עם כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, נראו שוב בעזה המראות המוכרים: פעילי חמאס חמושים נוסעים בטנדרים בין ההמון העזתי, מפגינים את שלטונם הבלתי מעורער בלב העיר עזה לאחר 15 חודשי לחימה. במהלך הלחימה בעזה, שהחלה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נפלו למעלה מ-400 חיילי צה"ל, ומנגד חוסלו, לפי נתוני צה"ל, למעלה מ-17,000 מחבלים, ואלפים נוספים נפצעו ונעצרו.
למרות זאת, ארגון הטרור חמאס הצליח לשמור על שלטונו, הישג שנחשב לאחד המשמעותיים ביותר מבחינתו. ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, טוען כי מבחינת הפלסטינים, "למרות שזה בלתי נתפס לאוזניים מערביות, חמאס מנצח במלחמה, ופניו מזרחה – להמשך השתלטות גם על הגדה המערבית".
"איפה שאנחנו רואים חורבן, הם רואים ניצחון", אומר מילשטיין, ששימש כיועץ לעניינים פלסטיניים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (2018-2015) וכראש הזירה הפלסטינית באגף המודיעין של צה"ל. "מבחינתם, השכונות שהפכו לתילי הריסות זה חומר – זה לא רוח. בניינים נפלו ובניינים יקומו. עשרות אלפי ההרוגים שהם סופרים לא גורמים להם לחשוב שאולי הם עשו טעות. אני לא רואה מנהיג פלסטיני שיעשה חשבון נפש. מבחינתם החשבון פשוט – תקפנו את ישראל בהצלחה חסרת תקדים, ועכשיו אנחנו גוזרים את הקופון ומוציאים את האסירים לחופשי. הוכחנו לישראל שאותנו לא ניתן לנצח".
ד"ר מיכאל מילשטיין (צילום: אלבום פרטי)
"תושבי עזה רואים במלחמה הישג – מבחינתם זה היה שווה את זה", מסביר מילשטיין, שכתב שלושה ספרים מחקריים על הפלסטינים ועל חמאס. "לשמור על השלטון ברצועת עזה אחרי 471 ימים זה הישג מטורף. זו הפעם הראשונה מזה 20 שנה ששלטון חמאס עומד במבחן אמיתי, והוא הצליח לעבור את המבחן הזה".
אתה לא מזהה עזתים שמאסו בחיים האלה ומבקשים משהו אחר?
"יכול להיות שיש כאלה, אבל קולם כמעט ולא נשמע. אנחנו לא רואים הפגנות נגד חמאס, לא רואים אפילו ניסיונות להתנגד להם. צריך להבין שמרבית תושבי רצועת עזה נולדו לתוך שלטון חמאס ומכירים רק אותו. הם רואים את זה כברור מאליו, והם התחנכו על האידאולוגיה החמאסית ומוכנים להקריב הכול בשביל להרוג יהודים. אני אומר את זה כבר שנים, אבל לפני 7 באוקטובר זה נפל על אוזניים ערלות. מקווה שבישראל מבינים את זה עכשיו, שלמדנו משהו מכל הפרשה הזו".
"חמאס זקוק להפסקת האש"
בקהילה הבינלאומית הולך וגובר השיח סביב "היום שאחרי" ברצועת עזה, ועל העברת השלטון לידיים אחרות, כולל הכנסת הרשות הפלסטינית. "הכול שטויות", אומר מילשטיין. "אתה יכול לקחת את כל הדיווחים והטענות האלה ולזרוק אותם לפח. יכול להיות שחמאס יסכים להקים ועדות כאלה או אחרות בשביל לקבל את כספי השיקום, אבל הוא לא יוותר על נשקו והרחוב איתו".
למה הכוונה?
"הוועדות או כל מנגנון אחר שיקום, עם או בלי הרשות הפלסטינית, יהיו רק למראית עין. בפועל, מי ששולט בעזה ומי שישלוט בעזה זה חמאס. עם כל הכבוד למטרות הלחימה, לא ראיתי שממשלת ישראל הביאה תכנית מסודרת או עושה צעדים ממשיים להחלפת השלטון. אי אפשר להכריע את חמאס כשכל פעם נכנסים להילחם בשכונה אחרת של עזה ומעבירים את התושבים מפה לשם. חמאס הוא התושבים. חמאס הוא העזתים. אני שמח שהגענו לעסקת שחרור החטופים, כי אולי זה יציל אותנו מדשדוש אין-סופי".
