לפני הכול, אי אפשר שלא לפתוח במילה טובה על שני הביצועים המטורפים של ואלרי חמאתי ודניאל וייס בפרק הקודם. עכשיו, אפשר להתקדם. הפרק נפתח כשעלמה מימון דה-רזון עדיין על הספה החמה עם חמישים אחוזים בלבד. נתי ליויאן עלה כדי להרים את המסך ולהשאיר את מימון דה-רזון על הספה החמה, והצליח. אני פחות התחברתי לביצוע, קרן פלס די קטלה אותו: "אנחנו מתקרבים לאירוויזיון, זה לא הזמן לגרייס. זה לא היה ביצוע טוב, זה שלב יותר קריטי וצריך יותר להשתדל". עדן חסון דייק: "אמרת אני היום טורף את הבמה, אמרת אני מתעסק בשואו, וזה פגע בדברים אחרים". רן דנקר החמיא ואמר: "אני לומד ממך, אתה פשוט נותן את הביקורות הכי טובות ומדויקות".
אחריו עלתה יובל רפאל, שבראיון המקדים עם סטטיק, אמרה: "אני לא מרגישה גיבורה". יובל סיפרה שהיא נקלעה לסיטואציה ולא בחרה להיות גיבורה כמו החיילים שלנו שבצפון ובדרום. סטטיק השיב: "זה שלא בחרת להיות בסיטואציה זה נכון, אבל מה לעשות אחרי הסיטואציה – בזה את בחרת, וכל הקטע בגיבורי-על זה שהם נותנים לנו תקווה". אני חייב להודות שלצמד סטטיק ובן אל לא התחברתי בשולחן השופטים, אבל עכשיו, וגם אחרי האלבום שהוא שיחרר, אני פשוט מבין כמה שסטטיק הוא גאון.
יובל עלתה לבמה, ואם לא מספיק הקול, הכישרון והסיפור המדהים שלה, היא הפתיעה כשחשפה שהיא דוברת צרפתית – יתרון משמעותי לאירוויזיון. בזמן שהיא התארגנה על הבמה, סטטיק החמיא לאסי ורותם בהלצה: "צריכים לייצג אותנו באירוויזיון". איתי לוי הגיב: "סתם, הוא רוצה לחזור אז הוא אומר לכם את זה". רותם אמרה: "מעניין את מי מכם הוא יחליף בעונה הבאה". והאמת, שזה אומנם נאמר בצחוק, אך אני הייתי שמח שסטטיק יחזור לשולחן השופטים ויביא רענון ישן-חדש.
יובל שוב הוכיחה יכולות ווקאליות מרשימות כששרה בצרפתית. היא גרמה לאיתי לוי לעלות על השולחן – אני אישית לא התגעגעתי למחזה. יובל קיבלה 84%, ואם נוסיף את עשרת האחוזים שקיבלה מסטטיק, היא הייתה יכולה להגיע ל-104% ולשבור את השיא של עדן גולן. אך אמדורסקי, כהרגלו, מבאס והאדים.
אודי שניידר הפתיע עם ביצוע לשיר "כל כך מוכר" של מרגול. יש משהו מיוחד באודי. אתמול זה פחות עבד בשבילי, אבל אם שמים אותו מול עלמה מימון דה-רזון, היכולות הווקאליות של עלמה בהחלט לוקחות, אך היא מתקשה לעמוד בלחץ האדיר הזה. אודי, לעומת זאת, פרפורמר שלא רואה בעיניים, ולא רק בגלל המשקפיים. אסי הצהיר: "מי לא ידבר מחר בעבודה על הביצוע הזה? מרגול נותנת לעצמה סטירות ושופכת על עצמה חוויאג'". אם מישהו ידבר על הביצוע, זה רק בגלל ההגזמות של אסי. סטטיק אמר ששניידר הוא מגה-סטאר – זה בהחלט נכון, אבל דנקר דייק: "הזכרת לי את אילן פלד באיך שאתה ניגש לשיר". ותמיד מדהים לראות איך גם המתמודדים צוחקים על איתי, שבמהלך הביקורת שלו אמרו: "אודי הוא ברשימת מאה המטורללים בעולם" (רשימת 100 הזמרות הטובות של איתי לוי). אודי עבר את הרף שהציבה עלמה והמשיך לעשרת הגדולים.
בשיחה עם עמית שדה, סיפר סטטיק על הרקע שמאחורי הלהיט "צ'יק צ'ק". כששדה אמרה שהיא כותבת למגירה, סטטיק השיב: "זה שאתה יוצר על משהו שאתה באמת חווה, לא אומר שאתה חייב להתוודות בשיר שלך על כל האמת כמו שהיא". סטטיק סיפר כי בחלק שבו הוא כתב בשיר: "האקסית שלי קלטה שעכשיו אני איתך, אמרתי מאמי סורי", זה לא סיפור אמיתי, אך הרגש הוא אמיתי. לדבריו, סטטיק דמיין את הסיטואציה בראש על אף שהיא לא קרתה במציאות. שדה עברה לעשרת הגדולים עם 68%.
רותם סלע ניסתה לנחם את עלמה שעדיין על הספה ואמרה שנותרו עוד שני ביצועים, אך למען האמת, הסוף היה ידוע מראש. יובל גולד עלה לבמה ופשוט ריסק אותה עם ביצוע מעולה. הוא עבר, על אף שקיבל ארבעה אדומים. אסף ניסה להצחיק: "במילה אחת – טוב, בשתי מילים – לא טוב". בשתי מילים שלי – ביקורת מיותרת. זו הייתה הפעם הראשונה שיובל שר בלי גיטרה, ויכול להיות שזה מה ששם לו מקל בגלגלים.
אחרונים עלו מורן אהרוני ורד בנד. כמה כיף שאת הטוב שמרו לסוף. ביצוע לא צולע כמו רוב הביצועים בפרק, שכמעט ולא עברו את רף ה-50%. אהרוני ורד הגיעו ל-89%, ובעצם השיגו את הציון הגבוה ביותר, אם לא מחשיבים את עשרת האחוזים שהעניק סטטיק ליובל (בצדק כמובן). ואם כבר אמדורסקי, הפרק היה במילה אחת – טוב, בשתי מילים – לא טוב.
כמה מילים לסיכום: נדמה שככל שמתקדמים לגמר, גם השופטים מתחילים להבין את גודל האירוע. אמנם יש ביקורת על הביקורת שלהם, אך הם סוף-סוף לא עושים הנחות ומתחילים לעבוד. ולגבי המודחת – אני מאוד מעריך את המסע של עלמה מימון דה-רזון, את ההתמודדות שלה עם הפחדים. היא שרה מדהים, והיא באמת הפסד שלנו. אבל היא פשוט לא הצליחה לעמוד בלחץ, והאירוויזיון היא הבמה הכי קשוחה שקיימת. אני בטוח שעוד נשמע עליה.
