הכנסת תקיים היום (שלישי), במסגרת ישיבת השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה, אירוע הצדעה למסגרות החוץ־ביתיות. האירוע יוקדש לזכרו של אליאב אביטבול ז"ל, שנפל בקרב בלבנון והיה מדריך בכפר הילדים תלפיות, שבו הוא ורעייתו טל שימשו גם כמשפחת אומנה. טל תישא דברים באירוע, כמו גם עליזה גולן, סבתו האומנת של אריאל ביטון ז"ל שנרצח ב־7 באוקטובר במסיבת הנובה לצד זוגתו עדן. לקראת הכינוס המרגש סיפרו השתיים ל"מעריב" על יקיריהן שנפלו במלחמה.
טל אביטבול, אלמנתו של אליאב ז"ל ואמם של ארבעת ילדיהם, מסרה: "אליאב היה איש של משפחה ושל נתינה וקירוב לבבות. היינו זוג במשפחתון בכפר 'תלפיות' והתחלנו עם ילדים בכיתה ב' שממש גדלו איתנו עד שסיימו והתגייסו לצבא. המקום של זוג במשפחתון הוא קריטי וחשוב ומראה מהו תא משפחתי ויחסים בריאים ואיך משלבים את הכל יחד.
"כחלק מהעבודה החינוכית שלנו עם החניכים, תמכנו תמיד בהסתכלות של הילדים על היום שאחרי מגוריהם בכפר – על החיים האמיתיים, ואיך הם הופכים לבוגרים עצמאים שתורמים ומחוברים לעצמם ולחברה. בכל הדרך הזו, אליאב היה הדמות המשמעותית".
עליזה, סבתו האומנת של אריאל ז"ל, סיפרה: "אריאל שלי בילה בנובה ונרצח כשהסתתר במיגונית ליד רעים. הוא וקאי, אחותו, הגיעו אליי כשהוא היה בן חמש וחצי והיא בת כמעט שנתיים. הוא היה ילד של אהבה, מלא שמחת חיים, שאהב מאוד לרקוד וליהנות, וידע לראות את הטוב בכל מה שיש. הייתה לי הזכות להיות גם הסבתא שלו וגם לגדל אותו אצלי בבית. אריאל תמיד היה בולט, כוכב בין החברים שלו, חברותי, טוב לב ומתחשב. לצערי, הוא חי חיים קצרים – אבל חשוב לי שידעו שהוא חי חיים מלאים".
בישראל יש כ־25 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון המתגוררים במסגרות השמה חוץ־ביתיות, ועוד כ־25 אלף צעירים בוגרי מסגרות אלו בטווח הגילים 18־25, חלקם מוגדרים נעדרי עורף משפחתי.
בכינוס היום בכנסת יוצג דוח של מכון ברוקדייל הסוקר את השלכות המלחמה, שהגדילה את מספר הילדים ובני הנוער בסיכון והחריפה את המצוקות שעימן הם מתמודדים.
אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער ופנימיות הרווחה והאומנה, אמר ל"מעריב": "המסגרות החוץ־ביתיות הן במקרים רבים המחסום האחרון בין הילדים הללו לחיים מסוכנים ברחוב. שנת המלחמה הציבה את המסגרות האלו בחזית והעצימה את האתגרים העומדים לפתחן: חלק מהמסגרות נפגעו ישירות מירי וטילים, עשרות מבוגרי המסגרות נרצחו או נפלו בקרבות מאז 7 באוקטובר, ורבים מהצוותים גויסו בצו 8 ועדיין משרתים במילואים – מה שהותיר הרבה מאוד עבודה לכוח האדם המצומצם שנשאר.
"הצוותים עובדים לילות כימים, במחויבות יוצאת דופן", הדגיש אלבאז, "ועלינו לדאוג שההוקרה תתורגם לשכר ותנאים ראויים, שיבטיחו כי ילדי הפנימיות יטופלו על ידי האנשים המסורים והטובים ביותר".
