צילום:
ספורט 5
אטקינסון. “ראינו אצלו הרבה דברים חיוביים“ | צילום:
ספורט 5
זו לא היתה סדרה שבקליבלנד ירצו לזכור. רק ששם, בדיעבד, ננטעו הזרעים לקבוצה שפתחה את העונה הנוכחית עם מאזן 0:15, ומובילה כרגע את ה-NBA.
האלופה שבדרך, בוסטון, הגיעה לקליבלנד לאחר שהקבאלירס הצליחו לגרד 3:4 בסדרת הסיבוב הראשון נגד אורלנדו, בעיקר הודות לחוסר היכולת של המג`יק לקלוע מבחוץ. הקאבס אמנם הצליחו לנצח במשחק השני, אבל ברוב המשחקים האחרים לא הצליחו להתמודד נגד העומק והקליעה מבחוץ של הסלטיקס, והובסו 4:1. אחת הבעיות של קליבלנד באותה סדרה היתה שג`ארט אלן, הביג מן הנהדר שלהם, נעדר בגלל פציעה, מה שחייב אותם לשחק עם אוון מובלי כסנטר, וסביבו ארבעה גארדים ושחקני כנף.
הקאבס הרגישו כמו קבוצה שנתקעה בתקרה שלה. היו לה ארבעה שחקנים ברמת אולסטאר או אולסטאר- שבדרך – דונובן מיצ`ל, דריוס גארלנד, אלן ומובלי – אבל משהו לא עבד. גארלנד, בעונה בה שבר את הלסת ואיבד קילוגרמים רבים בתקופה בה לא יכל לפתוח אותה ולאכול מזון מוצק, היה צל של עצמו. ויותר מזה, ההרגשה היתה שאלן ומובלי לא יצליחו לעולם לעבוד יחד בהתקפה יעילה. שמונה ימים לאחר ההדחה מהפלייאוף, הודח גם המאמן, ג`יי. בי ביקרסטאף.
המנג`ר קובי אלטמן יצא לחפש מחליף לביקרסטאף, מאמן מוערך מאוד שבנה את היסודות לקליבלנד הנוכחית, ובמהלך החיפוש, כל מועמד נדרש להסביר מה הוא הולך לעשות עם הפלונטר בקו הקדמי, וספציפית איך הוא הולך להשתמש במובלי. קני אטקינסון, עוזרו של סטיב קר בגולדן סטייט, צפה בסדרה נגד הסלטיקס והביא רעיון. "אלן היה מושבת, והם שיחקו הרבה פייב-אאוט, כל השחקנים מסביב לקשת השלוש, כאשר מובלי מגיע אחרון להתקפה", סיפר ל-The Athletic. "ראיתי אצלו הרבה דברים חיוביים כעושה משחק. הוא דחף קדימה בהתקפות מעבר, הריץ פיקנרולים הפוכים עם שחקנים נמוכים כשהוא מוביל את הכדור. אתה רואה אותו מוביל את הכדור לפעמים ואומר לעצמך, `בנאדם, האיש הזה הוא רכז`. ויש לו עוד כל כך הרבה לאן להתקדם".
קצת דריימונד, קצת יאניס
אטקינסון (57), הילד השביעי מבין שמונה במשפחה מלונג איילנד, גדל בבית עם שני חדרי שינה וסל אחד. אחרי קריירת משחק שלא הביאה אותו ל-NBA, אבל כן הביאה אותו לספרד, איטליה, גרמניה והולנד במשך יותר מעשור, הוא פנה לאימון, והחל כעוזר מאמן בניקס ובצוות של מייק בודנהולזר באטלנטה. לאחר מכן הוא הפך את ברוקלין ממגרש גרוטאות וחלפים לקבוצה שמקבלת כבוד בליגה בסוף העשור הקודם, כשהוא עובד בין היתר עם הצעירים ג`ארט אלן וקאריס לוורט – כיום אצלו בקליבלנד. בעשור האחרון הוא מסתמן כאחד ממוחות הכדורסל היותר מוערכים ויצירתיים בליגה. כעוזרו של קר בווריורס, הוא קיבל משם השראה לדרך בה ישתמש בפאוור פורוורד הפותח שלו. קוראים לה דריימונד גרין.