חמאס לא זקוק בעצמו להפסקת האש?
"בוודאי שהוא זקוק לה. הפסקת האש מאפשרת לו לשקם את כוחו הצבאי, למנות מפקדים, לפרוס מחדש את הכוחות, לשקם תשתיות טרור. הם יעשו את זה כמה שיותר מהר ויתארגנו מיד לאפשרות של פיצוץ הפסקת האש, במטרה לשמור את הכדור בידיים שלהם – להיות מי שמכתיב את אורך הפסקת האש".
אתה חושב שהפסקת האש בעזה תמשיך?
"חמאס יבדקו אותנו כל הזמן, יעמידו אותנו במבחנים. כל מבחן כזה יציב בפני ההנהגה דילמות קשות. נניח שעכשיו רואים הברחות נשק ברצועת עזה, או שחמאס משגרים כמה טילים. האם ישראל צריכה להגיב ולפוצץ את הפסקת האש? החטופים שאמורים להשתחרר סוף סוף – אלה שעוד לא נרצחו – שוב צריכים לשלם את המחיר?"
כוחות צה"ל ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה"ל)
"בלי פנטזיות ובלי אשליות"
מה יהיה ביהודה ושומרון?
"מי ששולט על סדר היום הלאומי זה חמאס. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ניסו לעשות מבצע נגד החמושים בג'נין – המבצע הזה הסתיים ללא הרבה הצלחה. תסתכלו על מה שקרה אתמול בכלא עופר שבגזרת ג'נין – הפגנות תחת הסיסמה 'כולנו חמאס'. אני מעריך שחמאס יגדילו את הפעילות בגדה המערבית וינסו להוציא משם פיגועים בתקופה הקרובה, כל עוד נשמרת הפסקת האש בעזה. הם פנויים לזה והם ימשיכו. אני מעריך שנראה שם הסלמה".
ישראל פועלת בגדה המערבית ותוכל להמשיך לסכל שם איומים?
"נכון, אבל חלק מהארכי-מחבלים – אלה שיוגלו לחו"ל – יכוונו את הפיגועים משם, כמו שעשה בזמנו סלאח אל-עארורי. ישראל לא תוכל לחסל ארכי-מחבלים שפועלים מטורקיה או קטאר. זה הרבה יותר מסובך. צריך לקחת בחשבון שמרבית המשוחררים הפלסטינים יחזרו לעסוק בטרור – כך היה עם משוחררי עסקת גלעד שליט, וכך יהיה גם עכשיו."
אז מה ישראל צריכה לעשות נגד חמאס?
"קודם כל, דרוש חזון. הגענו ל-7 באוקטובר בלי שום חזון, שום כיוון למה אנחנו רוצים לעשות עם הפלסטינים. מאז אנחנו במלחמה, אבל אין כיוון. לכן, לא ניתן לנסות לכוון את האירוע הזה לשום מקום. צריך לשבת במסודר ולהכין תכנית לרצועת עזה ולגדה המערבית – בלי פנטזיות ובלי אשליות. לא יהיה 'אביב פלסטיני' שיחליף בשבילנו את השלטון. הרשות הפלסטינית לא מסוגלת לשלוט בג'נין, אז ודאי שהיא לא תוכל לשלוט בעזה".
ובכל זאת, יש מולנו אויב אכזר.
"ישראל צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית. רוצים לעשות תהליך דה-נאציפיקציה? זה דורש כיבוש מלא של השטח ואולי גם שיטוח שלו. באירופה עשו דה-נאציפיקציה רק אחרי ששטחו את הערים ביפן ובגרמניה והביאו את המדינות האלה לכניעה מלאה. לא ניתן לעשות את זה אחרת. כיבוש זה אומר שישראל תקבל את האחריות לאוכלוסייה, ולא תעביר אותה כל פעם למקום אחר. יהיו לזה מחירים גדולים מאוד, ואין פה פתרון קל."
