סקר עקרבים ראשון מסוגו שנערך בארבעה אזורים ביו"ש, תיעד תשעה מיני עקרבים שונים, ביניהם גם עקרבון נגבי שנצפה לראשונה באזור בתרונות תרצה (ליד גשר אדם) – האזור הצפוני ביותר בישראל בו נמצאו עקרבים.
בסקר העקרבים, שהתנהל על ידי רשות הטבע והגנים, בעזרת המעבדה לחקר עקרבי ישראל וחוקרים נוספים, נסקרו לראשונה ארבעה תאי שטח שטרם נסגרו באזור יו"ש: בתרונות נחל תרצה (גשר אדם), שמורת רותם-משכיות, ערבות יריחו ונחל אוג.
עורכי המחקר ציינו, כי תיעוד עקרבון נגבי שנצפה לראשנה באור בתרונות תרצה, הפתיע, מאחר וזה האזור הצפוני ביותר בו תועדו עקרבים נדירים. בסקר תועדו תשעה מיני עקרבים שונים, ביניהם העקרבון הנגבי. בישראל חיים על פי ההערכות 21 מיני עקרבים.
"מדהים לראות בכל פעם מחדש איך העקרבים נותנים לנו תמונת מצב של תא השטח. למשל, שטחים שנפגעו בעבר מזיהום ונעלמו מם העקרבים, כעת העקרבים שוב נמצאים בתא השטח ומראים לנו שהשטח החל להשתקם", ציין ד"ר עמוס סבח, אקולוג מחוז ש"י ברשות הטבע והגנים – "בכל אתר בו נערך הסקר אנו לומדים משהו חדש על הטבע בעזרת פרוקי הרגליים הקטנים הללו. הסקר, שנערך לראשונה באזור יו"ש, מרחיב לנו את התמונה של מצב העקרבים בארץ והיא מרתקת".
לדברי יורם צביק, דוקטורנט במחלקה לביולוגיה אבולציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה ומנהל המעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת, עקרב קטן אחד יכול לתת תמונת מצב למערכת אקולוגית שלמה.
"עקרב לא מעיד רק על מצב השטח עצמו, אלא על כלל המערכת האקולוגית, כולל בעלי החיםי האחרים שבה. העקרב נמצא במרכז שרשרת המזון, גם כטורף וגם כנטרף. לכן, נוכחות גבוהה של עקרבם באתר מסויים, יכולה להצביע על בריאות המערכת האקולוגית הכוללת מגוון בעלי חיים מהם ניזון העקרב ומגוון נוסף של בעלי חים הניזונים מהעקרבים עצמם.
ברשות הטבע והגנים הזכירו לציבור, כי אין לנסות לגעת בעקרבים, במידה ונתקלים בעקרב יש להלרשם ממנו רק ממרחק. הרבים נושאים בעוקציהם ארס שאכן יכול להכאב מאוד ואצל חלקם אף עלול לסכן חיים. לכן, חשוב לנקוט משנה זהירות במידה ונתקלים בעקרב. אבל מעטים יודעים שהחיה המיוחדת הזו משמשת עבור אנשי המדע והטבע כסמן ביולוגי המספק תמונת מצב על השטח אותו הם מאכלסים.
