על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● איראן מנסה להסית את צבא לבנון נגד ישראל
● קטנים ומתרסקים במהירות: הרחפנים החדשים שירכוש צה"ל
1מאמר מערכת ב-WSJ: איראן חלשה מתמיד. האם טראמפ יהיה חזק?
איראן נמצאת בעמדה חלשה יותר מתמיד, והיא נמצאת בין הפטיש לסדן. מצד אחד, טראמפ שמנסה לעצור את המירוץ הגרעיני, ומצד שני ישראל שנושפת בעורפה ומאיימת לתקוף. במשך שנים טהרן כינתה את ישראל "השטן הקטן" מה שהתגלה כביטוי ריק מתוכן כאשר ישראל פגעה אנושות במערכות ההגנה האוויריות שלה. כעת, הרפובליקה האסלאמית תצטרך להחליט האם להשלים את המירוץ לגרעין או להגיע לסכם עם טראמפ. אולם טהרן ככל הנראה "תנסה לדחות ולרצות את טראמפ כפי שעשתה עם נשיאים אחרים", נכתב במאמר מערכת של וול סטריט ג'ורנל, שכותרתו "איראן חלשה, האם טראמפ יהיה חזק".
בשבוע שעבר טראמפ חשף כי שלח מכתב למנהיג העליון של איראן, חמינאי, שממשיך להתעקש כי יש להסיר את הסנקציות על איראן, לפני כל שיחות גרעיניות. "אך איראן אינה נמצאת בעמדה לקבוע תנאים מוקדמים. כפי שאולי היה אומר טראמפ: אין להם את הקלפים", נכתב. מארק דובוביץ', מנכ"ל Foundation for Defense of Democracies, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "איראן על ברכיה, אך עדיין לא על גבה".
טראמפ אמר כי הוא מקווה שאיראן תכנס לתהליך של משא ומתן ואיים כי אם לא "נצטרך לפעול צבאית". יום לאחר מכן הדגיש כי האופציה הצבאית על הפרק: "אני מעדיף עסקת שלום מאשר האופציה השנייה, אבל האופציה השנייה תפתור את הבעיה". טראמפ אמר שארה"ב מודאגת שאיראן תצליח להשיג נשק גרעיני ויעשה הכל על מנת למנוע זאת.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן אמר שהוא מוכן לנהל משא ומתן, "אך נעצר על ידי חמינאי, שאינו רוצה בכך". בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי חמינאי ופזשכיאן משחקים "'שוטר טוב – שוטר רע' מול טראמפ בשביל להשהות את השיחות ולגרור אותן עד אוקטובר". משום שאז "ארה"ב תאבד את היכולת להפעיל מחדש את הסנקציות של האו"ם".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
2למה ארה"ב שברה מסורת של שנים וקיימה משא ומתן עם ארגון טרור
במשך שנים ארה"ב הצהירה כי היא "אינה מנהלת משא ומתן עם טרוריסטים", אולם כעת ממשל טראמפ שבר את המסורת וקיים שיחות משא ומתן ישירות עם חמאס. מדוע ארה"ב עשתה זאת? במידל איסט איי כותבים כי "שבירת המדיניות האמריקאית ארוכת השנים היא הכרחית כאשר המדיניות אינה מועילה".
בישראל זעמו על המשא ומתן בין הבית הלבן לעזה אך בוושינגטון מרוצים מהשיחות. אדם בוולר, שליחו של הנשיא דונלד טראמפ לענייני חטופים, אמר כי "אני חושב שזו הייתה פגישה מועילה מאוד. היה מאוד מועיל לשמוע חילופי דברים". הוא הוסיף כי צריך לנצל את ההזדמנות מאחר שהחטוף עידן אלכסנדר בן ה-21 הוא אזרח אמריקאי וכן ארבע גופות של אמריקאים נמצאות בשבי חמאס.
בולר אמר לאחר השיחות כי לארה"ב יש "אינטרסים ספציפיים במשחק" והוסיף "העברנו מסרים הלוך ושוב. היו לנו פרמטרים מאוד ברורים לפיהם פעלנו. והמציאות היא שרציתי להניע מחדש משא ומתן שהיה במקום מאוד שברירי. ורציתי לומר לחמאס, 'מהי נקודת הסיום שאתם רוצים כאן?'".
