קרן מונדר, ששוחררה משבי החמאס, כתבה היום (ראשון) פוסט קורע לב לאביה, אברהם מודנר, שעדיין נמצא בשבי. "זה החודש של יום הולדתי ואני עצובה מתמיד, דמעות מציפות את עיניי. שנה ראשונה מאז הולדתי שאבא שלי האהוב, לא יברך אותי".
קרן מונדר, פדוית שבי: "אבא שלי עדיין שם כבר 172 ימים, אתם מאמינים?" (ארכיון) // קרדיט: ועידת אשמורת השלישית למנהיגות החינוך לישראל
קרן ובנה ואוהד נחטפו בשבת השחורה בבית סבא וסבתא, אברהם ורותי מקיבוץ ניר עוז עוז. רותי, קרן ואוהד חזרו מהשבי אחרי 49 יום. הם היו למשוחררים הראשונים. רועי מונדר ז״ל בנם של רותי ואברהם ואחיה של קרן נרצח בשבת השחורה.
"אבא שלי, זה שיש לו סולם, שמגיע כמעט עד שמיים, זה שיודע המון, אנגלית, צרפתית, ואפילו חשבון, זה ששיחק איתי בכדור ובג'ולים וזה שהביא לי אלבום וגם יופי של בולים, זה שרק בגללי הוא האבא שלי, כי הבטיח הוא לי, שהוא רק שלי".
"האדם שבהתמדה לאורך כל חיי כותב לי את הברכות הכי אוהבות בכל חג ובכל יום הולדת", המשיכה. "בכתב יד יפיפה ומוקפד כיאה לאבא המסודר שזכיתי בו, מנסח עבורי את המילים הכי מרגשות, שפורט על מיתרי ליבי, שבכל פעם מחדש מושיט לי את ליבו ואהבתו, שאדע שהוא לצידי תמיד ובכל מצב. השנה לא אזכה לקבל ממנו ברכה".
בהמשך כתבה בכעס על על העובדה שהוא עדיין מוחזק בשבי: "אני כל כך זועמת
וכועסת, איך ממשיכים להפקיר אותו? ואת כולם. איך אתם מנהיגי המדינה, הנושאים באחריות, מצליחים להסתכל על עצמכם במראה בכל בוקר?, כנסו כבר למוד של עבודה, של מעשים, זו האחריות שלכם וחובתכם, תפעלו למען כל האנשים שהופקרו ומופקרים כל יום, כל שעה נוספת, למען כל המשפחות שלנו שעדיין נמצאים בתוך חורבן הבית".
