חוק התקנים של שר הכלכלה ניר ברקת, שנועד לשנות מהיסוד של את התקינה בישראל עבר בתחילת השבוע בקריאה שלישית בכנסת. מה שחשוב להבין על החוק שידוע בשם "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" וצפוי לשנות את הייבוא לישראל.
מה הוא בעצם חוק התקנים, ומה מטרתו?
התיקון לחוק התקנים, שבבסיסו אימוץ דרישות האסדרה האירופית הוא אחד החוקים הטעונים ביותר שעברו במושב הכנסת הנוכחי. התיקון שיכנס לתוקף בינואר 2025, הוא במידה רבה 'גולת הכותרת' של רפורמה רחבה יותר, שהחלה בימי שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי, ובשנה האחרונה קודמה בעוצמה חריגה על ידי השר הנוכחי ניר ברקת.
מטרת הרפורמה העיקרית היא להגביר את האפשרות ליבוא מקביל באמצעות הסרת רגולציה והפחתת הפיקוח על הכנסת סחורות לישראל. במשרד הכלכלה מקווים שההקלות על היבואנים יובילו להגברת הייבוא והתחרות, ובתקווה, גם להורדת מחירים לצרכן.
מהם עיקרי החוק?
התיקון המרכזי נעוץ ביצירת מסלול חדש לאישור היבוא של מוצרים – "המסלול האירופי". בניגוד למסלולים הקיימים, שדורשים בדיקות ברמות שונות לפי הסיכון הפוטנציאלי של כל מוצר, המסלול החדש יאפשר ליבואן להסתפק בהצהרה שהמוצר עומד בתקן אירופאי. מבלי שידרש להציג תיק המוצר הכולל את פרטי המוצר, ארץ הייצור והיצרן ואישור על התאמת הדגם לתקן הרשמי. המסלול החדש נועד לאפשר הקלה על יבוא מקביל והגברת התחרות.
מדוע הוא שנוי במחלוקת?
הרפורמה ביבוא מכוונת לשנות מין היסוד את הפיקוח על היבוא, ולהקל משמעותית על יבואנים, תוך הגמשה רבה של הפיקוח היסודי יחסית שהיה נהוג קודם לכן, והעברת חלק ניכר מהאחריות אל היבואן.
משום כך, אל מול הכוח והלחץ הרב שהפעילו במשרד הכלכלה על קידום הרפורמה, הביעו הפקידים במשרדים השונים דאגה רבה בדיונים השונים לגביה, שהיו ארוכים וטעונים, מהסכנות שהציבור הישראלי יהיה חשוף אליהן אם יוכנסו מוצרים מסוימים ללא פיקוח או בפיקוח בדיעבד בלבד, משום שעלול להיגרם נזק ברכוש או בנפש לפני שמוצרים פגומים יאותרו.
את הוויכוח ניתן לתמצת משפט שאמר שר הכלכלה ניר ברקת לאחד הפקידים, שטען שהצגת תיק מוצר במכס יכולה להציל חיים, לכך הגיב השר: "הבעיה היא שאתה לא מוכן לקחת שום סיכונים".
מאילו סכנות חוששים בדרג המקצועי?
ישנם קולות, גם בסביבת השר, שמאשימים את הפקידים בניסיון לחסל את הרפורמה מתוך רצון לשמר משרות ותקנים. היות שהוסכם בוועדת הכלכלה שדווקא יתווספו תקנים רבים, במיליוני שקלים, בכדי לאכוף את הרפורמה, קשה לראות כיצד זה אינטרס משמעותי של מי מהפקידים.
בפועל, החששות בדרג המקצועי מתחלקות לשתי בעיות עיקריות: מבחינת רמת הפיקוח, עוד מאז החוק הקודם, קל מאוד להכניס לישראל סחורה שעלולה להיות פגומה. המסלול האירופי, שלא ידרוש הצגת תעודה אפילו על חלק מהמוצרים ברמת המסוכנות 1, מביא מגמה זו לשיא חדש.