למרות הצהרותיו של בולר, בארה"ב יש אמירות סותרות. בתחילת השבוע מזכיר המדינה מרוקו רוביו אמר לתקשורות כי הפגישה עם חמאס הייתה "מקרה חד פעמי" וכרגע "לא נשאה פרי".
בביקורת על המדיניות הסותרת של ארה"ב אמר ניזאר פירזח, יועץ לשעבר להנהגה הפלסטינית במשא ומתן עם ישראל, למידל איסט איי כי הממשל האמריקאי "לא מתואם". והוסיף, "לכל אחד יש תחום אחריות משלו: ויטקוף מתמקד יותר בהפסקת האש, בעוד בוולר מתמקד בנושא בני הערובה, ובסופו של דבר, אף אחד מהם לא יעשה דבר מלבד מה שטראמפ יורה להם לעשות".
מתוך המידל איסט איי מאת יסמין א-סבאווי. לקריאת הכתבה המלאה.
3לכולם יש תוכניות לעתיד עזה, אבל אף אחת מהן לא מתאימה
מאז הצהרתו השנויה במחלוקת של טראמפ להשתלט על עזה וליישב מחדש 2 מיליון עזתים, המדינות הערביות במזרח התיכון מיהרו להציע הצעות ליום שאחרי בעזה. אולם כעת "אף אחת מהן אינה מקובלת לא על ישראל ולא על חמאס", נכתב בניו יורק טיימס בכתבה שכותרתה "לכולם יש תוכנית לעזה. אף אחת מהן לא מסתדרת".
"מאז השבועות הראשונים של המלחמה בעזה, פוליטיקאים, דיפלומטים ואנליסטים הציעו עשרות הצעות כיצד המלחמה עשויה להסתיים". כעת כל ההצעות ליום שאחרי בעזה הגיעו למבוי סתום. התוכנית האמריקאית מציעה לשלוט בעזה ולגרש את תושביה, בעוד שהתוכנית הערבית מציעה כי עזה "תנוהל על ידי טכנוקרטים פלסטינים בתוך מדינה פלסטינית רחבה יותר". התוכנית הישראלית מציעה כי ישראל תוותר על שטח מסוים לטובת הפלסטינים, אך תתנגד להקמתה של מדינה פלסטינית.
אז מה הבעיה עם כל התוכניות ומדוע הן ישראל והן הפלסטינים לא מוכנים לקבל אותן? "כל תוכנית מכילה אלמנט שאינו מקובל או על ישראל, או על חמאס, או על מדינות ערב כמו מצרים וערב הסעודית, שחלק מהגורמים מקווים כי יממנו וישגיחו חלקית על עתיד עזה". תומאס ר. ניידס, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, אמר לניו יורק טיימס כי "השטן נמצא בפרטים, ואף אחד מהפרטים בתוכניות האלה לא הגיוני". והוסיף "לישראל ולחמאס יש עמדות מנוגדות לחלוטין, בעוד שחלקים מהתוכנית הערבית אינם מקובלים על ישראל, ולהפך. אני לגמרי בעד שאנשים יציעו רעיונות חדשים, אבל מאוד קשה למצוא מכנה משותף כלשהו, אלא אם הדינמיקה תשתנה משמעותית".
מה האתגר המרכזי? ישראל רוצה עזה ללא חמאס. אך ארגון הטרור דורש להשאר ברצועה "ולשמר את הזרוע הצבאית שלו". "התוצאה היא שלמרות זרם ההצעות מאז ינואר, הישראלים והפלסטינים אינם קרובים יותר להסכמה לגבי עתידה של עזה מכפי שהיו בתחילת השנה".
