ארגוני סביבה פנו אתמול (שני) ליועצת המשפטית לממשלה כנגד הצעת המחליטים בממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת ולהזרים נפט נוסף דרך צינור קצא"א. המדיניות, שפותחה על ידי המשרד להגנת הסביבה וזכתה לתמיכה גורפת מהדרג המומחה שלו, מתנגדת להגדלת היתר הפליטה של חברת קצא"א, ובכך למנוע ממנה יכולת להגביר את הזרמת הנפט בצינור אילת-אשקלון, ולצמצם את כמו מכליות הנפט שעוברות במפרץ אילת כתוצאה מכך. זאת, משום שכל מכלית נוספת מגבירה את הסיכוי לתקלות ודליפות, במיוחד על רקע ירי החות'ים על אילת.
הצעת המחליטים של הממשלה, שהייתה אמורה לעלות להצבעה לפני כשבועיים ונדחתה בשל לחץ השדולה הסביבתית, נועדה לבטל את המדיניות ולאפשר לקצא"א להזרים כמויות גדולות בהרבה של נפט מאלו שהיא מזרימה היום. ההצעה למעשה נועדה לעקוף את משרד הסביבה, שמוסמך על פי חוק החומרים המסוכנים לקבוע את היתר הפליטה של כל חברה בארץ, ולכפות עליו את הגדלת היתר הפליטה. זאת, בניגוד כאמור לדעת כל מומחי המשרד.
"לא זכור לי עוד מקרה כזה של ניסיון לעקוף את חוות דעתו המקצועית של המשרד, ב-15 השנים שאני בתחום" אמר לפני שבועיים ל'דבר' פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.
הפנייה ליועמש"ית עו"ד גלי בהרב-מיארה הוגשה בידי 5 ארגוני סביבה: החברה להגנת הטבע, "אדם טבע ודין", "צלול", "שומרי הבית" ו"עמותת קשת". הטענה העיקרית של הארגוי היא כי עקיפת סמכות המשרד והדרג המומחה בידי הממשלה מהווה למעשה פגיעה ביכולתו של הדרג המומחה לקבל החלטות שהחוק הסמיך אותו לקבל, ועל כן אינה רשאית לעבור בהצעת מחליטים אלא בהליך חוקי נרחב יותר בלבד.
"מדיניות זו (אפס תוספת סיכון, במפרץ אילת), גובשה ונקבעה באופן מקצועי ומבוסס, על ידי המשרד להגנת הסביבה, בעקבות השיקולים הבאים: מידת הרגישות הייחודית במפרץ אילת, והיקף תוספת הסיכון שסביבה רגישה כזו יכולה לשאת, בשים לב לכך שמדובר בסביבה שהיא בעלת ייחודיות ברמה בינלאומית ובעלת רגישות אקולוגית גבוהה ביותר", נכתב בפנייה ליועצת המשפטית לממשלה, עליה חתומים היועצים המשפטיים, של חמשת הארגונים.
בקשתם של הארגונים היא כי היועמש"ית תתערב ותמנע את ההצבעה. בקשה זו, אם תתקבל במלואה, תהיה צעד רציני של היועמש"ית כנגד הממשלה. לא ברורים סיכוייו של מהלך כזה, אולם יתכן גם שמטרתם של הארגונים השונים היא בכל אופן להשהות את הדיונים עד שיושגו הבנות חדשות.
בכל אופן, חשוב לציין שהפנייה ליועמש"ית אינה נעשית על רקע מאבק שהוא משפטי במהותו, אלא פקידותי; הפקידים המומחים במשרד חשים שמתעלמים מדעתם המקצועית ומסתכנים באסון, אך ידיהם כבולות, על אף, שהחוק מותיר את ההחלטה על היתר הפליטה בידיהם, ולא בידי הממשלה. פניית העמותות ליועמ"ש היא בשאלת "מי שמך", כלומר, האם מותר לממשלה להפקיע את הסמכות מהפקידות מבלי להעביר חוק חדש בנושא.
צורך לאומי או בקשה עסקית?
חשוב לציין כי משרד הסביבה איפשר באופן מיוחד לקצא"א להגביר את ההזרמה בצינור בתחילת המלחמה, עקב מסרים שקיבלו מהממשלה שמדובר בצורך לאומי למלא את מאגרי האנרגיה.
בפועל, לדברי בכירים במשרד הסביבה, מיכליות נפט כמעט ואינן מגיעות למפרץ מאז תחילת המלחמה בשל חששן של החברות מפגיעה בידי החות'ים. אלא שתוספת זו ככל הנראה אינה מספיקה לקצא"א, שמעוניינת להגביר את הרווחים שלה. המדינה, לעומת זאת, על אף המסרים הללו, לא בטוח זקוקה למאגרי נפט מלאים.
בדיון בחודש מאי 2024 בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), אמר שר האנרגיה אלי כהן: "האחריות שלנו היא להבטיח שיש לנו מספיק מלאים לשעת חירום. ולפי המידע שיש בידינו, יש לנו את המלאים הנדרשים". כלומר, כבר לפני חודשים הסתיים הצורך של המדינה בהזרמת נפט נוספת עבור מאגריה.
בנוסף, בדיון בשדולה להגנת הסביבה לפני כשבועיים, העידה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, גלית כהן, שבשיחת עבר עם מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, אמר לה אדירי כי פעילותה של קצא"א היא עניין עסקי בלבד מבחינת משרדו, ואין לה חשיבות אנרגטית.
הפנייה ליועמ"שית מגיעה גם על רקע דליפת צינור הנפט ליד מצפה רמון שהתרחשה לפני שבועיים, ודווחה באיחור על ידי קצא"א. קצא"א, ככלל, נחשבת בידי מומחים וגורמים במשרד הסביבה לחברה "הבעייתית ביותר" מולה הם מתנהלים, ומועדת לפורענויות, כאשר בין היתר היא אחראית לאירועי זיהום נפט בהיקפים גדולים בנחל צין ב-2011, שמורת עברונה ב-2014, וכן אירועים בהיקף קטן יותר סמוך למושב משען ב-2021, ולחופי אשקלון ב-2020 ובמפרץ אילת עצמו ב-2021.
