וול סטריט ג'ורנל פרסם כתבה נרחבת על ראש ה-CIA וויליאם ברנס, שבמהלך המלחמה משקיע מאמצים אדירים להביא את הצדדים להסכם. "ברנס איש ערב" מכיר היטב את המזרח התיכון, מפייס בין ישראל למתווכות מטעם חמאס ופועל ברגישות, במשימה שעשויה להיות הקשה בקריירה שלו: "כמו שופט או פסיכולוג"
בחודשים האחרונים משקיע ראש ה-CIA וויליאם ברנס מאמצים אדירים להביא את ישראל וחמאס להסכם שיוביל להפסקת אש, ולשחרור החטופים. בכמה הזדמנויות ברנס ניסה, והצליח, לפייס בין ישראל לקטאר ומצרים – המתווכות מטעם חמאס. עבור ברנס בן ה-68, ייתכן שהתיווך בין הצדדים הוא המשימה הקשה ביותר בקריירה. בכתבה של "וול סטריט ג'ורנל" על ראש סוכנות הביון נכתב כי לאחרונה השווה ברנס את חלקו בשיחות ל"דחיפת סלע גדול מאוד במעלה גבעה תלולה מאוד".
במהלך המלחמה נסע ראש ה-CIA כ-10 פעמים למזרח התיכון ולשיחות שנערכו באירופה. בכתבה על ברנס ב"וול סטריט ג'ורנל" צוין שהוא טרם הצליח במשימתו, על רקע החשד שבנימין נתניהו ויחיא סינוואר "לא באמת מעוניינים" בהגעה להסכם. בהופעות הפומביות האחרונות שלו טען ראש ה-CIA שישראל הראתה גמישות משמעותית בהצעות להפסקת אש, ושחמאס סירב להצעות. בחודש אפריל אף אמר כי בשלב זה עמדת חמאס היא "מכשול משמעותי" להשגת הסכם.
בסוף חודש ינואר, במהלך השיחות בפריז, פורסמו הקלטות שבהן טען נתניהו כי המתווכת קטאר היא "בעייתית" – מכיוון שהיא מאפשרת לבכירי הזרוע המדינית של חמאס לשהות בדוחא. קטאר מחתה ואמרה שהערותיו של ראש הממשלה "הרסניות וחסרות אחרות". גורמים שבקיאים בפרטי השיחות אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" שברנס ניסה להרגיע את הקטארים אחרי אמירות נתניהו.
בתחילת חודש מרץ, כשהשיחות שוב עמדו על סף קריסה, קטאר ומצרים טענו שנתניהו לא רוצה הפסקת אש. חמאס מצידו הטיל אחריות על מצרים, והאשים אותה בהתרפסות כלפי ישראל. ברנס נאלץ שוב להיות מי שמנסה לפייס בין הצדדים ולהחזיר אותם לשולחן המשא ומתן. אותן שיחות, לפני חודש הרמדאן, הסתיימו ללא הסכם. כמה חודשים חלפו מאז, וברנס עדיין מנסה.
משתתפים בשיחות, וגורמים אמריקנים שעבדו עם ברנס, אמרו כי ראש ה-CIA לא מתפקד בשיחות רק כשליח של הנשיא ג'ו ביידן, אלא גם כ"שופט" ו"מטפל". באמצע אפריל התייחס למגעים בדרך להסכם ואמר: "אני לא יכול לומר בכנות שאני בטוח שאנחנו הולכים להצליח". ברנס אמר כי אם המגעים ייכשלו, "זה לא יהיה בגלל שלא ניסינו מספיק".
בכיר לשעבר ב-CIA טען כי ברנס פועל ברגישות, ולעולם לא יצעק על המשתתפים או יאיים עליהם. "זה לא הסגנון שלו. יכולות להיות לו שיחות קשות, אבל הוא לא יפגע בכבודם של האנשים", הוא צוטט ב"וול סטריט ג'ורנל". ברנס עצמו הודה בכך שמעצם היותו ראש ה-CIA, התפקיד המרכזי שהוא ממלא בשיחות הוא דבר חריג. בהקשר זה יש לציין כי לתוצאות המגעים להפסקת אש יהיו השלכות גם בנושאים אחרים באזור – בהם הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
ברנס מכיר היטב את הנעשה במזרח התיכון, מאז שב-1983 מילא תפקיד בכיר בשגרירות ארה"ב בירדן, וזוכה בשיחות להפסקת המלחמה לאמונם של שני הצדדים. במהלך השיחות הוא משמיע לעיתים כמה מילים בערבית. עמיתיו מקטאר ומצרים מכנים אותו לפרקים "ברנס איש ערב".
במהלך הקריירה שלו כדיפלומט בכיר וכראש ה-CIA ניהל ברנס שיחות מורכבות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (לפני הפלישה לאוקראינה), שיחות חשאיות עם איראן בנושא הגרעין ודיונים עם שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי שעסקו בנשק להשמדה המונית. בכתבה של "וול סטריט ג'ורנל" הוזכרה תדהמתו של ברנס מהאישיות החריגה של קדאפי, שבמפגש לילי במדבר הציג בפניו לראווה "פיג'מות צהובות שעליהן מופיעים דיקטטורים אפריקנים מתים". בכתבה אחרת צוטט ברנס כי קדאפי "הוא האיש המוזר ביותר שפגשתי, ובפער גדול".
ארון דיוויד מילר, חבר ותיק של ברנס שעבד איתו במחלקת המדינה, אמר בכתבה כי בכהונתו כראש ה-CIA עסק ברנס בשלושה משברים ביטחוניים גדולים – אפגניסטן, אוקראינה ועזה. לפי מילר, השיחות להפסקת המלחמה בעזה נראות בשלב זה כ"משימה בלתי אפשרית".
