משפחות של חללי פעולות איבה מרגישות ביתר שאת את מחיר ההסכם לשחרור החטופים הישראלים, שכולל שחרור של המחבלים שרצחו את יקיריהן. לצד החשש שאותם טרוריסטים ישובו לתכנן ולהוציא לפועל פיגועים כדי לפגוע ביהודים, קיים גם הכאב והכעס ביציאתם לחופשי. ביממה האחרונה, מאז פורסמה רשימת המחבלים העתידים להשתחרר, עוד ועוד בני משפחות שכולות מתבטאים.
שלום שרקי ז"ל נרצח בפיגוע דריסה שביצע המחבל חאלד קוטניה באפריל 2015 בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. אחיו, העיתונאי יאיר שרקי, סיפר אתמול (שבת) על תחושותיו ומחשבותיו לנוכח שחרורו הצפוי של קוטניה. "המחשבה שהרוצח הזה ינשום אוויר צח בטורקיה ויאכל את הקבב שלו היא בלתי נתפסת. ידוע שיש אי-צדק מובנה בסיטואציה הזו, אבל העובדה שהוא מתקצר, כך שעוד לא עבר עשור מאז הרצח והמחבל כבר משתחרר, היא בלתי נסבלת עבורי".
שרקי סיפר על שיחתו עם ירדן גונן, אחותה של החטופה רומי שצפויה להשתחרר היום: "כתבתי לה את מה שאני באמת חושב, בסוף אחי איננו ורומי עדיין חיה, זה הדבר הבסיסי והפשוט שצריך לעשות. לא הייתי בהלם מוחלט, חשבתי שדבר כזה יכול לקרות. כשפורסמו שמות המחבלים שישוחררו בשלב הראשון, עברתי לראות שהוא לא שם". לקראת סיום הוא התייחס לשלבים הבאים בעסקה, ולהמשך החיים במדינת ישראל לאחר שחרור המוני המחבלים המסוכנים: "אנחנו מוכרחים להשקיע את כל האנרגיות שהיו עד עכשיו כדי להחזיר את החטופים – וללכת חזק על זה שלא נחזור על הטעויות הקודמות".
מור אור, אחותו של אהוד אביטן ז"ל שנרצח בסניף הליכוד בבית שאן ב-2002 בפיגוע שתכנן המחבל זכרייה זביידי, כתבה ברשת X: "המחבל הזה תכנן את פיגוע הטרור שבו נרצח אחי, ואני אמשיך לצעוק בקול רם: שחררו את כל החטופים".
אושרת בראל, בתו של אביטן כתב אתמול: "הלב מתכווץ והבטן מתהפכת. עם זאת, זה הדבר הנכון לעשות. זה המחיר הכבד והנכון לשחרור החטופים. אילו יכולתי הייתי פותחת במו ידיי את שערי הכלא, משחררת אותם ויורקת להם בפנים כדי להחזיר את החטופים הביתה".
נעמה צורף איבדה את הוריה הלנה ורפי הלוי, שנרצחו בפיגוע התאבדות ליד קדומים ב-20 במרץ 2006. מחבל מתאבד שעלה כטרמפיסט למכוניתם פוצץ את עצמו ורצח ארבעה בני אדם, בהם הוריה של צורף. ארגון גדודי חללי אל-אקצא קיבל אחריות לפיגוע. צורף שיתפה בדף הפייסבוק שלה שיר:
"לו היו המפתחות בידי
הייתי ניגשת בצעדים כבדים
מול עיניהם האפלות של רוצחי הורי
אוחזת במפתח בידיים רועדות וגאות
במו ידי פותחת את סורגי כלאם
משחררת אותם – אחד אחד
כשברכי כושלות וגבי זקוף
נושאת את זכות ההצלה כמו כתרכי אל מול נשימות ספורות באפלה
כל חשש היפותטי עתידי מחוויר
וחיים הנחנקים היום במחשכים
קודמים לסיוטי המחרלא הייתי מהססת רגע
לא מחפשת תירוצים של אתמול
הייתי יורקת על צלם האנוש שאיבדו
ופותחת את השערים ברעדהלב יתכווץ מכאב
על חיות האדם שישתחררו
על חיים שנגדעו וספק עוד יגדעו
אך באותה נשימה ירקוד הלב חיים
על נשמות נגאלות מן התופת.
בוודאות.ואמלא בענווה ובגאון את הזכות הקדושה
להיות שליחה לפדיון נפש
בעוד שבחדרי השררה המרופדים
סופרים קולות במקום נשימות חנוקותומתוך הכאב אני נושאת תפילה
חרישית וזועקת
שיחושו גם הם את גודל השעה".
מיטל עופר שיתפה בדף הפייסבוק שלה את התחושות והתדהמה שאחזו בה כשגילתה שהמחבל בשיר חרוב, שרצח את אביה אל"מ במילואים שריה (יאיא) עופר ז"ל בביתו ביישוב ברוש בבקעה ב-2013, עתיד להשתחרר בעסקה: "קורה לך שאת רואה את השם של הרוצח של אבא שלך משתחרר מהכלא במסגרת עסקה לשחרור חטופים? לי זה קרה עכשיו. מתחילת המלחמה הנוראית הזו אני מייחלת לרגע שבו תהיה עסקה ולא אכפת לי שהרוצחים שלו ישוחררו ובלבד שיחזירו את כולם כולל כולם הביתה, למשפחות שלהם".
המחבל נשפט למאסר עולם ועוד 10 שנים, אך עם שחרורו ירצה רק 11 שנים מתוכן. "עם זאת, יש גם עוד צד. קרוב מאוד. כשפגשנו את התובע הצבאי, לפני 11 שנים, בכלא מגידו, שאלתי אותו תוך כמה זמן הם ישוחררו כשתהיה עוד עסקת מחבלים. הוא אמר לי שהם ישבו לפחות 10 שנים. והנה, חלפו להן 11 שנים שבהן כל העולם התהפך. את חושבת לעצמך – מה? כל כך מעט? 10 שנים?"
לצד הכעס על שחרורו של המחבל שרצח את אביה מדגישה עופר: "ואני יכולה להגיד היום, בלב שלם, אם השחרור שלו מחזיר הביתה את החטופים, שישחררו גם את הרוצח השני ויחזירו את כולם, בלי להשאיר אף אחד מאחור! ולמה זה לא קרה כבר 469 ימים? הרי היה ברור שישחררו אותם. למה היה צריך להמתין כל כך הרבה זמן? כל כך הרבה חטופים יכלו לשוב בחיים. טרגדיה של משפחות רבות יכלה להימנע. טראומה מזעזעת הייתה נמנעת מכל כך הרבה אנשים. שחררו והחזירו את כולם! את המחיר הזה אני מוכנה לשלם ובלבד שיחזרו. עכשיו. כולם. די למלחמה הנוראה הזו. די".
