סנגורי חשודים מכוח-100 הגישו בערב החג (רביעי) עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לפתוח בחקירה פלילית של הדלפת חומרי החקירה לערוץ 12 (בתוכם הסרטון שנטען ש"בושל").
יחיא סינוואר צעד אחרי צעד: סיפורו של רב המרצחים
האבן האחרונה בדומינו? זה המחליף המסתמן של סינוואר
לצד זאת, העותרים מבקשים צו שימנע מהפצ"רית או מצ"ח להיות אלה שחוקרים את ההדלפה מחשש לניגוד עניינים. נזכיר שמדובר בחקירת חשד לאירוע בו ביצעו חיילים מכוח- 100 מעשים פלילים במחבל שהוחזק במתקן הכליאה "שדה תימן", אשר התרחש, כך לפי החשד, ביום 5 בספטמבר 2024.
על העתירה וטענות העותרים בעניין ההדלפה הרחבנו היום. לצד זאת, מהעתירה ניתן ללמוד פרטים רבים על הפרשה והנפשות הפועלות, חלקם כבר פורסמו ואחרים נחשפים כעת. למען הדיוק, נסייג נדגיש ונציין כי הדברים נכתבים שם מטעם העותרים המייצגים חלק מהחשודים בפרשה.
אחד החשודים הוא מפק"ץ הלוחמים בכוח-100, קצין בדרגת רס"ן, אשר הוצב במתקן שדה תימן עם מיונו לכוח-100, סמוך לתחילת חודש מאי 2024, ועד ליום 29 ביולי 2024, יום בו החלה החקירה הגלויה בפרשה.
מדובר בלוחם עתיר זכויות כבן 39, שאת דרכו החל בהתנדבות לחטיבת הצנחנים ושירת כלוחם בגדוד 890. בהמשך, לאחר שעבר בהצלחה קורס מ"כים וקורס קצינים, שימש כמפקד מחלקה בגדוד, ולאחר מכן כמפקד צוות (מפק"צ) בבה"ד 1.
עם שחרורו משירות קבע, הוצב בשרות מילואים בגדוד בחטיבת החרמון, שחייליו בוגרי יחידת אגוז. עוד פעל הקצין במסגרת תפקידיו במילואים כממיין, מגבש ומעריך בתוכנית עילית להכשרה -ולפיתוח של מפקדים קרביים עבור יחידות השדה של צה"ל.
עם פרוץ קרבות "חרבות ברזל", הזעיק את עצמו הקצין למילואים וסופח לחטיבת הצנחנים ובהמשך לחם עם חטיבה אחרת בקרבות עזה עד שצורף לכוח-100. הקצין שירת במילואים, אפוא, באופן רציף כתשעה חודשים, מתחילת המלחמה ועד ליום 29 ביולי 2024, יום מעצר הלוחמים ופרוץ הפרשה בתקשורת.
הצוות עליו פיקד הקצין הלוחם באירוע נשוא החקירה מנה עשרה לוחמים. במתקן שדה תימן נכלאו מחבלים, רובם אם לא כולם נמנו על כוח הנוח'בה של ארגון הטרור חמאס.
לטענת סנגוריו, במסגרת השירות במתקן, נחשף הקצין, חדשים לבקרים, למעשי אלימות מצד המחבלים, הפרות סדר אלימות, התגרות מחבלים בחיילים בדמות תיאור מעשי הזוועה, שביצעו במהלך מתקפת החמאס, ולהטרדות מיניות נואלות שכוונו לעבר חיילות במתקן.
במהלך אותה תקופה, ביצע המפק"ץ וחייליו, במסגרת כוח 100, חיפושים רבים, חלקם העלו בחכתם שלל אמצעי לחימה מאולתרים, כגון פגיונות ועוד, באמצעותם תכננו המחבלים לתקוף את חיילי צה"ל במתקן המעצר, ויתכן ששימשו הללו לשם "סגירת חשבונות" בינם לבין עצמם.
