא הגדולה בתולדות המדינה. החשד להצתות על רקע לאומני מעלה את השאלה – מהי יכולת המדינה במניעת הצתות? גם שאלת השפעת משבר האקלים על התופעה וההתמודדות עימה, וכן העובדה שישראל חשופה לשריפות ענק כבר באביב, עקב חורף שחון שהותיר את היערות יבשים.
אך הדבר המטריד באמת נוגע להתנהלות הממשלה, ובמיוחד למוכנות המשרד לביטחון לאומי להתמודד עם שריפות, כמו אלה שראינו ביומיים האחרונים.
הנזק שנגרם כתוצאה משריפת ענק בלטרון (צילום: אבשלום ששוני, פלאש90)
מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר, תומר לוטן (היום המשרד לביטחון לאומי) שיתף בפוסט שפרסם אתמול (רביעי) ברשת X – בתוכנית שהייעוד שלה היה אמור למנוע את האסון: "המשרד לביטחון פנים הכין תוכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, שכלל בין היתר רכישה של מסוקי בלאק-הוק לכיבוי שריפות. רוב התוכנית לא יושמה, ורכישת המסוקים נבלמה על ידי השר הנכנס, איתמר בן גביר".
1/
צופה בתמונות השריפה המשתוללת והדם שלי רותח!
זה זרק אותי ישר לעימות שהיה לי עם השר המיועד בן גביר לקראת כניסתו לתפקיד, על רקע רכישת מסוקי הבלאקהוק לכיבוי. רכישת המסוקים הייתה תוצאה של עבודת מטה ארוכה ורצינית שהובלתי מול המל"ל, משרד רוה"מ והאוצר, ואושרה גם ע"י רוה"מ בנט.— Tomer Lotan (@TomerLotan) April 30, 2025
לוטן מספר כי בן גביר טען שרכישת המסוקים נועדה "לשימוש המפכ"ל", ומדובר בבזבוז של כספים. "זה היה כל כך הזוי ומטופש – כי רכש המסוקים נועד בכלל עבור הכבאות ולא עבור המשטרה", משתף לוטן, "הטיעונים השקריים בלמו את פרויקט הבלאק הוקים – ומנעו מאתנו להיות היום, שנתיים וחצי אחרי, עם חיזוק חיוני למאבק בשריפות הענק. אין דוגמה מובהקת יותר לחוסר האחריות והמסוכנות של מינוי בן גביר לשר".
בהודעתו לתקשורת, בן גביר לא עסק במוכנות מערך הכבאות לשריפה, אך הזכיר את החשיבות בעיניו בקידום עונש מוות למחבלים, בהקשר לחשד בהצתות מכוונות על רקע לאומי.
אני מברך ומשבח את מפקדי ושוטרי משטרת ישראל, ואת צוות "נגד הסתות" שהקמתי – שפועל בנחישות לעצור מציתים ומסיתים לשריפות ברשתות החברתיות.
מדובר במחבלים לכל דבר ועניין – יש להתנהג אליהם בהתאם, להפעיל עליהם את העונש הכבד ביותר הקיים בחוק, ולממש ללא רחם את חוק גירוש משפחות מחבלים… pic.twitter.com/Pf0rFthGfX
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) May 1, 2025
האשמות וטרפוד תוכניות, ללא חלופה
בדיון שהתקיים בדצמבר 22', השר הנכנס בן גביר הציג טענות חמורות כלפי המפכ"ל קובי שבתאי, שעימו היו לו חיכוכים רבים: "המשטרה הולכת ומזמינה מסוקי בלאק-הוק ב-50 מיליון דולר לשימוש, בין היתר, של המפכ"ל. 50 מיליון דולר על מסוקים? מה זה הדבר הזה?", מנכ"ל המשרד לוטן השיב לו: " המסוקים האלה הם עבור כיבוי אש, לא עבור המשטרה".
בן גביר השיב שעשה בדיקה, וכי לדעתו המטרות של רכישת המסוקים שונות מאלה המוצהרות: "המסוקים האלה, אתם טוענים עכשיו שהם מסוקי כיבוי. מסוקי כיבוי לא נדרשים לעלות כל כך הרבה כסף, המסוקים האלה הם מסוקים מאוד יקרים. אני דיברתי, אגב, עם בעלי חברת מסוקים, עם מנהלי חברות, עם טייסים, וגילינו שהמסוק הזה, העלות שלו היא מאוד מאוד יקרה, ואם באמת הכיוון היה לכיבוי אפשר למצוא דברים שהעלויות שלהם הרבה יותר זולות". ואכן, שנתיים וחצי לאחר הדיון, לא נרכשו מטוסי בלאק-הוק או מסוקים אחרים עבור מערך הכבאות.
התוכנית הלאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים, קודמה בהחלטה של ממשלת השינוי בפברואר 22'. כחלק מהתוכנית, הוחלט על הקמת צוות ייעודי עם מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים, הרשות הארצית לכבאות והצלה, רשות החירום הלאומית ורשויות נוספות. הוחלט על קידום אזורי חיץ בשטחים מיוערים – צעד שהחשיבות שלו ברורה ומוכרת לציבור עוד מאסון הכרמל ב-2010. התוכנית גובשה לאחר כשנתיים של עבודת מטה בין-משרדית, בה מופו כלל היישובים בארץ לפי רמת הסיכון שלהם לפגיעה משריפות. בין היתר, התוכנית שיקפה הצלחה במקרה בוחן שבמהלכו בית חולים לבריאות הנפש איתנים לא נפגע משריפה שהתפשטה בהרי יהודה בקיץ 21', עקב יוזמת מנהל בית החולים להקים בו אזור חיץ.
