שופט בית משפט השלום בפתח תקווה שרון דניאלי החליט לשחרר את א', איש השב"כ שנעצר בחשד להדלפת מסמך לעיתונאי עמית סגל באמצעות השר עמיחי שיקלי, למעצר בית מלא בתנאים מגבילים לשבעה ימים בתנאי פיקוח ובערבות עצמית וערבויות אישיות וצד ג'. נציין כי ההחלטה לשלוח את א' למעצר בית מלא התקבלה אחרי שהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ביקשה לשחרר את החשוד למעצר בית מלא במשך חודש ימים.
בהחלטתו, מצא השופט דניאלי את האיזון בין עמדתו לפיה עדיין קיים חשד סביר כנגד א' ומתקיימת עילת השיבוש, אל מול עמדת בא כוחו של החשוד עו"ד אורי קורב, לפיה בקשת מח"ש אינה עומדת בבחינת הסבירות, וגם א' הובא לבית המשפט באיחור ובעקבות כך היה אמור להשתחרר.
במח"ש הדפו את הטענה הזו, וציינו כי האיחור אינו נובע מכוונה או מתקלה שלהם אלא מבעיות ידועות ביחידת נחשון של שב"ס. בבית המשפט טען עו"ד קורב כי א' שיתף פעולה עם החוקרים, ואישר כי העביר את המסמך לשר במדינת ישראל תוך שהוא מוודא שלא מדבר בחומר סודי. עוד טען כי לא היה מקום למנוע ממרשו מפגש עם עורך דין, ובוודאי שלא לעצור אותו עד היום.
בהחלטה שקיבל בית המשפט ציין השופט דניאלי כי החשוד נעצר לראשונה בתשעה באפריל, בחשד לביצוע עבירות מסירה ידיעה סודית וגילוי בהפרת חובה. עוד ציין השופט כי אחרי שבחן את ההחלטות הקודמות לרבות בבקשת הערר, הוא מצא כי קיים עדיין החשד לביצוע העבירות, גם לנוכח ההודאה של החשוד במיוחס לו. "עם זאת, במכלול נסיבות העניין, העבירה של מסירת ידיעה סודית שהיא החמורה ביותר על פי החשד אינה מצויה בנסיבות העניין ברף החומרה הגבוה, ודומה כי לו היה כך, לא הייתה מוגשת הבקשה כפי שהוגשה בפניי לשחרור", אמר.
הוא הוסיף: "בנקודת זמן זו, כאשר מדובר בהארכה שלישית, ולנוכח שיתוף הפעולה של המשיב עם החקירה ומכלול הנסיבות הקשורות לשירותו בשב"כ, איני סבור כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות, ולמעשה עיקר הדיון הוא בשאלה אם מתקיימת עילת מעצר של שיבוש הליכי חקירה ומהי עוצמתה. לאחר שעיינתי בתיק ונתתי דעתי למכלול הנתונים הרלוונטיים, אני מוצא כי אף שגם בשלב זה מתקיימת עילת מעצר של שיבוש, הרי שהיא ברף נמוך יחסית מספר טעמים".
עוד אמר: "ראשית, אין למעשה חשד למעורבות של חשודים נוספים, גם אם יש כאלה שנדרשים לחקירה אך לא תחת אזהרה, ההודאה של משיב במיוחס לו, והעובדה כי המשיב היה מצוי בתנאי חקירה אופטימליים של היחידה החוקרת בכל הנוגע למניעת שיבוש החקירה. בנוסף, לא מצאתי כי קיימת אינדיקציה מסוימת לשיבוש הליכי חקירה, מלבד כאלה הנובעות מעצם פעולות החקירה הנדרשות".
עו"ד אורי קורב אמר בדיון: "התיק הזה לא היה אמור להיחקר כתיק פלילי אלא כמשמעתי. יש לנו טיעונים משפטיים רבים למה לא עבר עבירה. אחרי 25 שנות שירות בשב"כ הוא מעולם לא העביר מידע, וכל הדברים הנבדקים הם אינדיקציה כאילו כבר שנים הוא מעביר מידע, וזה לא המצב".
הוא הוסיף: "הוא לא העביר מידע במשך שנים – הוא שנים עבד כמו חמור, ימים ולילות, על חשבון משפחתו, למען ביטחון ישראל שעמד לנגד עיניו, גם כאשר הדליף את אשר הדליף. הוא הדליף ולא מכחיש, הוא שיתף פעולה. הוא חשוד בעבירה של גילוי בהפרת חובה, ואני אומר שהמקרה שלנו הוא לא גילוי והפרת חובה אלא הפרת חובה באי גילוי. זאת לא הפרת חובה שלו אלא של השב"כ – בלי גילוי לעם ישראל. המידע היה אקוטי, קריטי וחיוני שיש בו עניין ציבורי, ומנגד אין סיבה שלא לפרסם אותו. מעצם העובדה שהוא הדליף סימן שישבש חקירה? הוא לא דמות חסרת מעצורים – הוא העביר מידע לדרג המדיני, לשר שיקלי ולשני עיתונאים".
עוד הוסיף עו"ד קורב כי מרשו חשב שנכון לעצור מעקבים וריגול אחרי הדרג המדיני: "זו דריסת רגל מסוכנת שצריך להכיר אותה, ומי צריך להכיר אותה? הציבור? ומתי? כשזה מסתיים? מסיבה שאנו לא יודעים מה היא, ביצע השב"כ בדיקה ואיני רוצה לדעת איך עשו את זה – אולי פגעו בביטחון המדינה. היא פוגעת באמון בין השר לביטחון לאומי ושוטרים לבין השב"כ".
אירוע נוסף מתואר על ידי עו"ד קורב: "הדבר השני שהוא ראה, שהפרפרזה שהוציא השב"כ לאירועי שבעה באוקטובר מסלפת את התמונה. הפרפרזה הצביעה על הדרג המדיני מבלי להצביע על השב"כ והעומד בראשו בהקשרים שעלו בתחקיר, שהשב"כ וראשו היו עמוק בתוך קונספציה, שהשב"כ והעומד בראשו סמוך ל-7.10 אמרו שצריך לבדל זירות בין עזה ואיו"ש, ועוד דברים שנשמטו מהפרפרזה ונמצאים בתחקיר".