מובלי הוא שחקן הגנה מעולה, וכמו גרין, לא פעם גם מצליח לגרום כאוס בהתקפת היריבות. עכשיו הוא גם מזכיר את דריימונד הרבה יותר בדרך בה הוא משחק בהתקפה. זה מתחיל בהובלת כדור אחרי ריבאונדים ("אם אני לא עושה את זה, קני צועק עליי", סיפר ל-The Athletic), ונמשך באותם פיקנרולים הפוכים, בהם גארד עושה לו חסימה, מחליף שומר ובורח הצידה לקבל שלשה (תכף ניגע גם בזה). לאחרונה אפילו מתווספים תרגילי "שורט-רולס" – בהם מובלי עושה חסימה הרחק מהסל לגארד, מקבל את הכדור בסיטואציה של 4 על 3, דוהר לכיוון הצבע ומאלתר משם; זהו אחד מעמודי התווך שסביבם נבנתה שושלת הווריורס.
צילום: באדיבות עמוד הפייסבוק של קליבלנד קבאלירס | צילום:
ספורט 5
רעיון הפיקנרול ההפוך גם שואב השראה משחקן שונה מדריימונד, שאף זהה למובלי במימדים הפיזיים – גובה 2.11 מטר, מוטת ידיים של 2.24. רק שחקן פנים אחד בשנתיים האחרונות מריץ פיקנרולים כמוביל כדור בעשירית (פלוס) ממהלכיו – עם יעילות גבוהה של 1.15 נקודות למהלך בעונה שעברה, ו-1.06 העונה. קוראים לו יאניס אנטטוקומפו – עוד פריק אתלטי שכאשר נתנו לו סמכויות ריכוז בגיל צעיר, זה עזר למצות את הפוטנציאל שלו. המטרה במהלכים האלה היא ליצור כמה שיותר מיס-מצ`ים, ולהוציא את מובלי מהעמדה הקלאסית של ביג-מן. "האם הוא שחקן פנים (ביג) או שחקן כנף (ווינג)? אני מעדיף לקרוא לו ביג ווינג או ווינג-ביג", אמר אטקינסון לאחר אחד האימונים, "וזה שחקן מהסוג שמאוד קשה לשמור עליו בליגה של היום".
למרות שמספרי האסיסטים לא עלו בהרבה, והוא עומד על 2.5 לערב, הגיוון במשחק שלו פותח המון אופציות עבור הקאבס. בכל 50 המשחקים בהם שותף בעונה שעברה, היו רק 22 מהלכים בהם שימש כמוביל הכדור בפיקנרולים, 3.1% מהזמן בו הוא שוהה על המגרש, והקאבס יצרו 0.73 נקודות בממוצע לכל מהלך כזה. בחודש הראשון של העונה היו כבר 25 מהלכים כאלה, קרוב ל-10% מזמנו של מובלי על המגרש, והקאבס מייצרים מהם 0.84 נקודות בממוצע – עדיין לא נתון גבוה, אבל טוב יותר מאלה של שחקני פיקנרול אדירים כמו לוקה דונצ`יץ`, ג`יימס הארדן וטריי יאנג.
החלק השני בצמיחה ההתקפית היא הקליעה לשלוש, שהופכת לחלק גדול יותר מהארסנל שלו. אחרי 23, 22 ו-22 שלשות בשלוש עונותיו הראשונות בליגה, מובלי כבר עומד על 11 כאלה העונה, ב-38% מעבר לקשת. הרייטינג ההתקפי שלו מטורף – הקאבס עושים 122 נקודות למשחק בכל 100 התקפות שלו על המגרש, אחרי 111 בעונה הקודמת. הוא מקבל הרבה יותר הזדמנויות ליצור ולחשוב תוך כדי תנועה – הזמן הממוצע לנגיעה בכדור שלו עלה ב-26% לעומת העונה שעברה, זמן הכדרור שלו עלה ב-75% – והקאבס רק מרוויחים מזה.
ועדיין, למרות שמובלי לוקח את רוב תשומת הלב, זו רק ההתחלה. המהפך של הקאבס הוא משהו הרבה יותר עמוק, תרתי משמע.
רק לנוע לנוע
בתקופה בה כמות השלשות בליגה נוסקת לשיא חסר תקדים, הקאבס לא זורקים הרבה יותר – למעשה, הם עומדים נכון להבוקר (שישי) על 36.9 זריקות לערב לעומת 36.8 בעונה שעברה – אבל הם קולעים הרבה יותר. כמעט חצי סגל רושם שיא קריירה באחוזים לשלוש, והחבר`ה מאוהיו מובילים את הליגה העונה עם 41.6% מעבר לקשת. לא בטוח שאפשר להחזיק עם הנתון הזה עונה שלמה, אבל כרגע הפער בינם לבין הניקס (39.5%) שבמקום השני זהה לפער בין הניקס ללייקרס שמדורגים 11.
