(ספי מרגיזו, באדיבות מנהלת הליגה בכדורסל נשים) | צילום:
ספורט 5
“הוכחתי את זה גם בליגה“ (ספי מרגיזו, באדיבות מנהלת הליגה בכדורסל נשים) | צילום:
ספורט 5
לאחר עונות מוצלחות באליצור רמלה והפועל לב ירושלים, בחרה בקיץ האחרון נור כיוף, בצעד מפתיע במידה, לחזור הביתה לכרמל, כשחתמה מכבי חיפה. כעת, כשהעונה מתקרבת לישורת האחרונה, הגיעה הגארדית לראיון מקיף בארץ הכדורסל – מההחלטה לחזור למועדון נעוריה, דרך אי הזימון לנבחרת ישראל ועד לקשר המיוחד עם שחקני הכדורגל של מכבי חיפה, לפניכם. צפו בראיון המלא בנגן הוידאו>>>
היית בנבחרת ישראל בחלונות הקודמים, למה הפעם לא?
"מבחינתי זה תמיד כיף לייצג את הנבחרת, לצערי בחלון הזה לא הייתה לי את האופציה. זו בחירה מקצועית של הצוות המקצועי, אני מאוד מכבדת את ההחלטה שלהם אבל לדעתי אני מאוד ראויה להיות שם. זה חד משמעתית החלום, לייצג את הנבחרת, תמיד".
איך את רואה את עצמך מול הגארדיות שכן זומנו לנבחרת?
"יש לנו שחקניות מדהימות ונבחרת טובה. אני חושבת שאני מאוד ראויה להיות בנבחרת והוכחתי את זה גם בליגה במשך שנים. אבל כנראה שחובת ההוכחה עליי, זה רק נותן לי דרייב לעבוד יותר קשה ולהשתפר.
דיברת עם המאמן שרון דרוקר או הצוות?
"האמת שלא יצא לי, אבל כמו שאמרתי אני מאוד מכבדת כל החלטה שלהם. זה גרם לי להתעורר קצת, לעבוד הרבה יותר קשה ולהוכיח שאני ראויה לזה. עובדים מאוד קשה גם בפגרה".
בגיל 23, לאחר שנתיים מחוץ לכרמל, כיוף חזרה הקיץ לירוק, ועם שובה לחיפה, קבילה גם את תאור הישראלית הבכירה של הקבוצה, לראשונה בקריירה שלה. עם 31.4 דקות למשחק, כיוף מובילה את הישראליות בחיפה עם 9.1 נק` ו-4.4 אס` למשחק.
אז עם נחזור קצת אחורה, מה גרם לך לחזור לחיפה?
"אני חייבת להגיד שהפועל לב ירושלים זו מחלקה מדהימה, לימור פלג מאמנת מהממת ונתנה לי המון ידע בכדורסל. אבל רציתי לחזור הביתה, לאיפה שאני גרה לכרמל ולמועדון הבית שלי. הגיעה הצעה מחיפה שלא יכולתי להגיד לה לא. רציתי להוביל את הקבוצה ולהיות משמעותית ואני חייבת להודות למועדון שנתן לי את המפתחות.
ועם כבר מפתחות, לקשר עם המאמן החדש-ישן, עומרי צירלין זו הסיבה שהחלטת לחזור הביתה?
"אחת מהן. עומרי אימן אותי מלא שנים מאז שאני בכיתה ח`. הוא מכיר אותי הכי טוב, יודע מה מתאים לי, יש לנו קשר מאוד מיוחד. אני אוהבת אותו גם במגרש וגם מחוץ למגרש, nאוד מחזיקה ממנו ושמחה שיש לי את האופציה לשחק תחתיו".
“יגיע לרמות הגבוהות“ (מאור אלקסלסי) | צילום:
ספורט 5
שני מחזורים לסיום העונה הסדירה, מכבי חיפה מדורגת במקום החמישי במאזן 7:9, עם שאיפה לשמור על המקום בדרך לבית העליון. אמרת שרצית להוביל, מרגישה שזה קורה?
"האמת שכן. פתחנו את העונה עם כל המלחמה וחטפנו הרבה אש, היה קשה מאוד להתחבר ולא התחלנו הכי טוב. לאט לאט הדברים התחברו ואני שמחה על זה מאוד, על ההחלטה והצעד הזה".
ספרי קצת על המועדון, כמה מיוחד הקשר שלך לאנשים?
"חייבת לציין שאילן וזיוה בק הם כמו משפחה שנייה בשבילי. אילן הוא ממש כמו אבא, תמיד שם ומאמין בי. זו גם אחת הסיבות שעברתי לשם. לחזור למקום שכל כך מאמין בי ונותן לי את המפתחות. חיפה בשבילי זה בית, מועדון שגדלתי בו ויש לי את הזכות להוביל, ואני מאוד שמחה על זה".
כיוף, בת למגזר הדרוזי, מגיעה מרקע די שונה לענף. להבדיל מכדורגל, אין הרבה שחקניות מהמגזר, איך משנים את זה?
"לדעתי זה מתחיל בתודעה. אין הרבה תודעה של ספורט, חייב עוד מאמנים עם ידע, לפתוח את האופקים יותר, ואז אני בטוחה שיהיה יותר בהמשך, כי יש הרבה בנות שחולמות להיות שחקניות".
מרגישה עליה בפופולריות?
"כן, לפחות במשחקים שלי ואיפה שאני גרה בעוספיא בנות ממש חולמות להיות אני, וזה ממש חשוב שיש להן את האפוציה לחלום ולהגיע. אני שמחה על זה מאד".
איך זה מרגיש ללכת ברחוב ושהעינייים עלייך?
"זה כיף למדתי לאהוב את זה. לי לא היה את זה כשהייתי קטנה, לאהוד עוד מישהי ולבוא ממקום שכזה, לא הייתה שום שחקנית לחלום להיות כמוה ולהן יש את האופציה, וזה כיף גם לקבל את האהבה הזו".
"האמת שהתחלתי לאהוב את מכבי חיפה מאז ששריף כיוף וקני סייף חתמו שם, הם ממש כמו אחים גדולים בשבילי וחברים מאוד טובים. אני תמיד שם לעודד אותם וזה כיף, ספורט זה כיף בסוף".
כמה שואלים אותך עם יש לך קשר משפחתי לשריף?
"מלא, אנחנו חברים מאוד טובים ומאוד תומכים אחד בשנייה אבל אין קשר. הוא עובר שנה לא פשוטה, אבל הוא יגיע לרמות הכי גבוהות, זה רק עניין של זמן".
איך את חובה את העונה הזו של מכבי חיפה?
"נכון שיש להם עונה פחות טובה, אבל אני שמחה מאוד בשביל שריף וקני שיש להם את האופציה להוכיח מה הם שווים בכל משחק. הם בהרכב תמיד וזה מה שחשוב, אני יותר אוהדת אותם מאשר את הקבוצה".