על אף שהממונה על התקינה עוקב אחר המוצרים גם בארץ, הציבור עלול להיפגע ממוצרים שלא נבדקו בטרם נכנסו לארץ. מקרה כזה יכול להסתכם בהחזרת המוצרים ('ריקול'), במקרה הפחות גרוע; אולם מוצר מתחום החשמל לדוגמא, עלול יחסית בקלות לגרום לשריפה ולאבדות בנפש גם אם הממונה יאתר אותו כבעייתי תוך זמן קצר יחסית.
במשרד הכלכלה טוענים שישנו מנגנון פיקוח והרתעה חזק בישראל, ושיבואנים חדשים וישנים לא יעזו 'לחפף', מפני שיענשו בחומרה. הפקידים לעומת זאת, ובראשם הממונה על התקינה עצמו, הזהירו שהחוק אינו מותיר להם מספיק שיניים.
מבחינת התקינה עצמה, בדרג המקצועי חוששים שהתקינה האירופית תייתר ותחליף בפועל את הישראלית, בשל המסלול הפשוט בהרבה. זה שעשוי להיות מסוכן, בשל הבדלים משמעותיים בחלק מהתחומים, שנובעים מהתנאים הייחודיים לישראל.גם הגישה האירופית שמאפשרת הוכחה של עמידה בתקן בדיעבד, מעוררת את דאגתם. לתפיסתם, התקינה הישראלית מחמירה ורצינית לא פחות, ולעיתים אף יותר.
על כך שאל ברקת בעוקצנות באחד הדיונים, "מה, באירופה מתים יותר?" ונענה בידי אחד הפקידים שתוחלת החיים בישראל גבוהה יותר מאשר במרבית אירופה. לא מדובר בחשש תיאורטי, השר ברקת אמר באחד הדיונים על החוק, שהוא מעוניין להביא לא רק את התקנים האירופאים, "אלא ליישר קו עם העולם על הכל". על כך השיב מי מהנוכחים, שהוא מנסה להביא את התקנים האירופאים בלי הפיקוח האירופי.
מה היה אופן הייבוא לפני הרפורמה הקודמת?
עד 2022 חולקו מוצרי הצריכה השונים, עם הגעתם למכס, ל-3 מסלולים לפי רמת הסיכון, כשברמה 1 נבדק כל משלוח, ב-2 רק המשלוח הראשון, וב-3 ישנם רק בדיקות מדגמיות.
אופן בדיקה זה, שנחשב יסודי ורציני מאוד, אכן גרם לכך שכניסה לארץ, בעיקר בפעמים הראשונות, עלתה זמן וכסף לא מעטים, משום שהשארת ספינה בנמל או ציוד במכולה עד לבדיקה עולים כסף לייבואן.
הרפורמה של 2022 הוסיפה מסלול נוסף, 'מסלול קסיס', שאיפשר למוצרים שיש בהם תקן ישראלי שמתבסס על תקן אירופי, להצהיר שיש להם תקן אירופי ולקבל על סמך זה אישור לעמידה בתקן הישראלי. חשוב להדגיש שלא היה פה אימוץ של תקן אירופי, אלא רק מסלול מהיר לאישור מוצרים לפי התקן הישראלי.
רפורמת 'לא עוצרים בנמל', למעשה ביטלה את הצורך בבירוקרטיה עבור מסלולים 2, 3 וקסיס. במקום לעבור בדיקות בנמל בטרם יכנס, נדרש מהיבואן כעת רק לחתום על הצהרה לפיה יש לו התעודות הנדרשות.
מה משנה החוק החדש?
בשונה מקודמיו שעסקו בעיקר ביורוקרטיה, החוק החדש משנה את התקינה עצמה. הוא מבקש להגדיר מחדש שכמעט כל התקנים האירופים יהיו קבילים גם בישראל, ובכך למעשה יחליפו או ייתרו את מרבית התקינה הישראלית.
