סוריה הגיבה בכתב לרשימת התנאים האמריקאית להקלה אפשרית בסנקציות, וטענה כי פעלה בהתאם לרוב הדרישות אך אחרות דורשות "הבנות הדדיות" עם וושינגטון, כך דווח היום (שבת) בסוכנות הידיעות רויטרס שהשיגה עותק של המכתב.
בחודש שעבר העבירה ארה"ב לסוריה רשימה של שמונה תנאים, ביניהם השמדת מאגרי נשק כימי שנותרו והבטחה שזרים לא יקבלו תפקידים בכירים בממשל של הנשיא הזמני אחמד אל-שראע, המוכר גם כאבו מוחמד אל-ג'ולאני. בתמורה למילוי כל הדרישות, וושינגטון תאריך את ההשעיה הזמנית של חלק מהסנקציות (שהוכרזה בינואר) לשנתיים, ואולי אף תעניק פטורים נוספים.
במסמך בן ארבעה עמודים, סוריה מתחייבת להקים משרד קישור לחיפוש אחר העיתונאי האמריקאי הנעדר אוסטין טייס ומפרטת את פעולותיה להתמודדות עם מאגרי נשק כימי. אולם, המכתב מתייחס באופן מצומצם לדרישות מפתח אחרות, כולל הסרת לוחמים זרים והענקת אישור לארה"ב לבצע מתקפות נגד טרור.
בנושא הלוחמים הזרים, המכתב מציין כי "הנפקת דרגות צבאיות הושעתה", אך לא מפרט אם דרגות שכבר הוענקו הוסרו. לגבי מבצעים אמריקאיים נגד טרור, סוריה מציינת שהנושא "דורש הבנות הדדיות" ומבטיחה שלא תסבול איומים על אינטרסים מערביים בשטחה.
גורמים המכירים את המכתב אמרו לרויטרס כי הוא מתייחס באופן מלא לחמש מהדרישות האמריקאיות, אך מותיר את השאר "פתוחות". המכתב נשלח ב-14 באפריל, עשרה ימים לפני ששר החוץ הסורי שיבאני הגיע לניו יורק לנאום במועצת הביטחון.
בנושא ישראל, המכתב מבטיח כי "לא נאפשר לסוריה להפוך למקור איום לאף צד, כולל ישראל". המסמך גם חושף לראשונה קיומה של "תקשורת מתמשכת" בין רשויות המאבק בטרור של סוריה לבין נציגים אמריקאים בעמאן בנושא המאבק בדאעש, ומציין שסוריה מעוניינת להרחיב שיתוף פעולה זה.
בתוך כך, אל-ג'ולאני אירח בלשכתו בדמשק את חבר הקונגרס הרפובליקני קורי מילס מפלורידה – ודיבר על נורמליזציה עם ישראל. לפי בלומברג, מילס (44), ותיק מלחמת עיראק ומקורבו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ביקר השבוע בסוריה במשלחת לא רשמית שאורגנה על ידי קבוצת סורים-אמריקנים.
במהלך ביקורו נפגש עם א-שרע לשיחה של 90 דקות, ולטענתו – קיבל ממנו מכתב אישי למסור לטראמפ. השניים דנו על התנאים האפשריים להסרת הסנקציות הכלכליות הכבדות שממשל טראמפ הטיל על דמשק בתקופת בשאר אסד. בין הדרישות שהעלה מילס: השמדה מלאה של הנשק הכימי שנותר ממורשת אסד, שיתוף פעולה ביטחוני עם עיראק וארה"ב – ובעיקר, ערבויות שירגיעו את ישראל, שלא מחבבת את הרעיון של סוריה עם גישה חופשית לכסף מהמפרץ.
כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לנחות בקרוב בבאקו, בירת אזרבייג'ן, לביקור מדיני שיתמקד בשני נושאים מרכזיים: שילובה של אזרבייג'ן במסגרת "הסכמי אברהם", וניסיון לתווך בין ירושלים לאנקרה לנוכח חילוקי הדעות סביב הנעשה בסוריה.
במהלך החודשים האחרונים דווח כי נתניהו ושר החוץ גדעון סער הביעו עניין בהרחבת "הסכמי אברהם" גם למדינות שאינן חלק מהעולם הסוני. אזרבייג'ן, מדינה חילונית בעלת רוב מוסלמי שיעי, נתפסת כשותפה טבעית למהלך. הקשרים האסטרטגיים בין ירושלים לבאקו – בתחומי הביטחון, האנרגיה והמודיעין – נמשכים כבר עשרות שנים.