אחד הפרטים המעניינים המתוארים בעתירה בהקשר הזה הוא כי מחבלים הצליחו, לא פעם, להתיר את אזיקיהם מעליהם באמצעות עוקץ פרי התפוח (אותו מקטע המחבר את ראש התפוח לענף) ולמרות שמדובר באמצעי "פרימיטיבי", בשעת "כושר" כשרגליהם וידיהם משוחררים ניסו לפגוע בחיילים.
המחבל שנחשד שהמעשים הפליליים בוצעו נגדו, נקלט במתקן המעצר בשדה תימן ביום 5 ביולי 2024 יחד עם 15 מחבלים נוספים שהובאו מכלא עופר. התנהגות המחבלים ורמת הסיכון שלהם כפי שהוגדרה בפרופיילינג של השב"כ, בדגש על המחבל הספציפי, העלתה חשש לפגיעה בחיילים המוצבים במתקן.
בפועל המחבל היה מעורב בהפס"דים (הפרות סדר) במתקן הכליאה "עופר" ובמתקן הכליאה בשדה תימן. על פי גרסת מפקד המתקן, המחבל ס' שימש כמפקד פלוגה בארגון הטרור הרצחני.
עוד צוין כי במהלך השבוע, טרום הגעת המחבלים הנ"ל, יזמו לאחר ששופרו תנאי כליאתם מחבלים אחרים שהיו במתקן הפרות סדר, במהלכם הותקפו לוחמים מכוח 100.
בנוגע לאירוע נשוא החשדות נכתב, כי מפקד המתקן הורה לבצע חיפוש על ארבעה מחבלים ביניהם המחבל ס'. הודגש כי ללוחמים ולמפק"צים אין את הסמכות לבצע חיפוש על המחבלים מיוזמתם, אלא בהוראת מפקד המתקן.
זאת ועוד, הכניסה למרחב בו מוחזקים המחבלים, על פי הנוהל, היא ללא כלי נשק חם, מחשש שייחטף במהלך הפס"ד, על כן הכניסה מתבצעת על ידי צוות לוחמים מוגבר ומצוייד בכלי מגן. עוד קובעים הנוהלים כי החיפוש יתבצע מעל הבגדים, בצורת "סחיטה ומישוש" בלבד, משכו דקות ספורות.
לגרסת הסנגוריה המחבל ס' התנגד, ללא כל סיבה נראית לעין, לחיפוש. אחד הלוחמים, השולט בשפה הערבית, ניסה להניאו מהסירוב, דובב אותו, פעם אחר פעם, כך שיאות להסכים לחיפוש, אך הוא לא הואיל לכך.
לעומתו, שלושת המחבלים האחרים נאותו לכך ובהתאם עניינם הסתיים די מהר והם ניגשו למרחב הכליאה. הוסבר למחבל ס' כי הוא חייב להיעתר לדרישה, משמיאן לכך החל הצוות בחיפוש. הוא בתגובה הסלים התנגדותו ממילולית לפיזית. התנגדותו הנמרצת לחיפוש העלתה חשד שמא הוא נושא על גופו חפץ אסור.
המחבל ס' שהקשיח את התנגדותו, תקף את צוות הלוחמים, פצע את הקצין, ניסה לנשוך את הלוחמים ועוד. לדבריהם, לצוות לא נותר אלא להפעיל כוח סביר על מנת לבצע את הפקודה שהוריד מפקד המתקן.
נזכיר כי הפרקליטות הצבאית סברה כי עלה חשד לאלימות והתעללות ולמעשים מיניים מצד החיילים במחבל וזאת למרות שעוד קודם, בוצע תחקיר על פי מפקד המתקן שממצאיו שללו חשד לביצוע עבירה.
בנוגע להדלפת הסרטונים כשלעצמה, הטענה היא שהתלוותה לה חומרה יתרה בדמות בישול או סינתזה שנערכו בהם, כפי הנראה בידי המדליף, לפני שהדליף את החומרים.
הסינתזה יצרה מצג חזותי לפיו מדובר באותו מרחב מעצר של מחבלים, בו נערך החיפוש, שעה שבפועל מדובר בשני מרחבים שונים בהם עצורים המחבלים, וכי אחד משני המרחבים אינו קשור לאירוע.
