כבר לפני חודש, לאחר חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר, בביירות, נכנסו במרכז האש של פיקוד הצפון לנוהל קרב. במקום שבו מתכללים את כל עוצמת האש המופעלת בפיקוד הצפון, יחד עם חיל האוויר המופנה לתקיפה בגזרות לבנון וסוריה, כלי הטיס הבלתי מאוישים, ארטילריה, ירי מהים ומכל כלי אפשרי בגזרה הצפונית, התכוננו לסכל את תגובת חיזבאללה לחיסול הבכיר שלהם.
רגע הפיצוץ בלבנון – זווית נוספת
בפיקוד הצפון זיהו את היערכות חיזבאללה לירי נרחב למרכז הארץ יחד עם אלפי טילים שכוונו לצפון. ירי שכזה לא נצפה מאז תחילת חרבות ברזל, הם מסבירים. רבות ממערכות הירי של חיזבאללה מסוגלות לירות ללא שאנשי הארגון נמצאים בקרבתן.
רואה את מחבלי החיזבאללה מול עיניה
אחרי שהוטענו, והירי תוזמן בעזרת טיימרים, מסלולי ההסעה של משגרי הרקטות, פתיחת הפירים התת-קרקעיים ויציאת המשגרים לירי פועלים באופן אוטומטי. זאת הסיבה שלא נפגעו הרבה אנשי חיזבאללה בתקיפה.
במרכז האש, יחד עם המודיעין בפיקוד הצפון, זיהו שהירי מיועד להתבצע מדרום לבנון במקומות לא מיושבים ומכפרים נטושים. בפיקוד הצפון מסבירים כי חיזבאללה התכוון להשתמש בהיקף רחב הרבה יותר ממה שנראה בעשרות החודשים האחרונים.
בניהול הסיכונים של חיזבאללה הוחלט להשתמש באתרי שיגור בדרום לבנון ולהשאיר את האתרים בעומק לבנון מחוץ למשוואה עם צה"ל. במרכז האש אומרים כי היכולות של חיזבאללה לא הושמדו ונשארו לו רבות מהיכולות, אולם חיזבאללה מבצע בימים אלו בדיקה על היקפי הנזק.
ביום ראשון בצהריים, אחרי 48 שעות ללא שינה, יצאו אנשי מרכז האש מבור הפיקוד. "הופתענו שהסיפור היה להגן על יישובי הצפון וזאת מתקפה משמעותית. היא יותר משמעותית מהמערכה שאנחנו מנהלים ביום-יום. הופתעתי מהוויב שהתפתח כאילו מלחמת תל אביב. שמנו הרבה משאבים מלחמתיים בעיקר בגלל הגנה על הצפון", אומר גורם במרכז האש.
רס"ן ש', ראש מדור במרכז האש, היא גם תושבת אחד המושבים בגבול הצפון ומפונה מביתה, משם הייתה רואה את אנשי החיזבאללה מול עיניה.
"זה אירוע משמעותי לראות את המטוסים תוקפים את המקומות שהיו צריכים לירות על היישוב שלי. זה מאוד משפיע עליהם, גם על היכולות וגם על התודעה. אני מניחה שהם יבינו מה קרה להם בזמן הקרוב והם לא מעכלים כרגע מה קרה להם. כשהם יעכלו את זה בימים הקרובים הם בטח לא יפרטו על זה בתקשורת. אבל לתושבי הצפון ולמשפחה שלי אני בטוחה שזה אחד הדברים שיחזירו את תחושת הביטחון. זה לא שסיימנו. יש עוד דברים שקורים בדרך".
לא יסתיים בהסכם קטן
רס"ן ש', אם לשלושה ילדים, עזבה לאחרונה את המלון בטבריה ועברה למלון בגליל המערבי, קרוב יותר למקום מגוריה. "בסוף אני אחזור הביתה. אני מאמינה ומקווה שזה יהיה באמצע שנת הלימודים הקרובה. זאת התקווה האישית שלי. אבל יכול להיות שאני אמצא את עצמי עוד כמה חודשים טובים לא בבית".
באשר לתחושת הביטחון שלה ושל שכניה ומשפחתה אומרת רס"ן ש', "אני כבר רואה שזה לא יסתיים בהסכם קטן. מה שהיה כאן בראשון זה לא הסכם קטן. זאת התחלה של משהו אחר לגמרי. אני רק מחכה לרגע שיגידו את המשפט הסופי. יש לנו עוד כמה פעולות שאנחנו צריכים לבצע עם הסכם ובלי הסכם שנוכל לחזור בתחושת ביטחון שהיא כבר קיימת. אני רואה את זה משני צידי המטבע. גם כמי שגרה בצפון עם ילדים וגם מהצד ההתקפי שאני נמצאת בתוך הדברים".
בחמ"ל המודיעין בפיקוד הצפון עוקבים באדיקות אחרי הנעשה מעבר לגבול ומעבירים למרכז האש את פקודות התקיפה.
"יש מי שעושה אצלנו עבודה נהדרת ויודע מי האוכלוסייה שנמצאת במרחב. ככל שאנחנו מעמיקים בתקיפות, הם באים פחות לבקר בכפרים ופחות מסתובבים בצורה חופשית. אם יש פעילים שמסתובבים בכפרים, ייסגר עליהם המעגל. הם לא יסתובבו עם אפוד זוהר ויגידו 'אני פה'. הם מנסים לעשות ככל שביכולתם לבצע את הפעולות מולנו, מבלי להיראות. הם לדעתי בתחושת נרדפות. בסוף הפעולות שלהם מגיעות לידי סיכול, חלק לפני הפעולה וחלק אחריה".
גם משפחתה של רס"ן ש' ספגה, כשביתו של אחיה נפגע. "כל בית שנפגע זה עצוב, אבל זה בית ואנחנו נשקם אותו. לשמחתי אחי לא נפגע. אנחנו נבנה את הצפון בחזרה".
