בדברים שנשאו הערב (חמישי) נציגי משפחות החטופים, הם קראו למקבלי ההחלטות לפעול במהירות להשלמת עסקת שבויים שתבטיח את שחרור כל החטופים, כולל החללים. זאת לאור העדויות המדאיגות של השבים מהשבי והחשש מהידרדרות במצבם של הנותרים, לאחר 489 ימים בשבי החמאס.
"אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שלא היה כאן מתחילת המלחמה", אמרה יעלה דוד, אחותו של אביתר דוד החטוף מהנובה. "מצד אחד שלו אנחנו רואים את התקווה, ואת חזרתם המרגשת של החטופים והחטופות. ומצד השני, חלון שעלול להיסגר ולהכריע את גורלם של החטופים". דוד, שזה 489 ימים לא דיברה עם אחיה הגדול, הדגישה: "למרות שאחי הגדול הוא גבר צעיר, המצב שלו לא פחות רגיש משל אף אחד אחר. הפעם אני לא מוכנה להשלים עם העובדה שאביתר נשאר לסוף".
בהתייחסה לסוגיית שחרור המחבלים, הוסיפה דוד: "גם אני חרדה לביטחון המדינה כשזה נוגע לשחרור מחבלים. אבל אני מאמינה שאחרי שבעה באוקטובר צריכים להסיק מסקנות ולטפל בהתאם בטרור. מפגעים קמים כל הזמן. ואני, ילדה בת 19 שהאח הגדול חטוף, אני לא יכולה לשאת על הכתפיים שלי את ביטחון המדינה".
מיטל וייס, בתו של אילן וייס ז"ל ושל שורדת השבי שירי וייס, חשפה את המציאות הקשה של משפחתה: "במשך 86 ימים, אבא שלי הוגדר כנעדר, ואנחנו נשארנו באי-וודאות מוחלטת לגבי גורלו. גם כשאמא שלי ואחותי חזרו ביום ה-50, השמחה על שובן התערבבה בתחושת חוסר השלמות". וייס, שאחותה נגה שוחררה בעסקה הקודמת, הזהירה: "אנחנו חיים בפחד מהיום שבו יהיה מאוחר מדי. כל רגע שחולף מגביר את החשש הכי כבד שלנו. שהחללים שנרצחו ייעלמו, שגופותיהם לא יימצאו לעולם".
"אמא שלי ואחותי חזרו אחרי 50 ימים בשבי", המשיכה וייס. "הם שרדו בגבורה, אבל השיקום שלהם ושלנו כמשפחה עוד רחוק מלהיגמר. המשפחה שלנו לא תוכל להשתקם עד שאבא שלי ישוב ויזכה לקבורה ראויה. כל עוד הוא שם, הכאב לא נגמר. הצלקת נותרת פתוחה".
ניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון ששוחרר לאחרונה, שיתף את המורכבות שבשיקום: "אל תיתנו לתמונות לבלבל אתכם. אמנם זה נראה כלפי חוץ שעופר חזר הביתה, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. השיקום שלו, הפיזי והנפשי, עדיין בראשיתו. הדרך לחזור לחיים מלאה בעליות וירידות. החיוך שבתמונות מספר רק חלק קטן מהסיפור מאחורי הקלעים".
קלדרון הוסיף כי "יש עוד תשעה אבות בשבי שחולמים על החיבוק הזה", וקרא למקבלי ההחלטות: "התכנסו לשולחן משא ומתן, ותעניקו לעם ישראל את החמצן לו הוא זקוק. המשפחות סובלות כבר 489 ימים. אל תיתנו להן להמתין שבוע לרשימה. זה הורג, זה קשה, ואני מדבר מניסיון אישי".
המשפחות הדגישו כי המאבק לא יסתיים עד שאחרון החטופים ישוב הביתה, והחללים יזכו לקבורה ראויה. "אסור לפספס את המומנטום", אמרה וייס. "רק כך נוכל להתחיל לנסות להכות את השברים. רק כך העם שלנו יוכל להשתקם". הם קראו לציבור להמשיך במחאה: "אל תפסיקו. אל תורידו את הלחץ. אל תניחו לנושא לרדת מסדר היום. זו החובה האנושית והמוסרית שלנו. אנחנו לא נוותר. לא נפסיק. עד שהאחרון יחזור הביתה".
