משרד החינוך מגלה את הבינה המלאכותית. באירוע חגיגי הכריז שר החינוך יואב קיש על פתיחת שנת הבינה המלאכותית, שמשמעה השקת תוכנית אסטרטגית להטמעת כלי AI בבתי הספר. לצדו של קיש נשאו דברים גם בכירי המשרד ונציגים מחברות הייטק וקרנות הון סיכון מובילות על הצורך להנגיש למורים ולתלמידים את נפלאות הבינה המלאכותית.
על רקע הצניחה של תלמידי ישראל במבחנים העולמיים במתמטיקה ומדעים, אפשר רק לקוות שנמצאה הדרך לשפר את הישגיהם, אך השאלה הגדולה היא כמובן מה יישאר מכל ההבטחות למהפכה פדגוגית אחרי שהמילים הגדולות שנזרקו לאוויר – כמו "תוכנית פורצת דרך" ו"ראשונה מסוגה בעולם" – יישכחו והשגרה השוחקת תשוב ותשתלט על המערכת.
מהפכת ה־AI של השנים האחרונות, בהובלת מודלי בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI), מחשבת לשבש תעשיות רבות, ומערכת החינוך היא מהבולטות שבהן. כבר היום מורים בבתי ספר ומרצים באקדמיה נאלצים להתמודד עם האופן שבו צ'טבוטים כמו ChatGPT של OpenAI או ג'מיני של גוגל משבשים מטלות כמו הכנת שיעורי בית וכתיבת עבודות.
משרד החינוך, ייאמר לזכותו, זיהה מוקדם יחסית את החשיבות של כלים אלו ואת הצורך לאמץ אותם במערכת החינוך באופן רשמי, במיוחד מכיוון שהתלמידים כבר משלבים אותם במטלות היום־יום שלהם. בשנה האחרונה גיבש משרד החינוך – בשיתוף חברות הייטק, רשויות מקומיות ובתי ספר – תוכנית מקיפה להטמעת AI במערכת החינוך.
"זו לא תוכנית שמיועדת להכשרת מהנדסי AI, זה אירוע נפרד", אמר השר קיש במסיבת העיתונאים. "האירוע הזה הוא להכשיר מאות אלפי מורים ומעל מיליון תלמידים להשתמש ולהכיר AI. זה אתגר עצום. מדינת ישראל הופכת להיות מהמתקדמות בעולם בהכנסת AI לתחום החינוך".
לתוכנית של משרד החינוך שני נדבכים עיקריים: פיתוח והנגשה של כלי AI; ופיתוח צ'טבוטי AI ייעודיים למערכת החינוך. בנוגע להנגשת כלי AI למנהלים, למורים ולתלמידים, הדבר ייעשה באמצעות תכנים מקוונים שמלמדים ומקדמים את השימוש בהם. כחלק מהליך זה בחן ובחר המשרד כ־30 שירותים קיימים כמו מודלי טקסט לתמונה, טקסט לווידאו, טקסט לשמע, יצירת אוואטר ועוד שמיועדים לשימוש במערכת החינוך.
הצעד המשמעותי יותר הוא פיתוח צ'טבוטי AI (מבוססי ג'מני של גוגל) ייעודיים למערכת החינוך. הראשון, שמכונה קיו בוט, מיועד להדריך תלמידים כיצד להשתמש במודלי AI. "זה הצ'טבוט הראשון בעולם שמלמד AI בתוך מערכת חינוך ומבוסס תקנים חינוכיים", אמרה סמנכ"לית מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, מירב זרביב. "הוא מקדם כשירות בסיסית. זה אזור בטוח שהגישה אליו היא דרך מערכת ההזדהות האחידה של משרד החינוך, מה שמאפשר להתאים את הבוט לרמה של התלמיד".
אחרי השלמת הליך ההכשרה של קיו בוט, יוכל התלמיד לקבל גישה לצ'טבוט כללי יותר שקרוי "בינה". צ'טבוט זה אמור לספק יכולות שדומות לאלה של צ'טבוטים אחרים, בדגש על התאמת התכנים והשפה לתלמיד. הצ'טבוט מיועד גם למורים לצורך הכנת מערכי שיעור, כתיבת מבחנים ועבודות ועוד. לאלו נלווים תכנים מקוונים כמו סרטונים, משחקים ועזרי הוראה אחרים שנועדו להדריך מורים ותלמידים בדבר יכולות כלי ה־AI, דרכי השימוש בהם והשימושים השונים שניתן לעשות בהם כחלק מהליך הלמידה.