החוק מגדיר מסלול חמישי – המסלול האירופי. במסלול זה, כל מוצר שעומד בתקינה האירופית, ואינו חלק מקטגוריה קטנה מאוד של חריגים, יוכנס אוטומטית לארץ. הייבואן יצטרך רק לחתום על הצהרה שהמוצר עומד בתקן אירופי, ולא יזדקק להציג או להחזיק תעודות שיוכיחו זאת. אם וכאשר יוחלט לבדוק אותו, ליבואן יעמדו 144 יום להציג הוכחות או תעודות כאלו, ורק אז ייענש. חשוב לציין שמסלול זה לא יבטל את המסלולים הקודמים, אלא יתווסף אליהם, עבור מוצרים שעומדים בתקינה האירופית בלבד.
כמו כן, תאומץ פרקטיקה אירופית חדשה לפיה גם מוצר שנמצא שאינו עומד כרגע בתקינה האירופית לא יורד מיד מהמדף, אם היבואן יעשה בדיקות נוספות ויוכיח שהמוצר כן עומד בסטנדרטים האירופים, הוא יאומץ בדיעבד. בכך תשתנה מהותית לא רק התקינה הישראלית אלא גם תפיסת העולם שמאחוריה.
האם החוק צפוי לגרום להורדת מחירים?
החוק ייצר בוודאות רבה הוזלה עבור הייבואנים השונים, ככל שיותר מהם ישתכנעו שהוא אכן נוח ומתפקד. עוד מוקדם לדעת האם וכמה הוזלה זו תתגלגל גם אל הצרכן, אך ניתן להניח שתהיה ירידה כלשהיא במחירים בחלק מהענפים.
למרות זאת, חשוב לומר שהצפת השוק המקומי בסחורה זרה עלולה גם לפגוע ביצרנים מקומיים, שנאלצים לעמוד בסטנדרטים גבוהים בישראל, ויתכן שיתקשו להתחרות בסחורה זולה שמגיעה בקלות. אם יצרנים כאלו יסגרו, יתכן שעוד נראה עלייה במחיר בחלק מהמקרים, אולם עוד מוקדם לדעת.
מוקדם יותר החודש הוגשה פנייה של איגוד התעשיינים, בה הביעו דאגה מהנושא ובקשו לכנס דיון חרום בוועדת הכלכלה, על מנת להבין כיצד ניתן להגן על התעשייה המקומית מהשפעות החוק. על אף שסעיפי החוק טרם נסגרו כולם בעת הגשתה, לא נענו בוועדת הכלכלה לבקשה זו.
האם כל המוצרים יכללו במסלול החדש?
לא. רובם המכריע של מוצרי הצריכה יכללו בחוק, כולל ברמת הסיכון 1, אולם לא כולם. נכון לעכשיו, כ-90% ממוצרי הצריכה כבר אושרו עבור המסלול החדש, ורובם המכריע של האחרים יידונו בוועדת החריגים במטרה להוסיף גם אותם.
מה היא ועדת החריגים?
רוב מוחלט מה-10% שלא נכנסו מיידית למסלול האירופי לא יצאו עדיין מהרפורמה, אלא יעברו בירור נוסף בוועדת החריגים, שתכריע האם המוצר יוחרג מהמסלול האירופי או יכנס אליו בתום ההליכים. לוועדה זו הופנו כמעט כל המוצרים שבמחלוקת, ויכוחים עזים התחוללו בוועדה כשהשר ברקת ובכירי משרד הכלכלה התאמצו, ולרוב הצליחו, למנוע מכמה שיותר מוצרים להגיע אל הועדה, אלא להיכנס אוטומטית למסלול.
