ארדואן מאותת על סיום האמברגו ומגביר את שיתוף הפעולה עם סוריה

כשמלחמת "חרבות ברזל" פרצה, סוריה היוותה חלק מהציר האיראני, ואילו טורקיה הנהיגה את ציר האחים המוסלמים שאמנם תומך בחמאס – אבל גם סולד מהשיעה. 15 חודשים חלפו, טורקיה נותרה עם אותה מדיניות, אבל המרד נגד משטר אסד הפך את סוריה למדינת חסות שלה.

● מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי, ובכמה כסף מוערך השיקום
● האינטרס של המתווכת: במצרים מקווים שהפסקת האש תציל את הכלכלה
● "אבני הדומינו נופלות": המשטר האיראני על סף תהום כלכלי, ורק החות'ים עוד מאיימים
● הוועדה שהכריזה שהאיום הטורקי בפתח והמומחית שבטוחה: "לא על הפרק"

זה לא רק מועיל לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מבחינה אלקטורלית, אלא גם כלכלית. ארגון GIJN העריך בספטמבר 2021 כי עלות שיקום סוריה ממלחמת האזרחים תנוע בין 250 ל־400 מיליארד דולר. ובכן, יום אחד בלבד לאחר נפילת משטר אסד, הבורסה באיסטנבול זיהתה את ההזדמנות, והחגיגה התנקזה לחברות הבנייה בציפייה כי טורקיה תשחק תפקיד משמעותי בשיקום סוריה. וזה לא משתקף רק מתחום הבנייה, שבכיריו מקורבים לארדואן.

בטורקיה מתגוררים כ־3.1 מיליון פליטים סורים. נשיא טורקיה לא מעוניין לגרש אותם בשל הנזק שזה ייצור לו מול בסיס קהל המצביעים שלו, ועל כן חזרה מרצון שלהם תיטיב לו מכל הבחינות.

הנדבך השלישי והמשמעותי מאוד עבור ישראל הוא הסיוע הביטחוני. בכירי ישראל וצה"ל התפארו בהיקף ההרס שנגרם לציוד של צבא אסד, טרם המורדים השתלטו עליו. אולם המתקפות הנרחבות זירזו את טורקיה להשתמש בתעשיות הביטחוניות שלה להידוק ההשפעה על דמשק, בהובלת אבו מוחמד אל־ג'ולאני. משלחת סורית רמת־דרג, בהובלת שר החוץ ושר ההגנה, הגיעה לביקור ממלכתי באנקרה, שבו שר החוץ הטורקי התייחס במישרין לסיוע ביטחוני.

אותו שיתוף פעולה נובע קודם כל בגלל הכורדים. כיום, "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) שולטים דה־פקטו במרבית צפון־מזרח סוריה, מצב שגם טורקיה לא מקבלת בשל החשש מהשאיפות העצמאיות של המיעוט הכורדי הגדול במדינתם. אולם ארדואן מוגבל ביכולתו לפעול, משום שהכורדים הם ידידיהם של ארה"ב, שמסייעים להם ביטחונית – כולל כוחות בשטח.

עם זאת, השבוע נכנס לבית הלבן, שוב, הנשיא דונלד טראמפ, שלא תומך במעורבות במלחמות של אחרים. מנגד, בקדנציה הקודמת הוא הוציא את טורקיה מפרויקט ה־F-35, בעקבות התעקשותה לרכוש סוללות S-400 מרוסיה.

יקי דיין, ששימש בעבר כראש המטה של שרי החוץ ציפי לבני וסילבן שלום, מציין כי מערכת היחסים של טראמפ עם טורקיה היא אמביוולנטית. "הנשיא אוהב מנהיגים חזקים כמו ארדואן, אבל מצד שני לא היסס להטיל סנקציות בקדנציה הראשונה. אני מניח שטורקיה תידרש למחוות בנושא הכורדי שמשמעותי לארה"ב, כי הם שיתפו פעולה עם האמריקאים מול דאעש, כשהאסירים של דאעש עדיין נמצאים אצלם. זה לא לגמרי בפוקוס של טראמפ, אבל אני מניח שארדואן יידרש לרסן את עצמו".

איום גדול מאיראן?

באמצעות אותו שיתוף הפעולה ביטחוני, במידה כזו או אחרת טורקיה כבר על גדרות ישראל. בד־בבד, המלצות ועדת נגל, שהגדירה את האיום הטורקי בתור "גדול יותר מאשר האיום האיראני", סוקרו בתקשורת הטורקית בהרחבה, לאחר שבחודשים האחרונים הצהיר ארדואן, למשל, כי ישראל שואפת לפלוש למדינתו.

השבוע, בצל השלב הראשון בהפסקת האש עם חמאס שנכנס לתוקף, באנקרה עידנו את קו המסרים, בייחוד בנוגע לאמברגו הסחר הטורקי שהוטל במאי האחרון. נאיל אולפק, ראש המטה הטורקי לקשרי מסחר בינלאומיים (DEIK), אמר כי טורקיה עשויה לחדש את הסחר עם ישראל "אם השלום יהיה קבוע".

עיקר התלות הישראלית בטורקיה נובע מענף הבנייה. על כן, במהרה נמצאה פירצה – בסעיף יעד הסחורות כותבים "פלסטין" במקום ישראל, אבל כיוון שלפלסטינים אין נמלים, הסחורה מגיעה לנמלי ישראל ונשארת בה.

כעת, בצל הפסקת האש ברצועת עזה ועל רקע המתיחות בסוריה שבמסגרתה טורקיה קוראת לישראל, כצפוי, לסגת מהשטחים שהשתלטה עליהם בעת האחרונה – אנקרה מציגה את הרמזים הפייסניים. אולם התחדשות הלחימה ברצועת עזה ועימותים ישירים עם צבא המורדים הסורים עלולים להביא, יחד או לחוד, להחמרה ביחסי ישראל־טורקיה.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסכם כי הטורקים לא מערבבים זירות, ומנהלים את השפעתם על רצועת עזה ועל סוריה בנפרד. "המסחר הישראלי־טורקי תלוי בנושא העזתי ולא הסורי. כשמביטים אל ההיבט הזה, ארדואן עוסק בסילוק הנוכחות הישראלית בשטחי 1974, אבל אפילו אם ישראל תיסוג מהאזורים שנכנסה אליהם לאחרונה – הוא ימתח ביקורת על רמת הגולן הישראלית. ארדואן ישתמש בסוריה כדי לדרדר את היחסים עם ישראל על אש נמוכה".