בשנה אתמול פורסם דו"ח על מצב הטבע בישראל לשנת 2023 של מוזיאון שטיינהרדט להיסטוריה של הטבע, המרכז הלאומי למגוון ביולוגי באוניברסיטת תל אביב, המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. , וזה גורם לקריאה קודרת. לחצים סביבתיים שונים מפחיתים את המגוון הביולוגי ואת מספר הפרטים בסכנת הכחדה, ומספר המינים הפולשים כמו ציפור המיינה, שאנשים רבים אוהבים לשנוא, גדל, שגדל פי שבעה בתשע עשרה השנים האחרונות. שנים.
"בסך הכל, התהליכים לא מעודדים", אמרה אוצרת מוזיאון הטבע תמר דיין. "כל מין בסכנת הכחדה מושפע לעיתים קרובות מסוגים שונים של מתח: מתחלפים טבעיים, חתולים, אור, זיהום, חומרי הדברה חקלאיים, מינים פולשים".
בישראל המצב חמור במיוחד. "אנחנו מדינה בבנייה. קודם כל אנחנו מדינה קטנה כי רמת החיים עולה, אז הנזק גדול ממדינות אחרות. רמות הזיהום שנפגעות מהאוכלוסייה מטורפות. הרס שטחי טבע הוא אירוע יומיומי "משרד השימור, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל עשו מאמצים רבים, והיו הצלחות, אבל המשימה כאן מאוד קשה", אומר דיין.
המצב בישראל גרוע יותר מאשר באירופה. כך למשל, מספר מיני העופות בישראל ירד ב-17 אחוזים במהלך תשע השנים האחרונות, פי 4 פחות מאשר באירופה. שליש (65) ממיני הציפורים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. אפילו הציפורים שלמדנו לראות כחלק מהסביבה שלנו, הידועות כ"ציפורים עוקבות אחרי האדם", הולכות ופוחתות, כולל הציץ המצוי, השחור, הצריף, הזר ויונת הבר.
ב-13 השנים האחרונות ירד מספר הפרטים מזן הפרפר ב-34%. תקופת שיא הפרפר נדחתה ב-30 יום ב-13 השנים האחרונות עקב שינויי אקלים. השינוי הזה מאתגר את הפרפרים; כי הם לא תמיד תואמים את מיני הצמחים שהם צריכים למאכל. יותר משליש ממיני הפרפרים (51 מינים) נמצאים בסכנת הכחדה.
הישגים
החדשות הטובות הן שמינים כמו צבי ים, צבי ים ירוקים, ארנבות וצבי שיטה הולכים וגדלים במספרם. "זה אומר שכשיש מאמץ גדול להגן על מינים, בהחלט אפשר להצליח איתם, אבל זה דורש מאמץ רב", אומרת דיאן.
יותר ממחצית מכל היונקים נמצאים בסכנת הכחדה. מצד שני, אם אתם מתפתים ליהנות מהגידול במספר תני הזהב או השועלים, מספרם גדל עקב זמינות המזון מהפסולת והחקלאות. אלו לא תמיד חדשות טובות, במיוחד עבור התן, שהוא גם חיה שכיחה – יש אומרים שכיחה מדי – וגם טורף שמאיים על מינים אחרים.
שפע הפרטים בחולות הנגב המערבי ירד ב-58% ובמישורי הלס של צפון הנגב ב-48% גם הזוחלים נמצאים בסכנת הכחדה.
באשר לצמחים, 61 מינים פולשים התבססו בישראל בעשורים האחרונים, וצפויים להתבסס נוספים. עם זאת, המדד הכולל של שפע הירקות הולך וגדל.
מה היו תוצאות המלחמה?
דיאן: "איפה שממוקמים מקומות חניה ומיכלים סביב טקומה, במיוחד באזורים חקלאיים, זה היה לטובה. נעשים דברים שלעולם לא יחשבו עליהם בנסיבות רגילות, ואני חוששת לחשוב איך זה ייעלם, שלא כמו במהלך מגיפת הקוביד, הנשורת תשפיע על תושבי הצפון אופי עזיבתם הוא גדול.
האם יש משהו אופטימי שנגמר?
"מדידה עמוקה היא תחילת ההתאוששות, כי ברגע שנדע בדיוק מה קורה, נוכל להתמודד עם זה".
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים של ישראל – en.globes.co.il – ב-20 במאי 2024.
© זכויות יוצרים 2024 מאת Globes Publisher Eatonut (1983) Ltd.
