אלביט הפכה לישראלית הרביעית בגודלה בוול סטריט

כשפרצה המלחמה באוקראינה בתחילת 2022, מניית אלביט מערכות  עלתה על רקע הציפייה לגידול בתקציבי הביטחון האירופיים. פחות משנתיים לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל בישראל, אך דווקא אז מניית אלביט דשדשה למשך חודשים ארוכים, בזמן שיתר המניות הביטחוניות הנסחרות בת"א זינקו בעשרות ובמאות אחוזים.

● בלעדי | ה"דיל" של אל על והמדינה: הקדמת דיבידנדים תמורת השתתפות בעלויות האבטחה 
● המניה הישראלית שקפצה ב-70% בשנה וקנתה מקום במדד היוקרתי 

עם זאת, בחצי השנה האחרונה המניה חזרה וצברה מומנטום: מסוף יוני היא זינקה בכמעט 70% ונמצאת היום ברמת שיא של כל הזמנים, המשקפת לחברה הביטחונית הגדולה בשוק ההון שווי שוק של 13.3 מיליארד דולר.

מבין הנסחרות בוול סטריט, אלביט היא היום החברה הישראלית הרביעית בגודלה, אחרי חברת התרופות טבע ושתי חברות אבטחת הסייבר – צ'ק פוינט וסייברארק. זאת אחרי שהחברה הנסחרת במקביל בנאסד"ק ובת"א עקפה בשווי את מובילאיי, וויקס, נייס ואחרות.

אלביט מנוהלת כבר למעלה מעשור על־ידי בצלאל (בוצי) מכליס. בעל השליטה בחברה הוא מיכאל (מיקי) פדרמן, המחזיק ב־43.9% מהמניות בשווי נוכחי של למעלה מ־5.8 מיליארד דולר.

נכון להיום אין עוד בעל עניין בחברה, אך בשנים קודמות הבנק הקנדי Bank of Nova Scotia החזיק מעל 5% ממניות אלביט מערכות באמצעות חברת ניהול הנכסים שלו, ובשנה הקודמת מכר חלק ניכר מהחזקתו על רקע מחאות ועצומות נגדו בשל ההחזקה הזו – מה שגרם ללחץ על מניית אלביט בעיקר בתחילת 2024.

לאחר שהבנק מכר את רוב החזקתו בחברה, נראה שהלחץ הזה השתחרר. לפי הדיווח האחרון, בסוף הרבעון השלישי הבנק הקנדי החזיק בכ־1.25% ממניות אלביט לעומת כ־4.2% בסוף 2023.

הפסקת האש לא תשפיע

מה גרם לעליות במניה, ומה צפוי כעת כשהפסקת האש נכנסה לתוקף? איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון, אומר כי "אלביט עלתה כי הסביבה העסקית מאוד חיובית וחזקה. אנחנו רואים גידול בתקציבי הביטחון בהרבה מדינות ועלייה ברכש הביטחוני – כמובן גם בישראל עם קפיצה בהיקפי העסקאות של אלביט מול מערכת הביטחון.

"עכשיו, עם כניסת טראמפ לתפקיד הנשיא, הוא מפעיל לחץ על מדינות נאט"ו להגדיל את התקציבים מ־2% ל־4% ואפילו 5% (מדינות נאט"ו מחויבות להשקיע 2% מהתמ"ג שלהן בתקציב, ועכשיו טראמפ מדבר על הגדלת היעד, שח"ו). זה מעורר ציפיות בשוק להמשך החוזק בסביבה העסקית ולכך שאלביט תקבל עוד הזמנות".

להערכתו, גם עם הפסקת האש באלביט ימשיכו לפעול במרץ: "אנחנו לא צופים שההפוגה תוביל לרגיעה בהצטיידות, אלא להפך, זה ימשיך ויתעצם. משרד הביטחון חתם עם אלביט על חוזה של מיליארד שקל להקמת מפעל חדש שיוריד את התלות מייצור בחו"ל. גם אם המלחמה באוקראינה תיגמר – מה שלא נראה כרגע באופק – ההבנה היא שהולכים לשנים של הצטיידות ולסייקל חיובי בתחום הביטחוני, שיוביל לעלייה בתוצאות של אלביט בשנים הקרובות".