מעניין שאף לא רכיב אחד מהחומר המודלף באותה עת הטיב עם הלוחמים. מה שמצביע לדעת הסנגוריה על מקור ההדלפה. גם מועד ההדלפה מכוון לפרקליטות ו/או מצ"ח כמקור ההדלפה משום שהכול התבצע בשעה שסנגורי החשודים מבקשים לשבור את האיפול שהוטל על חומרי החקירה, על פי נציגי הפרקליטות הצבאית, בבית הדין, פן "תשובש החקירה" לטענתם,"הבישול בבוא היום יסייע באיתור המדליף, שהלא עצם העתקת סרטונים ובישולם הותירה טביעות אצבע דיגיטליות של המדליף".
עניין נוסף לדעתם מצביע על זהות המדליף ועל מניעיו, שאולי הם רצון לפגוע בלוחמי כוח- 100 החשודים או לצנן את המחאה הציבורית על מעצרם.
הם מצביעים על מגמה בהדלפה שניסתה לרכך את מסוכנותו וזהותו של אותו מחבל שבגדר קורבן לכאורה. ההדלפות והפרקליטות הגדירו אותו כ"שוטר חמאס" בלבד, בעוד בית הדין הצבאי התיר להגדירו כרוצח אכזר ואנס.
ישיבת הארכת מעצר הלוחמים ביום 6 באוגוסט 2024, נמשכה אל תוך שעות הערב המאוחרות. בעיצומו של הדיון הפנו משפחות הלוחמים את תשומת לב הסנגורים, שהיו טרודים אותה שעה בייצוג שולחיהם, לעצם שידור הכתבה. יצא אם כן כי זו שודרה סימולטנית להתנהלות הדיון בבית הדין. בעתירה נכתב בקשר לכך כי "תדהמה אחזה את הסנגורים, את השופט הנכבד, ואת כל הנוכחים באולם".
על כך כתב השופט סא"ל טובי הארט בתום אותו הדיון: "עצם העברת חומרי חקירה שההגנה אינה חשופה להם ואינה יכולה להתמודד עמם לגופי תקשורת מעוררת תחושת אי נוחות רבה ופוגעת בתחושת הצדק, מצופה כי תיערך בדיקה מעמיקה כדי להבין כיצד הדבר קרה".
ביום 8 באוגוסט 2024, נדון ערר, שהוגש על ידי הלוחמים נגד מעצרם בבית הדין הצבאי לערעורים, בפני כב' המשנה לנשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, תא"ל נועה זומר. השופטת חתמה את החלטתה כך: "הפרקליטות הצבאית מתבקשת להידרש בהקדם לשאלת הגעתם של חומרי חקירה לכלי התקשורת, לאור הטענות לפגיעה אפשרית בטוהר ההליך".
הסנגורים קוראים לבג"ץ להטיל את החקירה על יחידה המשטרה לה"ב 433, שהיא יחידה מיומנת וראויה לדבריהם, וכפיפה לה יחידת הסייבר הארצית, שהיא חלק אינטגרלי ממנה, זאת לנוכח הצורך במיומנות דיגיטלית, לשם חשיפת המדליף. הרושם אצלם הוא כי משקל הכובד בחקירת ההדלפה הוא הסרטונים, שהעתקתם מותירה "טביעות אצבע" דיגיטאליות של המדליף.
אצל הסנגוריה בשלב זה קיים חשש כי למרות שהחקירה הפלילית הסתיימה בעניינו של העותר ושל אחרים, הפרשה רחוקה מלהסתיים. במהלך חודש אוקטובר צפויים להתקיים שימועים, והם מניחים כי מניעיו של המדליף יעמדו בעינם, ויבוצעו הדלפות דומות ונוספות עם הימשכות ההליך, כדי להשפיע על דעת הקהל הציבורית.
העותרים מסכמים את דבריהם באומרם: "מערכת המשפט ובכלל זאת מערכת האכיפה ניצבים בפני אחת משעותיה הקשות בעצם נגע ההדלפות שפשה בה ללא הכר, אם לא נניח אצבע בסכר ההדלפות שהפכו להיות מכת מדינה, נמצא עצמנו מול פרץ הדלפות, אשר את נזקיהן ותוצאותיהן אף לא אחד מאתנו יישורנו".