האחוזים האלה הם לא לגמרי מקריים, וקשורים לעוד משהו שאטקינסון הביא איתו מגולדן סטייט: התנועה ללא כדור. ספציפית, ה"Split Cuts" – מהלך בו שחקן חוץ מוסר את הכדור לשחקן פנים, ורץ הרחק לעבר קשת השלוש, בדרך כלל כשהוא מקבל חסימה מחבר לקבוצה. "אני אוהב את הפיקנרול, אבל צריך יותר איזון", אמר אטקינסון במהלך מחנה האימונים, והכוכב שלו, דונובן מיצ`ל, הוסיף: "המפתח הוא לשחק בקצב גבוה – לא להיכנס להתקפת חצי-מגרש. התנועה המתמדת תעזור לנו. נצטרך להתרגל אליה ולהפוך אותה לחלק ממה שאנחנו עושים".
הנעת הכדור והתנועה ללא כדור, בתוספת עלייה במהירות ההתקפה – הקאבס, שדורגו במקום ה-24 בעונה שעברה בקצב משחק, עלו לעשירייה הראשונה העונה, כאשר דריוס גארלנד חוזר לכושר שיא ומשחק באחריות – עוזרות לקאבס להרוויח המון זריקות חופשיות משלוש. 10.9% מהמסירות שלהם הופכות לאסיסטים, מקום ראשון בליגה. 19.9 מתוך 36.9, או 53% מהזריקות שלהם מעבר לקשת העונה, נחשבות "פנויות לגמרי", כאלה שבהן אין אף שומר במרחק של 2 מטר ומעלה. הקאבס קולעים אותן ב-49% אדירים – מקום ראשון בליגה. מבחינת אטקינסון, כשהנעת הכדור טובה ומהירה, יש לכל השחקנים שלו אור ירוק לזרוק. "במקום להסתכל על הדברים שמגבילים שחקן, אני מסתכל היכן הוא עוד יכול לצמוח. הרבה פעמים, קליעה נובעת מביטחון, אז כשמעודדים אותם לקחת את הזריקות הפנויות, זה עוזר להם המון".
ג`ורג` ניאנג – עוד אחד מגלריית הצלפים, שקולע העונה כמעט 2 שלשות למשחק ב-38% – מסביר איך זה נראה מהצד של השחקנים. "קני נוסך בנו ביטחון ועושה עבודה מעולה בזה", אמר לאתר cleveland.com, "הוא רוצה שנהנה מהתהליך של לקיחת הזריקה. `הזריקה הזו היא שלי`. ואז הכתפיים נרגעות, הנשימה קלה יותר, והם לא חוששים שיספסלו אותם אם יחטיאו. זה חלק מהמשחק, והכל זורם".
והנה כמה דוגמאות של תנועה ללא כדור וספליט-קאטס שיוצרים את השלשות החופשיות הללו:
מיצ`ל כבר לא לבד
בקיץ האחרון, רק שלוש קבוצות בליגה לא עשו אף רכש בשוק החופשי. בוסטון לקחה אליפות אז לא באמת היה צורך לרענן; הלייקרס והקאבס החליפו מאמן והאמינו שזה יספיק. יריבות גיששו אצל קליבלנד אם בא להם לוותר על גארלנד ואלן, ונענו בשלילה. בלייקרס עוד לא ראינו מספיק כדי להחליט שזה יעבוד, אבל אטקינסון כבר נראה כבחירה הטבעית למאמן העונה. אחרי הכל הקאבס בנו את הסגל הזה כבר לפני שנתיים מתוך אמונה שיש להם ביד ארבעה אולסטארס עתידיים, בעונה שעברה כבר ראו שהם מסוגלים לשמור, ועכשיו נשאר רק לפתח ולפצח את עניין ההתקפה. כשכולם מכירים את כולם ורק צריך לתקן שיטות ותרגילים, העסק הופך פשוט יותר.