למרות זאת, גם מעט המוצרים שהגיעו לוועדה, צפויים לעבור ברובם המכריע. זאת משום שהרכב הועדה אמור, לפי הצהרותיהם המפורשות של השר ושל ח"כים נוספים, "לרצות לקדם את הרפורמה ולהכניס כמה שיותר מוצרים".
מה יהיה הרכב הוועדה?
הרכב והועדה יכלול שבעה חברים קבועים, שבהם רוב מוצק למדי למשרדי הכלכלה והאוצר, המקדמים העיקריים של הקו הטוטאלי ברפורמה. הרכב הועדה יכלול ארבע נציגים ממשרד הכלכלה או רשויות שפועלות תחתיו (הממונה על התקינה, הממונה על חוקיות היבוא, נציג הרשות להגנת הצרכן, והממונה על התחרות), שמתוכם רק הממונה על התקינה מחזיק בקו שונה מהותית מהמשרד; השלושה הנותרים יכללו את ממונה אגף תקציבים של האוצר, שתומך ברפורמה בעוצמה; את נציג רשות הרגולציה ממשרד רה"מ; ואת המנכ"ל משרד המשפטים, או נציג מטעמו.
בנוסף, בחלק מהמקרים ישמר מקום לנציגו של השר שפנה לוועדה, אולם אופן בחירתו וסמכויותיו מוגבלות בכוונה, במטרה מוצהרת לשמור על רוב שיעביר כמה שיותר מוצרים.
אילו מוצרים לא יכנסו למסלול האירופי, ומדוע?
אחת המחלוקות הגדולות בחוק. בעוד שבמרבית התקנים לא התגלו פערים משמעותיים בהבדלים בין התקינה האירופית לישראלית, בחלק מהמקרים הביעו פקידי המשרדים השונים, כולל הממונה על התקינה שבמשרד הכלכלה, איגור דוסקולוביץ', התנגדות ודאגה רבה. בתגובה, ספגו מילים קשות מאוד משר הכלכלה וראשי משרדו, שטענו באחת הפעמים שהם "מנסים להרוג את הרפורמה".
בהקשר זה חשוב להדגיש, שרוב מוחלט של הפריטים שהוסכם שיעברו לתקינה האירופית לא זכו להתנגדות; רק על בודדים היו דיונים רציניים, וגם מתוך אלו, רבים נכנסו לחוק אוטומטית, והיתר ברובם עוד צפויים להיכנס אליו דרך ועדת החריגים.
הפריטים העיקריים שלא נכנסו אוטומטית אלא עברו לעדת החריגים, קשורים לרוב להתנגדות של הפקידים, כפי שפורט, או המשרדים, בתחומי הפיקוח שלהם. מבין השניים, השיגו המשרדים את מבוקשם לעיתים קרובות יותר, בשל חוקים שמגבים את זכותם לתקן תקנות בנושאים השונים. למרות זאת, הצפי הוא שרוב גדול של מוצרים אלו יוכנסו גם כן למסלול החדש בידי ועדת החריגים.
מדוע מתנגדים המשרדים השונים?
המשרדים השונים הוציאו לאורך השנים מאז קום המדינה תקנות שונות במטרה לפקח על מוצרים שנוגעים לתחומם ועלולים לייצר בו בעיות, כגון מוצרים שעלולים לגרום לזיהומי מים וגופי חשמל שמפוקחים על ידי משרד האנרגיה, תרופות על ידי משרד הבריאות וכו'.
פקידי המשרדים השונים הביעו דאגה רבה בנושאים אלו, וניסו לשמר את הפיקוח של משרדם עליו. לטענת משרד הכלכלה, גם הם הונעו מרצון לשמור על כוח וג'ובים, אולם נראה שרבים מהם הרגישו שלתת את הסמכות למשרד שכל כך מחויב להעביר כמה שיותר, זה בגדר "לתת לחתול לשמור על השמנת".
