ועדת המשנה לתוכניות הלימודים בירושלים והפיקוח עליהן דנה ביום שלישי ביישום החלטה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח העיר, אך מבלי שהמשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל העביר לוועדה נתונים על התקדמות התוכנית, ואף לא שלח נציג לדיון.
בהחלטה 880 לצמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים מאוגוסט 2023, נקבע כי על המשרד לדווח פעם בשנה על התקדמות ביישום ההחלטה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, מחה על ההיעדרות של שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש (אגודת ישראל): "השר בחר לא להגיע מכיוון שהוא לא רוצה להיות חשוף לביקורת ובחינה של ההישגים של המשרד".
מאבק בין המשרדים
כחלק מיעדי תוכנית 880, הממשלה קבעה כי יש להרחיב את לימודי השפה העברית במזרח העיר. יו"ר הוועדה ח"כ אביחי בוארון ביקש לשקול אם נכון להמשיך להשקיע משאבים בלימוד השפה העברית במוסדות הללו על רקע "ההתקדמות המעטה בנושא". "ייתכן ומדובר בצעד אחד גדול מדי", אמר ח"כ בוארון, "אני מטיל ספק בדחף של המערכת להלעיט אותם בשפה העברית. זה שינוי תרבותי שהם לא בהכרח מעוניינים בו". נציג משרד החינוך הדגיש את חשיבות השפה העברית לשם השתלבות באקדמיה ובמשק.
בנוסף, ח"כ בוארון מקדם הצעת מחליטים להסטת תקציב בגובה 100 מיליון שקלים בהחלטת ממשלה, המיועדים לעידוד תעסוקה בפריון גבוה, לטובת סבסוד לימודים אקדמיים בחינם לצעירים במזרח ירושלים.
לאחר כינוס הוועדה, השר פרוש הנחה לעצור את המגעים מול ח"כ בוארון על קידום הצעת המחליטים. לדברי משרד ירושלים, ההצעה "חוטאת מכל וכול למטרת החלטת הממשלה שהיא צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים". המשרד הוסיף כי כבר יותר מ-40% מהמורים במזרח ירושלים לומדים במוסדות אקדמיים בישראל.
"את בעיית ההסתה במוסדות החינוך במזרח ירושלים לא נפתור בפיזור כספים חסר היגיון כמתנה לתושבי מזרח ירושלים", אמר השר פרוש, "מה הטעם לחוקק חוקים נוספים אשר מתיימרים לפתור את הבעיה, כאשר החוקים הקיימים לא ממומשים? אני קורא לרשויות לפעול כנדרש. החלטת הממשלה 880 כוללת השקעה של מיליארדי שקלים במזרח ירושלים, אשר מלווים בעבודה מקצועית ורצינית של כלל משרדי הממשלה. לא ניכנע לפופוליזם".
ילדים בשכונה במזרח ירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90).
לפי משרד החינוך, במזרח ירושלים ישנם 84 בתי ספר שמוגדרים "מוכרים שאינם רשמיים" ו-100 בתי ספר רשמיים בבעלות עיריית ירושלים. ביניהם, 39 בתי ספר מלמדים במסלול הישראלי, 36 במסלול משולב ישראלי-פלסטיני ו-25 בתי ספר בלבד במסלול פלסטיני.
בשבוע שעבר, שישה בתי ספר של אונר"א נסגרו. בדיון נמסר, כי מתוך 700 תלמידים שלמדו באותם בתי ספר, 635 עברו ללימודים מרחוק ו-50 עברו ללמוד בבתי ספר בתוכנית הישראלית.
עם תחילת יישום תוכנית החומש, רק 18% תלמידים היו זכאים לבגרות ישראלית, ובשנת הלימודים הנוכחית נרשמו 50% זכאים לבגרות, בעוד היעד שהוצב בתוכנית הוא 60% זכאים תוך שלוש שנים משנה זו.
בתוך כך, מספר מעצרי קטינים על רקע לאומני הוכפל מאז שנה שעברה. אייל העברי, יועץ לענייני ערבים במשטרה: "ב-2024 התבצעו 123 מעצרי קטינים עקב עבירות על רקע לאומני, לעומת 244 ב-2023". הוא הוסיף כי ילדים שהשתתפו בפרויקטים של המשרד לביטחון לאומי, משתתפים פחות בהפרות הסדר.
מנהל תוכנית החומש בעיריית ירושלים, ציון רגב, ציין כי כיום לומדים בבתי הספר הישראליים במזרח ירושלים כ-19,000 ילדים והוסיף: "בשנה הבאה 4,000 תלמידים מתוכם צפויים להתווסף למערכת החינוך הישראלית". מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך, כרמית הרוש, אמרה כי מערכת החינוך עוקפת את היעדים שהציבה התוכנית. היא הוסיפה כי כל בית ספר חדש שנפתח במזרח ירושלים, מלמד במסלול הישראלי. רגב ציין כי בחמש השנים הקרובות יהיה צורך ב-540 עובדי הוראה נוספים במזרח העיר.
משרד החינוך: "החלטת פרוש מאפשרת את המשך ההסתה"
מלשכת שר החינוך נמסר כי "החלטת השר פרוש על עצירת התקציב להכשרת המורים, מאפשרת את המשך ההסתה של הרשות הפלסטינית בהכשרת מורים במערכת החינוך במזרח ירושלים. בא לתקן – ויצא מקולקל".
משרד החינוך הדגיש כי לשם בלימת ההסתה יש צורך בתקציב בסך כ-100 מיליון שקלים במסגרת תוכנית החומש הלאומית, שנועד לממן מלגות בגובה 50% משכר הלימוד והשלמות מקצועיות. מצד המשרד לירושלים נמסר כי הכשרת המורים היא תפקידו של משרד החינוך.
מתוך דברים שנאמרו בדיונים בתיקון לחוק, לא יועסקו במערכת החינוך מורים שהוכשרו ברשות הפלסטינית בלבד, וכי רק מי שהשלים את לימודיו במוסדות הכשרה ישראליים יהיה זכאי לרישיון הוראה. כלומר מועמדים שלא השלימו תעודת הוראה ישראלית, לא יוכלו להיקלט במערכת. החוק מאפשר הסדרה למי שהחלו את לימודיהם ברשות הפלסטינית – ובלבד שהשלימו את לימודיהם בישראל.