בדומה לאיש שתחתיו עבד אטקינסון בגולדן סטייט, גם מאמן הקאבס מאמין ברוטציה רחבה ועמוקה. אף שחקן לא מקבל יותר מ-31 דקות בערב, ועבור האיש שמוביל את החבורה, דונובן מיצ`ל, זה ממוצע הדקות הנמוך ביותר, משמעותית, בקריירה שלו – אפילו כרוקי הוא קיבל 33.4 דקות לערב ביוטה. "אנחנו כבר מבינים אחד את השני", אמר מיצ`ל ל-Pivot Podcast לאחרונה, "כשאתה עם אותם חבר`ה יותר משנה אחת, כבר מכירים את הרגלי העבודה, מה נותן לך מוטיבציה, מה מעייף אותך. אנחנו משדרים על אותו גל, ומשאירים את האגו מחוץ לחדר". מיצ`ל כבר לא צריך לסחוב את הקבוצה בדקות האחרונות – גארלנד הפך ל"קלוזר" המצטיין בקאבס העונה, עם 4 נקודות בדקות הקלאץ` ב-75% מהשדה, לעומת 1.8 נקודות ב-29% שדה בעונה שעברה.
מצד שני, עשרה שחקנים מקבלים 18 דקות ומעלה. בהיעדרו של מקס סטרוס הפצוע, הצלע החמישית בחמישייה לצד ארבעת הכוכבים מתחלפת לפי המצ`-אפ שממול. אייזק אוקורו (191 דקות לצדם) ודין ווייד (155) מובילים, ובכל משחק אחד מהם עולה מהספסל, לצד ניאנג, סם מריל, לוורט וטיי ג`רום, שגם עליו כדאי להתעכב לרגע. ג`רום קולע העונה 11.8 נקודות למשחק ב-55%, זו לא טעות, לשלוש. שחקן ששייט בין קצות ספסלים בליגה במשך שנים, כולל אצל אטקינסון בגולדן סטייט לפני שנתיים, הפך העונה לצלף ולשחקן פיקנרול פנטסטי.
המשכיות היא מצרך נדיר בליגה התזזיתית של שנות ה-20, והקאבס הבטיחו לעצמם בקיץ האחרון עוד כמה שנים של מובלי ומיצ`ל, כשהעניקו להם הארכות חוזה מקסימליות. העונה מובלי עדיין יושב על חוזה רוקי, והעובדה שכל הכוכבים צעירים גם גורמת לכך שתקרת השכר שלהם תתחיל להכביד רק בשנים הבאות. וגם כשהיא תכביד, את הסם מריל`ס ודין ווייד`ס של העולם הרבה יותר קל למצוא, מאשר את השחקנים שסביבם בונים מועמדת לאליפות. הבסיס, במילים אחרות, כבר שם.
עזבו את השיא של הווריורס בצד
אז מה התקרה של הקאבס, שכבר בתחילת העונה שברו את שיא המועדון לניצחונות רצופים? שיא 73 הניצחונות של הווריורס כנראה פחות מעניין אותם, למרות הפתיחה ההיסטרית. הקאבס נהנו גם עד עכשיו מפציעות רבות אצל היריבות לעומת בריאות בסגל שלהם, ומלוח המשחקים השני הכי קל בליגה העונה, וסביר להניח שגם משברים או משברונים עוד יבואו בדרך; ההפסד בבוסטון השבוע, למרות הפייט המכובד והחזרה ממינוס 21, הראה שיש להם עדיין לאן לשאוף. אבל אם יצליחו להישאר בריאים – בין היתר, בזכות חלוקת העבודה ושיטת המשחק – יש סיכוי לא רע שנראה אותם משחקים גם עמוק לתוך האביב.
"הקאבס יכולים להתמודד עם כל קבוצה כיום בסדרה של 7 משחקים", טען ג`יי קרופורד, מגיש התוכנית "Ultimate Cleveland Sports Show", "היא מועמדת לגיטימית לאליפות, ואני מוכן להילחם עם כל אחד על העניין הזה. הגיע הזמן שגם אנחנו נרים את הציפיות שלנו".
"המטרה של העונה הרגילה היא לא רק לצבור כמה שיותר נצחונות", הזכיר העיתונאי ג`ייסון לויד באותה תוכנית, "אלא להכין אותך לאפריל, מאי ויוני, ובעיקר – לבנות הרגלים נכונים". עם הרגלים נכונים, תנועה ללא כדור, פורוורד שיוצר כאוס בשני צדי המגרש וכוכבים חסרי אגו, אפשר להגיע רחוק. לאטקינסון יש אפילו טבעת על האצבע, מגולדן סטייט לפני שנתיים, כדי להזכיר לו – ולכולם – את העובדה הזו.