אלא שלא די ביצירת והנגשת כלים אלה, ויש צורך בהדרכה וסיוע כדי להוציא מהם את המיטב. לצורך כך במהלך פברואר יפעלו כ־3,500 מנטורים בבית ספר ברחבי הארץ, וידריכו את הצוות החינוכי איך לשלב כלים אלו בעבודתם. המנטורים עובדים כולם בהתנדבות, וחלק גדול מהם מגיע מתעשיית ההייטק, כולל בעלי תפקידים בכירים בחברות כמו מיקרוסופט. לדברי משרד החינוך, לא היה בית ספר שביקש לקבל מנטור ונענה בשלילה.
"האתגר הוא קודם כל שיתחילו להשתמש בבסיס, להכין מצגת, הנפשה, לבדוק או לכתוב מבחנים", אמר לכלכליסט יוראי פיינמסר, שותף בקרן ההון סיכון Disruptive AI, שליווה את משרד החינוך בפיתוח התוכנית ומשמש כאחד המנטורים.
"הרמה שנייה היא להשתמש בהם לפיתוח כלים פדגוגיים. למשל למידה מותאמת אישית לכל תלמיד. יש תלמיד שאוהב כדורגל, אחרת אוהבת מטוסים, שלישי אוהב סוסים. אפשר להשתמש בכלי AI כדי לייצר לכל אחד סיפור, קטע קריאה באנגלית, סרטון או שמע בהתאם לתחומי העניין שלו. זה משהו שמורים לא יכלו לעשות קודם לכן. זה המקום של המנטור להסביר איך עושים מהלכים פדגוגיים".
כל מנטור יתרום עד 10 שעות לבית הספר במהלך פברואר. לאחר מכן המשך הובלת ההליך ייפול על כתפיהם של מה שמשרד החינוך מגדיר כ"סוכני שינוי" בתוך המוסד החינוכי. אחד מאנשי הצוות החינוכי של המוסד יזכה להכשרות והדרכות תקופתיות מטעם משרד החינוך, ויהיה אחראי על הטמעת כלי ה־AI בבית הספר. "העבודה האמיתית היא דרך סוכני שינוי ומנהלים שבודקים שימושיות וניצול נכון של הדברים", אמר פיינמסר. "אנחנו רק שופכים דלק למדורה".
"זו תוכנית ראשונה מסוגה בעולם, והשותפות עם המגזר הפרטי זה משהו שלא קרה בעולם ברמה הלאומית", אמר המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל, ד"ר תומר סיימון. "כל הנוער והילדים משתמשים בזה, והמטרה היא להעצים וללמד את המורים שיהיו סוכנים להתנעה מחדש של מערכת החינוך. מחקרים שעשינו מעלים שבאמצעות AI מורים הצליחו להחזיר לעצמם בין יום ליומיים עבודה בשבוע, ולסגור בכמה שבועות פערי למידה של שנתיים".
פיינמסר העריך שהטמעת כלי AI יכולה לחולל מהפכה במערכת החינוך בישראל. "בינה מלאכותית מאפשרת לשבור את התבנית", הוא אמר לכלכליסט. "סבלתי כל חיי במערכת החינוך, תמיד הייתי ננזף על זה שאני מפריע בשיעור כי היה לי משעמם. ופתאום אפשר לשבור את המסגרת, לאפשר למצטיינים להמשיך להצטיין, ובאותה כיתה לתת את הסיוע והעזרה הנוספים לתלמידים שזקוקים להם. הדבר הזה יהפוך את הזמן של תלמידים במערכת החינוך למדויק, אפקטיבי ומשמעותי. אין אירוע בסדר גודל כזה בעולם, ואיזה בוסט אנחנו נותנים לדור הבא".
התוכנית של משרד החינוך באמת נשמעת מבטיחה. אלא שלא פעם הכרזות גדולות שלו הסתיימו במסמוס וכישלון. התוכנית עכשיו יוצאת לדרך בקול תרועה, ובליווי חברות טכנולוגיה מובילות ומנטורים מנוסים שיתרמו עשרות אלפי שעות של ידע וניסיון. השאלה היא מה יקרה אחרי פברואר, כשהמקצוענים יסיימו את תפקידם.
בסופו של דבר תיפול ההטמעה על כתפי המנהלים וסוכני השימוש שהכשיר משרד החינוך, והיא תלויה במידה רבה גם בנכונות של המורים לאמץ ולשלב את הכלים החדשים. האם משרד החינוך יצליח לשמור על המומנטום הזה לאורך זמן או שלאחר גזירת הקופון של ההכרזה המתוקשרת מימוש התוכניות ילך ויתמסמס? אפשר לקוות שהכלים שפותחו יעודכנו ויורחבו, אך ניסיון העבר מלמד שהרבה פעמים אין זה המצב.