בהקשר זה פיינר מוסיף שהמלחמה בישראל מהווה כר פורה לפיתוחים של אלביט, ומעריך שהמוצרים שלה יזכו לביקושים גבוהים יותר מאחר ש"נוסו בהצלחה" בשדה הקרב והוכיחו את עצמם בשטח. "אלביט נסחרת במכפילים יותר גבוהים מהסקטור מאחר שהיא חשופה גם לאירופה ולישראל, וחברות שחשופות לאירופה יכולות להרוויח משמעותית מהגידול בתקציבי הביטחון ובהיקפי הפעילות, מכיוון שמדינות היבשת היו בתת־השקעה בשנים הקודמות", הוא אומר.

"המגבלה – כושר הייצור"

אנליסט לידר שוקי הון מזכיר גם את השיפור ברווחיות החברה. אלביט הציבה בעבר יעד לרווחיות תפעולית של 10% בשנת 2026 (לעומת 8% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024), ו"השוק מבין שהסביבה העסקית תומכת ביעדים הללו". מלבד הרווחיות התפעולית אלביט גם הציבה יעד הכנסות של 7 מיליארד דולר ב־2026 – ובחברה כבר העריכו שיוכלו להקדים את היעד ולהשיגו כבר השנה. לדברי פיינר, "מה שמגביל כרגע את אלביט זה לא היקף הביקושים – אם היא הייתה יכולה לייצר ולמכור את מה שהלקוחות צריכים, כבר הייתה עוקפת את היעד בקלות – אלא זה כושר הייצור. החברה מרחיבה אותו, השקיעה בכך וממשיכה להשקיע בהיקפים גדולים. אנחנו מאמינים שהיא תגיע ליעד ההכנסות של 7 מיליארד דולר כבר ב־2025".

אך כל זה, לדבריו, כבר מתומחר במניה: "השוק מתמחר את המשך העלייה בתוצאות, וכדי להצדיק אפסייד נוסף, היינו רוצים לראות שיפור משמעותי יותר ברווחיות, או זכיות משמעותיות חדשות, או התקדמות בפרויקטים כמו הלייזר (להגנה אווירית)". למרות זאת, פיינר סבור שהסנטימנט החיובי צפוי להמשך.

"תשיג יעדים שאפתניים"

גם באופנהיימר העריכו לאחרונה שאלביט תוכל להקדים את לוח הזמנים בהשגת היעדים העסקיים שהציגה, להכנסות ולרווחיות התפעולית. בדוחות הרבעון השלישי שפורסמו בנובמבר, אלביט הציגה שיא בצבר ההזמנות שצמח תוך רבעון במיליארד דולר ל־22.1 מיליארד, לצד הכנסות של 4.9 מיליארד דולר בינואר־ספטמבר (צמיחה של 12.6%) ורווח נקי Non-GAAP של 272 מיליון דולר בתקופה זו.

האנליסט עמרי עפרוני מאופנהיימר כתב בעקבות הדוחות כי "אנו סבורים שאלביט עשויה להשיג את יעד ההכנסות הנ"ל (7 מיליארד דולר) כבר ב־2025, לאור צבר ההזמנות הגדול והצומח בקצב יוצא דופן, כאשר השלמת בנייתם של מפעלי ייצור חדשים ברמת בקע ובמודיעין צפויה להאיץ את קצב הצמיחה העתידי בהכנסות". הוא הוסיף שרמת ה־CAPEX (הוצאות הוניות) צפויה להישאר קבועה לאחר שהחברה השלימה השקעות גדולות בשדרוג מערכת ERP ובהקמת המפעל ברמת בקע, מה שיחזק להערכתו את התזרים החופשי שלה בעתיד.

במקביל, באופנהיימר העלו אז את מחיר היעד למניית אלביט ל־280 דולר, ושמרו על המלצת "תשואת יתר". מחיר היעד היה אז גבוה ב־13.6% מהמחיר בבורסה, אך מאז המניה המשיכה לטפס וכבר עקפה אותו.

עפרוני ציין אז כי "הצמיחה המרשימה בצבר ההזמנות תומכת בתחזית האצה בקצב הצמיחה בהכנסות, במקביל לשיפור בשיעורי הרווחיות ובתזרים המזומנים. אלביט מצטיינת בשיעורי צמיחה ורווחיות חריגים לענף הביטחוני, לאור חדשנות טכנולוגית ופיזור בין תחומים מגוונים".

הוא הוסיף כי המכירות בישראל צמחו משמעותית, ב־116%, על רקע המלחמה ודרישה ניכרת מצה"ל לחימושים, ואילו ההכנסות מאירופה ירדו ב־13% עקב תעדוף אספקות החימושים לישראל.