משלחת ישראל למשחקי העולם (צילום: ארנון בוסאני) | צילום:
ספורט 5
אריק קפלן. מצפה ללא מעט הישגים בסין (צילום: פרטי) | צילום:
ספורט 5
היום (חמישי) אחר הצהריים משחקי העולם יצאו לדרך באופן רשמי, עם טקס פתיחה שצפוי להיות מרשים על גדות הנהר המרכזי בצ׳נגדו, כיאה לתכנונים הסינים.
אריק קפלן, נשיא התאחדות ״אילת״ (התאחדות לענפי ספורט שאינם אולימפיים) בראיון רגע לפני תחילת המשחקים, משתף על ההכנות, המלחמה שהקשתה על השגת הקריטריונים למשחקים, שילוב הדתות במשלחת, הציפייה למדליות, והשאיפות המקצועיות.
אריק, הערב זה מתחיל. תאר את סף ההתרגשות שלך.
״ההתרגשות בשיא. כשניכנס עם המשלחת לאצטדיון ועם הדגל למעלה, זה יהיה הרגע הכי מרגש, ואחרי זה יבואו רגעים נוספים״.
ספר על ההכנות של המשלחת, הניהול, והפרוצדורה.
״זו פרוצדורה מסובכת, קודם כל זה נסיעה לסין. נוסעים לעולם אחר, תרתי משמע. לא קל עם הסינים, יש להם את הדרך שלהם ואנחנו ישראלים, הדרך שלנו ושלהם לא תמיד נפגשת. אבל אנחנו עושים את הטוב ביותר, אנחנו עם הרבה ציוד בשביל הספורטאים שלנו לוודא שלא יחסר להם שום דבר. בגדים נוספים לתת למי שיבוא לעודד, דגלים, אנחנו נערכים מבחינה לוגיסטית. לא נכנס לנושאים כספיים אבל הרבה כסף יצא על התחבורה שם. זה מסיבות ביטחוניות וגם לוגיסטיות כי זו עיר ענקית. ביחד עם הפריפריה שלה זה 25 מיליון איש, אנחנו לא רגילים לגדלים האלה. זה לא פשוט, זה יהיה מאתגר מאוד וגם מוצלח מאוד״.
כמה כל האתגרים ליוו במהלך ההכנות?
״משחקי העולם ב-2022 היו מדהימים – 14 מדליות, 7 זהב, קהילה יהודית גדולה שבאה לתמוך. היו המשחקים הכי טובים עד היום, ואני רוצה לקוות שנשחזר את ההישגים האלה. היה גם הרבה יותר קל להתארגן עם האמריקאים. עכשיו אנחנו אחרי שלוש שנים לא פשוטות, היו ספורטאים שהפסידו אליפויות עולם ואליפויות אירופה בעקבות המלחמה. נפגענו במשלחת בגלל זה, ההגעה למשחקים הם דרך קריטריונים קשוחים באליפויות האלה, והיו כאלה שלא היו יכולים לצאת אליהן. אנחנו יוצאים עם 32 ספורטאים, הכי טובים, אני כל כך גאה בכל אחד ואחת מהם. הם ספורטאים מדהימים והם יעשו את הכל. נתנו להם להתאמן בארץ ובחו"ל, מה שביקשו, עכשיו חובת ההוכחה עליהם״.
איזה פערים מקצועיים יש בין 2022 לעכשיו?
״השינוי המרכזי שעשינו לאור הלקחים, זה איך אנחנו בוחרים בסוף בין ספורטאים מאותו ענף – מי יסע? לפעמים הקריטריון הוא למדינה ולא לספורטאי. בנינו יחד עם היחידה המקצועית וראשי התחום דרכי הכרעה ספציפיים כדי שנדע. שמח שעשינו את זה מראש, כי לשמחתי אני אגיד, נאלצנו להשתמש בזה – זה מראה על הספורטאים האיכותיים שלנו״.
מה הציפייה להשיג במשחקים?
״אני אומר ככה, אהיה זהיר – אם נחזור עם פחות מחמש מדליות זה יהיה מאכזב. מקווה ל-6-7, אם נחזור עם פחות זאת תהיה אכזבה כי אני יודע מי הספורטאים שלנו. חשוב לזכור – מגיעים למשחקי העולם בין שישה לשמונה ספורטאים הכי טובים, זו הסיבה שבמשחקים האלה בשונה מהאולימפיאדה יש כחצי מהמדינות. מהסיבה ש-100 המדינות האחרות לא מצליחות להוציא שחקנים ברמה של משחקי העולם. זה לא כי אין מקום, 100 מדינות לא מייצרות ספורטאים ברמה הכי גבוהה. זה שאנחנו מגיעים לשם, זה מכניס אותנו לחצי העליון של המדינות שמגיעות. אנחנו מגיעים עם 32 ספורטאים ובתקווה נשיג מדליות, זה מעמיד אותנו בצמרת. מה שהתאחדות אילת בנתה סביבה, זה משהו יוצא דופן ברמה עולמית. התאחדות אילת היא דבר יוצא דופן בעולם הספורט ובעקבותינו קמו בעוד כל מיני מדינות גופים דומים. הבינו שזו הדרך לקדם את הספורט שאינו אולימפי – לתת לו דגש משלו, לא לשלב אותו בתוך היחידה האולימפית כי אז הם מופלים לרעה. ברגע שיש התאחדות מופרדת, זוכים ליותר תקציבים ומביאים יותר הישגים. ייעצנו למדינות איך לבנות את הדבר הזה. אין ספק שאנחנו יכולים להגיע ליותר מדליות מבחינת איכות השחקנים, אבל זה ספורט – תלוי את מי הגרלת, איך קמת בבוקר, הספורטאים שלנו יעשו הכי טוב ואין לי ספק שנזכה להרבה גאווה״.
