הרכבת משדרות למרכז שבה לפעול, אחרי יותר משנה שבה הושבתה בשל המלחמה. האווירה הייתה מעט חגיגית, וברכבת פוזרו מטבעות שוקולד ממותגים.
הרכבת הושבתה עקב מקטע במסילה מצפון לעיר שנחשב מסוכן בשל קרבתו לרצועה, והדבר הקשה מאוד על רבים מתושבי העוטף, שנאלצו למצוא דרכים חלופיות להגיע למרכז. אף שרכבת ישראל סיפקה שאטלים לתחנת הרכבת באשקלון כדי להקל על התושבים, היה מדובר בשאטלים צפופים, לא מספיקים ולא אמינים. גם קווי הרכבת למרכז, שתוגברו לטענת משרד התחבורה, התגלו לטענות התושבים כלא אמינים, נוטים להיתקע בפקקים, ולא תמיד מספיקים לרכבת.

מטבעות שוקולד ממותגים בתחנת רכבת שדרות. אווירה חגיגית (צילום: אמיתי פרץ)
"מרגש ממש להגיע ברכבת, פעם ראשונה שלי. אני באתי כל הדרך מפרדס חנה, ועינת מעמק חפר", מספרת דנה, שהיא וחברתה עינת חיילות באחד הבסיסים בעוטף. "לא היינו כשהייתה רכבת, אבל עכשיו זה חסך לנו מלא".
גם יאיר פרי, תושב חדש בעוטף, משתמש ברכבת בפעם הראשונה: "זו תחושה מעולה. במאי עברנו לקיבוץ ארז בעקבות 7 באוקטובר, ועכשיו זה שוב קל להגיע למרכז. עד עכשיו התנהלתי עם הרכב".

יאיר פרי. "זו תחושה מעולה, עכשיו זה שוב קל להגיע למרכז" (צילום: אמיתי פרץ)
"האמת שזה קטע מרגש", מספר דר עמר מנתיבות שעובד בשדרות. "אני בדיוק חוזר הבוקר לעבודה ממילואים בבית חאנון עם הגדוד שלי בשריון, 401. קראו לנו לפני קצת יותר מחודש, בין היתר כדי לפתוח את הרכבת. יש לי תחושה קטנה של ניצחון אישי".

דר עמר. "קראו לי למילואים לפני קצת יותר מחודש, בין היתר כדי לפתוח את הרכבת. יש לי תחושה קטנה של ניצחון אישי" (צילום: אמיתי פרץ)
גם אור רצאבי, תושבת העיר, התרגשה: "התחושה מקסימה. אני עובדת בתל אביב, נוסעת כל יום. היו פה חודשים מאוד קשים, שההגעה לתל אביב הייתה בלתי נסבלת, כי קווי האוטובוס הם נוראיים וארוכים. הגיע הזמן שיהיה אפשרי סוף סוף לנסוע".

אור רצאבי. "התחושה מקסימה, ההגעה לתל אביב הייתה בלתי נסבלת" (צילום: אמיתי פרץ)
אבל לא כולם מרוצים. רבים מהתושבים בתחושות מעורבות. כמה בני נוער ממושב סעד סיפרו כי בצד השמחה, הם חוששים שהמכשול החדש לא יגן עליהם. המכשול הזמני, שבנייתו אושרה בדצמבר, נועד להחליף את המחסום היקר הגדול בהרבה שמשרד הביטחון וצה"ל דרשו כתנאי להקמת המסילה, שההשקעה בו נאמדה במאות מיליוני שקלים ודורשת יותר משנתיים של עבודות. לאחר חודשים רבים של גלגול האחריות בין משרדי הממשלה ובלחץ התושבים, הוחלט להתפשר על פתרון פשוט ומיידי יותר.
הוא מתבסס במידה רבה על מיגון קל, וכולל רכבת שנושאת מעין קיר של בטונדות, שנוסע במקביל לרכבת במקטע המסוכן. "בגלל זה רק אחד מהרציפים פנוי", זרק אחד מהנוסעים לחברו, "זה פוגע בתדירות".
תנועת 'עתיד לעוטף', שפעלה להשבת הרכבת, הקימה דוכן מחאה ליד התחנה לרגל פתיחתה מחדש. אחת מהן היא מעיין סילברברג, 41, נציגת העמותה. "המאבק לא הסתיים מבחינתנו, נמשיך להיאבק כדי לשפר את התדירות והביטחון של הרכבת".

מורן ברנס (משמאל) ומעיין סילברברג. ברנס: "איך יכול להיות שהרכבת מושבתת שנה שלמה, ולא מקדמים בזמן הזה את החשמול?" (צילום: אמיתי פרץ)
"מצד אחד אלה חדשות טובות, כי זה היה אמור לקרות רק עוד ארבע שנים", אומר מורן ברנס, 39, חבר בעמותה. "בזכותנו התושבים, ובזכות ראשי רשויות וכלי תקשורת שנרתמו למאבק, זה קרה תוך שנה.
הקאטץ' הוא שהתדירות מאוד נמוכה, והסיפור של המיגון מקומם אותנו מאוד. 7 באוקטובר לימד אותנו שכשהאויב רואה חומה, הוא חושב איך להפיל אותה. אנחנו רוצים שהמדינה תדאג לנו לביטחון אמיתי, לא רק לדברים קוסמטיים. זו רכבת שנוסעות עליה בטונדות, זה לא מספיק. צריך שיהיה בטוח פה בעוטף, לא רק הרכבת, גם בתים ללא ממוגנים. גם המחסום הקודם, היקר, לא מספיק בעינינו לצורך העניין".
גם תדירות הרכבות לבאר שבע לא מספקת את הפעילים. "שעות הפעילות מאוחרות מאוד, הרכבת הראשונה ב-06:00, אז יש אנשים שעדיין יוצאים לילה לפני, כי הרכבת הראשונה מגיעה מאוחר מדי". ברנס מספר שגם הרכבות המאוחרות נגמרות מוקדם מדי, מה שפוגע בצעירים שרוצים לבלות במרכז. "הרכבת האחרונה מגיעה ב-23:00. אי אפשר לבלות ככה מחוץ לעיר אם אתה צעיר. והתדירות הכי גרועה – פעם בשעה. ברכבת ישראל טוענים שמחכים שפרויקט החשמול יסתיים. אבל אני לא מבין, איך יכול להיות שהרכבת מושבתת שנה שלמה, ולא מקדמים בזמן הזה את החשמול?"