"אנחנו מאוד מתרגשים, כמובן, יש המון שמחה בלב", מספרת בקול רועד ל'דבר' הקולנוענית רונית איפרגן, חברת קיבוץ כפר עזה. "יש לי את השלט עם הפנים של דורון על הדלת. חיכיתי ליום שבו אני אוריד אותו. מאוד התגעגענו אליהן, וגם לקית' שצפוי להשתחרר בקרוב".
אך לצד השמחה, יש גם עצב. גלי וזיו ברמן, חברי הקיבוץ, אינם נכללים בעסקה הנוכחית. "אימא שלהם, מן הסתם, רוצה לראות את הבנים שלה, ואנחנו רוצים לראות אותם. ולא נפסיק להיאבק עד שנראה אותם", אומרת איפרגן. איפרגן מוסיפה כי הזמן הרב שחלף עד לשחרורן מוסיף לקושי. "בפעם הקודמת, לפני שנה, חגגנו את חזרתם של החטופים.
הפעם זה כבר הרבה יותר מורכב וקשה. אז היינו אופטימיים, חשבנו שכולם יחזרו יחד. ולא כך היה. הפעם, אנחנו לא יודעים באיזה מצב הן יגיעו. הן עברו סבל שאנחנו עדיין לא יודעים את מהותו, והזמן הזה הוא בלתי נסבל. זה באמת בלתי נתפס". איפרגן (50), תושבת קיבוץ כפר עזה מזה 15 שנה, הגיעה למקום לאחר שהתאהבה בו במהלך לימודיה במכללת ספיר. כיום היא שוהה עם חלק מהקהילה בשפיים, בעוד רוב הקהילה כבר עברה למגורים ארוכי טווח ברוחמה. היא ומשפחתה צפויות לעבור לשם בשבועיים הקרובים.
"גם דורון וגם אמילי היו דמויות בולטות בקיבוץ", היא מעידה. "שתיהן היו חלק מהלב הפועם של הקהילה, נשים עושות, אוהבות ופעילות מאז תקופת נעוריהן. הן היו חסרות מאוד, ואנחנו התגעגענו אליהן מאוד". אך כעת, דורון ואמילי יחזרו לקהילה שעברה 15 חודשים קשים מאוד, ולמקום שאינו ביתן. "רומי גונן חוזרת הביתה. לאמילי ולדורון אין בית – הוא חרב. עשינו כל מה שאפשר כדי שיהיה להן נוח, עם מעטפת שלמה שתספק כל מה שהן צריכות. המשפחות בנו להן יחידות ברוחמה, ויש להן אפשרות לחזור לשפיים אם ירצו. אבל את הבית שלהן ואת המיטה שלהן – את זה אי אפשר להחזיר כרגע".
הטקס בכפר עזה לציון שנה לטבח 7 באוקטובר (צילום: דוד טברסקי)
איפרגן מוסיפה כי האתגר הנפשי משמעותי לא פחות. "אנחנו לא יודעים מה הן יודעות ומה לא. כנראה שנצטרך להודיע להן על כל החברים והחברות שלהן שכבר לא בחיים. הדור הצעיר שלנו עבר מכה קשה מאוד, והרבה מהשכנים שלהן נרצחו. הכי חשוב שהן ירגישו את החיבוק הענק של המשפחה והקהילה שלהן", היא מסכמת. "יש להן משפחות וחברים גיבורים שנלחמו בשבילן המון זמן, הורים מדהימים, וקהילה תומכת".
איפרגן מבהירה כי המאבק אינו נגמר, וחברי הקהילה ימשיכו להילחם להשבת כל החטופים. "אחד הדברים שאמרנו מהבוקר, כל הקיבוץ, הוא שאנחנו רק בתחילת הדרך. עד שלא יחזרו כולם, אנחנו לא יכולים לעצור. על החלקים הבאים של העסקה כנראה שנצטרך להילחם – על גלי וזיו, על חטופי קהילת שער הנגב צחי עידן ועמרי מירן, וגם על האחרים".
"קהילת כפר עזה חיבקה במשך שנים את המשפחות של הדר גולדין ואורון שאול. עשינו אירועים, נפגשנו כל יום שישי, דיברנו והתפללנו איתם במשך עשור. אנחנו לא שוכחים ולא מוותרים. לא נוותר לרגע על אף אחד מהחטופים. לא ניתן למדינה להיכנע ללחצים של קיצוניים. אנחנו נראה את כולם בבית".