מה הענפים שלדעתך יובילו?
״ג'יו ג'יטסו, אקרובטיקה, קיקבוקס, אגרוף תאילנדי וגם הקשתות יכול להפתיע. כולם יכולים להפתיע, גם סקי מים יכול להביא מדליה וגם סמבו – יש לנו אלופת עולם וסגנית אלופת עולם. כמעט כל אחד יכול להביא מדליה, זה משחקי העולם, זה 'המשחקים האולימפיים' שלנו – לא כל אלוף עולם בג'ודו מביא מדליה באולימפיאדה״.
אולי מכאן תגיע מדליה? (צילום: איגוד הקיקבוקס הישראלי) | צילום:
ספורט 5
המשלחת מעורבת, ממש קיבוץ גלויות. יהודים, מוסלמים, ערבים, נוצרים, ישראלים. מה אתה יכול לומר על זה?
״אני בא מתחום החינוך, זה מאוד חשוב לי, ערכים מאוד חשובים לי. זו הנקודה הכי חשובה, בסוף רוצים הישגים אבל אנחנו מייצגים את מדינת ישראל על כל האוכלוסיה שלה, אגיד בהתרגשות שיצעדו בטקס ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים, יהודים חילוניים, יהודים דתיים – יהיה לנו הכל. יש לנו מאמן נבחרת נוצרי ומאמן מוסלמי וספורטאי מוסלמי. הכל ביחד, עולים מרוסיה, צברים. זו מדינת ישראל בהארדקור שלה ובמיוחדות שלה. זו הגאווה הכי גדולה, כשאנחנו ביחד אין יהודי וערבי – יש ספורטאי שמייצג את מדינת ישראל וכולם כאלה – כולם גאים לשאת את הדגל ולייצג את ישראל. זה בסיסי ומהיום הראשון בתפקיד אני מדגיש את זה. אני רוצה את כולם בפנים, וכולם מייצגים את דגל ישראל״.
מה אתה שומע מהספורטאים? מה הם מספרים על הרגעים האחרונים לפני התחרויות?
״הם באטרף. זה השלב האחרון והם רוצים להתפוצץ, הם מגיעים לשיא שלהם וחלקם עדיין בתאילנד נערכים. הכנו אותם במחנות אימונים בתאילנד בשלושה ענפים. הם מחכים ומצפים ספורטיבית בצורה בלתי רגילה. עשינו להם יום גיבוש ומדברים איתם על בסיס יומי בדרך זו או אחרת. מסבירים להם את השליחות שלהם, מעבר לזה שהם שומעים, נלך עם הסימן הצהוב על החזה. תמיד אמרתי 'הלוואי שלא נצטרך' עד למשחקים, אבל לצערי אנחנו עדיין צריכים. זה הבסיס, קודם כל ישראלים ואחרי זה ספורטאים – זה מה שמסבירים לכולם, מייצגים את ישראל, ודווקא בגלל שכל יום שומעים שמנסים לפגוע ולזלזל ולהחרים אותנו – כל אחד מאיתנו יוצא בגאווה שהוא יודע שהוא מייצג את ישראל ויעשה את זה הכי טוב. זה נותן מוטיבציה אדירה״.
אחרי המדליות שהושגו במשחקים האולימפיים והפראלימפיים בפריז, כמה לחץ אתם מרגישים שיש עליכם?
״קודם כל, שמחנו מכל מדליה – קפצנו, זה כיף גדול וגאווה עצומה. זו לא תחרות, זה נותן מוטיבציה. רוצים גם כן להראות שהספורט שאינו אולימפי על המפה עם ההישגים הכי טובים, התוצאות הכי טובות ועם הגאווה הכי גדולה שניתן למדינת ישראל. אני מקווה ומאמין שבספטמבר כשנחזור, יגידו שספורטאי ישראל כולם עומדים גאים ונגיד 'הספורט הישראלי על המפה'״.
איזה שינוי אתה רוצה ומצפה שיקרה מבחינת תקציבים בענפים הלא אולימפיים?
״השינוי המשמעותי היה לפני שלוש שנים, השר חילי טרופר הוביל לשינוי בקריטריונים ופגע בנו מאוד קשה. הוא הוציא את הענפים שאינם אולימפיים משורת התקציב של הענפים האולימפיים. זה לא משנה כמה אנחנו מתקדמים, זה שם לנו תקרה. זה לא הוגן, לא ספורטיבי ולא נכון מקצועית. הגורמים המקצועיים התנגדו למה שהוא עשה. אם הג'יו ג'יטסו או הקיקבוקס גדלים או מתפתחים, כשבמקביל ענף אולימפי מאוד חלש ולא מצליח הוא לא נפגע, ואני לצערי לא יכול לגדול. אני פוגע רק בענפים אחרים שלי. עשו פה עיוות שמונעים מהענפים האלה לגדול, שמו תקרה ואמרו שאי אפשר לצמוח. אם אתם צומחים אתם הורגים רק את החברים שלכם, לא את מי שלא מצליח. ברגע שיעשו את זה תהיה תחרות חופשית. אם לא נצליח, אנחנו נפגע ואם מישהו אחר לא יצליח הוא לא יפגע. לא רוצה פרוטקציה, רוצה להתחרות באופן שיוויוני והוגן ואת זה לא נותנים לנו״.