המבוי הסתום "מעלה את הסיכון למלחמה חדשה" לאור הפסקת האש השברירית שהגיעה לסיומה. "לעת עתה, שני הצדדים שומרים על הפסקת אש לא רשמית בזמן שהם ממשיכים במשא ומתן – בתיווך מצרים, קטאר וארצות הברית – להארכה רשמית". אולם, גם ההפסקה הלא רשמית מתערערת כאשר ישראל החליטה לנתק את החשמל לעזה בתחילת השבוע. "המהלך נתפס באופן נרחב כניסיון ללחוץ על חמאס לסגת", במקביל צה"ל לא נסוג מגבול מצרים-עזה, וכך מפר את תנאי הפסקת האש הראשונית.
עופר שלח, לשעבר חבר כנסת וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר לניו יורק טיימס כי "בהיעדר פריצת דרך, ישראל תצטרך או לקבל את נוכחותו של חמאס לטווח הארוך – תוצאה שאינה מקובלת על שרים רבים בממשלה הישראלית – או לחזור למלחמה כדי לכפות על חמאס לסגת. בהתחשב במצב הנוכחי, אנחנו במסלול שמוביל לכיבוש ישראלי של עזה, מה שיהפוך את ישראל לאחראית לגורלם של 2 מיליון בני אדם". מה שיוביל לדבריו, "להשלכות ארוכות טווח לא רק על הפלסטינים בעזה, אלא גם על ישראל עצמה, שתיאלץ ככל הנראה להסתבך במלחמת התשה יקרה כדי לשמר את שליטתה על השטח".
מתוך הניו יורק טיימס מאת פטריק קינגסלי. לקריאת הכתבה המלאה.
4 60 מוסדות בארה"ב תחת חקירה על אנטשימיות
במהלך השבוע השני בכהונתו השנייה טראמפ חתם על צו נשיאותי שנועד "להיאבק באנטישמיות" בבתי ספר ובאוניברסיטאות והכריז על הקמת צוות משימה ליישומו. בנוסף, הנשיא הנכנס התחייב להפסיק מימון למוסדות אקדמיים "המואשמים בסובלנות כלפי אנטישמיות". כעת, משרד החינוך האמריקאי חוקר 60 מוסדות אקדמיים "בעקבות טענות על אנטישמיות", פורסם ב-CNN. ברשימה של המשרד: הרווארד, קולומביה, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת פורטלנד סטייט, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת מינסוטה. אוניברסיטאות נוספות נמצאות תחת חקירה ומעקב.
המשרד לזכויות אזרח של משרד החינוך (OCR) שלח אתמול (ב') מכתבים ל-60 מכללות ואוניברסיטאות שלטענתו נמצאות תחת חקירה בגין הפרות לכאורה "הקשורות להטרדה אנטישמית ואפליה". בנוסף, בסוף השבוע האחרון הכריז ממשל טראמפ על ביטול מענקים בסך 400 מיליון דולר לאוניברסיטת קולומביה "בטענה שהאוניברסיטה נכשלה בדיכוי האנטישמיות בקמפוס".
משרד החינוך הצהיר כי הוא "מאוכזב עמוקות מכך שסטודנטים יהודים הלומדים בקמפוסים יוקרתיים בארה"ב ממשיכים לחשוש לביטחונם לנוכח ההתפרצויות האנטישמיות המתמשכות שהפריעו באופן חמור לחיי הקמפוס במשך יותר משנה" וקרא למנהיגי האוניברסיטאות "לעשות יותר".
המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטאות הבהירו כי "אין דבר אנטישמי בביקורת על ישראל בשל פעולותיה בעזה או בהבעת סולידריות עם הפלסטינים ובקריאה להפסקת אש". בתחילת השבוע נעצר מחמוד ח'ליל, פעיל פלסטיני מובילי תנועת המחאה בקולומביה, על ידי סוכני ההגירה הפדרלית שלטענתם "פעלו לפי צו של מחלקת המדינה לבטל את כרטיס הגרין קארד שלו". ברשת החברתית Truth Social טראמפ הזהיר כי מעצרו של ח'ליל הוא "הראשון מבין רבים שיגיעו".
מתוך ה-CNN מאת קרינה טסוי ואליזבת' וולף. לקריאת הכתבה המלאה.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
