עו"ד ישראל אסל עתר לבג"ץ בדרישה שמנהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה יקבע גיל פרישה חובה לבודקי עגורני צריח מוסמכים, שיעודכנו מנגנוני בדיקת הכשירות הרפואית שלהם, ושמשרד העבודה יפתח קורס להכשרת בודקי מנופים, לאחר שהאחרון הסתיים לפני כשמונה שנים.
כיום רשומים 14 בודקי עגורני צריח מורשים בלבד, ומהם רק עשרה פעילים. הם נדרשים לבצע בדיקות תקופתיות של כ-1,200 מנופים הפזורים ברחבי הארץ, שכל אחד מהם נדרש להיבדק כל חצי שנה ולאחר כל הקמה או תיקון יסודי. בסך הכול מדובר בכ-12 אלף בדיקות בשנה. בדיקת העגורנים היא עבודה מסוכנת, הדורשת טיפוס עם כלים על גבי המנופים בגובה 150-50 מטרים.
עו"ד אסל הוא עורך דין ותיק המתמחה בתביעות נזיקין בעקבות תאונות עבודה, משמש היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, ומייצג בין היתר משפחות הרוגים שנספו בתאונות במעורבות עגורנים, בהן קריסת המנוף בבת ים בפברואר 2017, או במזח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון במרץ 2023.
אסל מרבה לתבוע ולהפנות אצבע מאשימה גם אל המדינה ואל מנהל הבטיחות בסוגיות הנוגעות לפיקוח ולאכיפה של סוגיות בטיחות בעבודה. בעקבות תביעות אלו, שונו לאורך השנים נהלים כמו הוצאת הנחיות בדבר איסור ייבוא עגורנים ללא ספרות מקצועית בעברית, חידוד התהליך של זיהוי המנופים המיובאים לישראל והוצאת נוהל לבדיקות אל-הרס לעגורנים ניידים, בעקבות אסון קריסת המנוף בכפר סבא שגבה את חייה של נטע רוטמן ז"ל בפברואר 2018.
בעתירתו ציין אסל כי לאורך שנים מסתפק משרד העבודה בטופס אישור כשירות רפואית שממלא רופא תעסוקתי פרטי שאין לו כל גישה לתיק הרפואי המלא של בודקי המנופים, ואף ללא תמצית מידע רפואי בסיסי מקופות החולים. "תמצית מידע רפואי מקופת החולים היא מסמך בסיסי שנדרש להציג אפילו בפרוצדורה רפואית פשוטה של עקירת שן", כתב עו"ד אסל בעתירה. "לעומת זאת, ביחס לבודק עגורני צריח שמטפס לגובה של 150 מטר לבדוק עגורני צריח נמנעת המדינה מלבקש מסמך זה". הוא הוסיף כי מנהל הבטיחות נמנע מלדרוש כתנאי לחידוש הסמכותיהם של הבודקים מילוי שאלון רפואי מפורט, בדיקות שמיעה וראייה מלאות ומפורטות, ובדיקות אקו לב במאמץ מגיל 67.
"בודק עגורני צריח שמפאת גילו או ליקויים רפואיים כאלה או אחרים מתקשה לטפס בעגורן, ללכת על הזרוע ולבצע בדיקה יסודית של העגורן, בסופו של דבר מוותר על בדיקות חלקים של העגורן", כתב עו"ד אסל בעתירה. "ויתורים אלו עלולים להביא לאסון רב נפגעים, לקריסת עגורנים ולפגיעה בעגורנאי, בעובדים באתר הבניה ובעוברי אורח".
העתירה, הוגשה בין היתר נגד חידוש הסמכתו של אחד מבודקי העגורנים, בן 77, שלגביו פנה אסל בעבר למשרד בדרישה למנוע את חידוש הסמכתו. לטענת אסל, אותו בודק אישר תסקירים לעגורנים שהוצבו בניגוד לנהלים ולעגורנים על ליקויי בטיחות חמורים. לדבריו, חידוש הסמכתו לחמש שנים, עד גיל 83, לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני על סף ידיעה ממשית שאותו בודק לא באמת מבצע בדיקה יסודית". הוא הוסיף שבשנים האחרונות אושרו חידושי הסמכות לשלושה בודקים מעל גיל 72.
אסל ציין כי הגבלת גיל הבודקים ל-67 או 70 יאפשר לפורשים מפאת גילם לעבוד כמומחים בתחום העגורנים, לספק חוות דעת מקצועיות למשטרה בתיקים פליליים, לשמש מומחים בתיקים אזרחיים, לתרום מהידע הרב ומהניסיון שצברו עם השנים להעברת קורסים בתחום הבטיחות בעגורנים ולהעביר קורסים להכשרת בודקים מוסמכים חדשים לענף.
הוא הוסיף כי המצב שנוצר, שבו יש כעשרה בודקים פעילים בלבד, יוצר קרטל בתחום. הקורס האחרון להסמכת בודק עגורן צריח התקיים ב-2016, ובו הוסמכו חמישה או שישה בודקים בלבד. בשמונה השנים האחרונות נמנע המשרד אף מלפרסם קול קורא לציבור למי שמבקש לקבל הסמכה בתחום.
ממשרד העבודה טרם נמסרה תגובה.