כך לדוגמא, התנהל ויכוח בין משרד הכלכלה למשרד המים סביב השאלה האם יועברו לוועדת החריגים אבקות כביסה וטבליות מדיח. מזכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, לחץ לאשר אותם ללא הוועדה, ושאל "מה ההבדל בין המים של ישראל לאלו של אירופה?". במשרד המים הסבירו שישראל היא מובילה בעולם בהשבת מי-קולחין, בשונה מאירופה, ולכן, מים שיש בהם חומרי כביסה מסוימים עלולים לגרום לזיהום למי התהום ופגיעה בחקלאות.
באיזו מידה התקבלה עמדתם של המשרדים האחרים?
בחלק מהמוצרים השנויים במחלוקת הצליחו המשרדים להביא להחרגת המוצר. אולם מוצר שהוחרג אינו מוצא עדיין מהרפורמה, אלא עובר לוועדת החריגים, שהמשרדים מוטרדים גם מהרכבה.
מלבד הנטייה המוצהרת שלה לאישור כמה שיותר מוצרים, אחת המחלוקות בהצבעה על הרכבה היה על מעמדו של שר שפנה לוועדה בנוגע למוצר בתחום אחריותו. בניגוד לבקשות המשרדים, רק במקרה והשר הוא זה שיזם את הדיון, יינתן לו מעמד של חבר בעל יכולת הצבעה; במידה ומשרד הכלכלה יזם את הדיון, יהיו נציגי השר משקיפים בלבד. במקרה שיפנו כמה שרים או משרדים באותו נושא, רק לאחד מהם תינתן זכות הצבעה.
גם כאן לא התקבלה בקשת המשרדים, ובמקום שהם יבחרו ביניהם מי הנציג בעל זכות ההצבעה, תבחר זאת הוועדה עצמה.
מדוע עורר החוק מחלוקת משפטית?
הניסיון המקורי של השר ברקת להתמודד עם התנגדות המשרדים כלל סעיף שמאפשר מעין התגברות בכוח של תקנות משרד הכלכלה על תקנות המשרדים האחרים. סעיף זה נפסל בידי יו"ר הוועדה הח"כ דוד ביטן, לאחר שיועמ"ש הוועדה, עו"ד איתי עצמון, הגדיר אותו כ"לא חוקתי", בשל הכוח שהוא מבקש להעניק לשר הכלכלה, "למעשה מין מעמד של שר-על", במילותיו.
למרות הפסילה, במעמד ההצבעה על סעיפי החוק הוגשה הסתייגות של ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי), מגובה בח"כ משה פסל (הליכוד), שדרשו להחזיר סמכות דומה לחוק. גם ניסיון זה נבלם בידי היו"ר ביטן, שאמר שהוא בעד סעיף שכזה, אבל שהדבר ייצר מורכבות משפטית שתפריע להעברת החוק.
המשבר נפתר כשנציגי אגף תקציבים באוצר הבטיחו לח"כים שאם ימשכו את ההסתייגות, ועדיין יראו צורך בחוק, יכניסו באוצר את הסעיף הנוסף לחוק ההסדרים. כלי שנוי במחלוקת בפני עצמו.
מתי יכנס החוק לתוקף?
החוק, ושניים משלושת החוקים הנספחים לו, אלו שנוגעים למזון ולתמרוקים, יכנסו לתוקף בינואר 2025. החוק האחרון בסדרה, החוק שעוסק בחשמל, יכנס לתוקף בנובמבר 2025.
חשוב לציין שגם לגבי מועדי הפעלת המסלול החדש, הביעו פקידי משרד הכלכלה חששות רבים, זאת הן בשל זמן ההתארגנות הקצר לבחינת מוצרים כה רבים, והן בשל הצורך לקבל את התקציבים שהובטחו עבור תקני הפיקוח הרבים שהמהלך דורש עד אז, בתקופה שבה לא בטוח האם יהיה תקציב מדינה.
