אתמול אישר היועץ המשפטי לממשלה פרסום נוהל גילוי מרצון חדש שיאפשר לישראלים שעד כה הסתתרו מהעושר הממשלתי ולא שילמו מיסים לדווח ולשלם את המיסים שהם חייבים ללא חשש מהליכים פליליים. הנוהל שימושי במיוחד עבור העוסקים במטבעות קריפטוגרפיים, שעד כה התקשו להסדיר את רווחיהם מבחינת דיווח ומיסוי, כך הודיע היום מנהל רשות המסים שי ארונוביץ' בוועידת אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה. כלכלה וחברה.
"מבחינתנו, המערכת מיועדת בעיקר לבעלי מטבעות קריפטוגרפיים שנמצאו בשנים האחרונות במצב קשה במגזר הציבורי", אמר אהרונוביץ'. "אני מקווה שהמערכת הנוכחית יחד עם בנק ישראל (ELW, המאפשרת הכנסת מטבעות קריפטוגרפיים למערכת הבנקאית בנסיבות מסוימות), תאפשר את החשיפה ותביא סכום יפה לממשלת ישראל בשמונה עשר החודשים הקרובים. "
אהרונוביץ' אמר כי תהליך הגילוי מרצון יימשך עד סוף 2025, אך הוסיף כי זה יהיה ההזדמנות האחרונה ולפיכך האחרונה להפחית קנסות והגנות לישראלים שלא דיווחו על נכסים והכנסות. אישומים פליליים.
"אחד התנאים שהציב היועץ המשפטי לממשלה הוא שזו הפעם האחרונה שזה ייחשף מרצון, ונכבד זאת", אמר אהרונוביץ'. "אנחנו נכניס חקיקה שתפרט בבירור את העונשים על איחור בדיווח ושתהפוך כאן לטופס סטנדרטי".
בעיה מרכזית עבור שחקני מטבעות קריפטוגרפיים היא שבמקרים רבים, הבנקים המסחריים בישראל אינם מקבלים כספים המופקים ממטבעות וירטואליים מכיוון שקשה להתחקות אחר מקור הכספים ומחשש שהוא עשוי להיות קשור להלבנת הון. או מימון טרור. במקרים כאלה, הסירוב חל גם על מיסים בגין מימוש מטבעות וירטואליים.
לאחרונה פורסמה מערכת המאפשרת לשחקני מטבעות קריפטוגרפיים לשלם מיסים גם על כסף שהבנקים לא רוצים לקבל, ישירות לרשות המסים. פרסום שיטת הגילוי מרצון החדשה מביא לכך שכל רווחים שלא מדווחים יתגלו מעתה לרשות המסים וישולם עליהם מס.
רשות המסים גבתה 153 מיליון שקל בתכנית גילוי מרצון שהסתיימה ב-2019, ויותר מ-3.5 מיליארד שקל בתכנית שהתקיימה בין 2014 ל-2016. לפי השיטה הנוכחית היא צופה לגבות 2-3 מיליארד שקל.
מאמרים קשורים
תכנית מקיפה לתשלום מס ההיי-טק
אהרונוביץ' דיבר על חקיקה למתן ודאות מס גדולה יותר למשקיעים במגזר הטכנולוגי.
"משרד האוצר ורשות המסים המינהל הכללי יחד עם הכלכלן הראשי והממונה על התקציבים יוגב ציונים למשרד ולמנכ"ל לתכנית מקיפה לטכנולוגיה עילית וליצירת וודאות למשקיעים", הוסיף אהרונוביץ', "השר האוצר צריך לשקול את זה. עמוד שני ("מס מינימום בינלאומי") – האם הוא ייושם, ואם כן, מתי וכיצד הוא ייושם.
"אנו מתכוונים לספק ודאות במחירי העברה לחברות בינלאומיות המשקיעות בישראל. אנו מספקים ודאות בהערכת קניין רוחני של חברות טכנולוגיה ומאפשרים הרפיה בשינויים מבניים כדי להקל גם על שינויים מבניים. שווי החברות העוברות ארגון מחדש גבוה מהערך החוק מאפשר, וגם כדי לאפשר באמת לקרנות זרות, אנו מציעים ודאות בנושא 'מוסד קבע' לחברות בינלאומיות להשקיע כאן ללא חשש מתמיד למיסוי על הכנסתן ברוטו.
"כל הדברים הללו יובילו לעלייה בגביית מסים בשנים הקרובות ויאפשרו לנו להתמודד עם מה שמדאיג אותנו, שהוא גידול ההוצאה בתקציב 2025-2026 עקב תקציב הביטחון, ובמקביל זה חייב להיות בטוח כדי שהמשקיעים לא רק יישארו כאן, אלא גם מגיעים לכאן מישראל. אנחנו רואים שזה אחד התפקידים העיקריים של מערכת המס.
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים של ישראל – en.globes.co.il – ב-21 במאי 2024
© זכויות יוצרים 2024 מאת Globes Publisher Eatonut (1983) Ltd.
