טיקטוק, הפלטפורמה הפופולרית ביותר בעולם, צפויה להיחסם החודש מפעילות בארה"ב. הנשיא ג'ו ביידן, שראה באפליקציה "איום לביטחון הלאומי", העביר חוק בתמיכת דמוקרטים ורפובליקנים הקובע שהאפליקציה תיאסר לשימוש ב-19 בינואר אם לא תימכר מבעלות סינית. אלא שדונלד טראמפ, שנכנס לבית הלבן יום למוחרת הדד-ליין, מבקש לבטל את ההחלטה כדי למצוא פתרון פוליטי. לתסבוכת הזו השלכות דרמטיות על מלחמת הצללים העולמית המתנהלת בימים אלה ממש מתחת לרדאר – כולל בישראל.
טיקטוק היא זירת קרב אחת מני רבות. בעידן הדיגיטלי, המלחמה מזמן זלגה משדה הקרב לרשתות החברתיות, כמו אינסטגרם ופייסבוק וגם טלגרם ויוטיוב. מדינות וארגונים לא-מדינתיים מצאו בהן קרדום לחפור בו כדי לחדור למוחם של יריביהם ולהחדיר מסרים שיוצרים פילוג, בלבול וחוסר אמון. אמנת המלחמה הדיגיטלית מתבססת על שלוש עקרונות: יצירת נרטיבים, שימוש בפסיכולוגיית המונים ושליטה באלגוריתם. בעשור האחרון שלוש מדינות הלכו ושיכללו את המנגנון לדרגת אמן: רוסיה וסין במאבקן בארה"ב, ואיראן במלחמתה בישראל.
זה שנים ארוכות שרוסיה הפכה לשם נרדף לדיסאינפורמציה, אולם שיתוף הפעולה שלה עם סין הגביר את יכולותיה לאין שיעור. רוסיה מומחית ביצירת כאוס רבתי על ידי הפצת נרטיבים מפלגים וערעור האמון במוסדות מדינה, בעוד לסין יכולות מרשימות של מינוף השפעה כלכלית והתמקדות בקווי שבר חברתיים מדויקים, בעיקר בטיקטוק. ביחד הן יוצרות אסטרטגיה רבת פנים המערערת את היציבות של יריביתן המרכזית.
שתי המדינות פורסות רשתות מסיביות של בוטים וחשבונות מזויפים בסושיאל כדי לקדם תוכן מפצל. מחקר שערך Stanford Internet Observatory מצא כי ב-2023, רשתות בוטים רוסיות יצרו מדי חודש 200 אלף ציוצים המתמקדים בנושאים מפלגים כמו מתח בין-גזעי, הונאת בחירות וספקנות כלפי חיסונים. מדובר בעלייה של 50% בהשוואה למחקר קודם מ-2021. רשתות סיניות הפיקו בכל חודש 150 אלף ציוצים שחיזקו את התדמית של בייג'ינג.
רוסיה וסין משתמשות היטב באלמנטים מעולמות פסיכולוגית ההמונים, ומגייסות משפיענים אמיתיים כדי להפיץ תעמולה רכה. כך למשל, התקשורת הממלכתית בסין שיתפה פעולה עם מובילי דעת קהל מערביים בטיקטוק כדי שאלה "יסבירו" את היתרונות של יוזמת הענק "החגורה והדרך", הפרויקט האסטרטגי של מנהיג המדינה, שי ג'ינפינג, שנועד לחזק את שליטתה הגלובלית של סין.
טיקטוק היא היעד המועדף למניפולציה. סרטונים עם האשטגים פרובוקטיביים, דוגמת #electionfraud או #plandemic, מקבלים חיזוק מלאכותי. שתי המדינות מנצלות את מערכת ההמלצות של הפלטפורמה כדי לדחוף תוכן קיצוני ולהעמיק את הקיטוב. מחקר של MIT שפורסם ב-2022 גילה שפוסטים שמקורם באותן רשתות מתואמות קיבלו פי 10 יותר מעורבות (אינגייג'מנט) מתוכן אורגני.
איראן מתמקדת בערעור המורל של הציבור בישראל ובהחלשת התמיכה הבינלאומית בה באמצעות שימוש בסמלים דתיים ופנייה לרגש. בימי מבצע שומר חומות ב-2021, המדיה האיראנית הפיצה סרטונים ערוכים של משטרת ישראל במסגד אל-אקצא הכוללים פסוקים מהקוראן, במטרה לעורר תגובה בקרב מוסלמים ברחבי העולם.
הקמפיינים האיראניים מנצלים הטיות קוגניטיביות כגון אפקט העדר והטיית השליליות. באחד המקרים, סרטון המתעד לכאורה תקיפה של צה"ל בעזה זכה ליותר מ-5 מיליון צפיות בתוך 24 שעות, והגביר את תחושת הזעם ואת הרגשות האנטי-ישראליים בסושיאל. רק לאחר מכן התברר כי מדובר בצילום מסוריה.
התקשורת הממלכתית של איראן משתפת פעולה גם עם משפיענים דוברי ערבית כדי להפיץ רטוריקה אנטי-ישראלית. מתחילת המלחמה בעזה, חשבונות פרו-איראניים שיתפו תכנים של משתמשים המדברים בגוף ראשון על הזוועות שישראל מחוללת לכאורה. רבים מהם היו בלתי ניתנים לאימות. לצד זאת, יחידות הסייבר של איראן יוצרות ומפיצות האשטאגים כמו #FreePalestine או #BoycottIsrael, באופן שמערבב תכנים לגיטימיים עם תעמולה ומטשטש את הגבול בין אמת להמצאה.
קמפייני ההשפעה הללו משקפים הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה האנושית. רוסיה, סין ואיראן מציפות את ההמונים בתכנים מעוררי הזדהות, באופן שגורם לנרטיבים שהן בנו לצבור אמינות ופופולריות. הקמפיינים הללו מתבססים בעיקר על היבטים אנושיים, תוך ניצול טריגרים רגשיים כמו פחד, גאווה וכעס. כאיש שיווק, אני לא יכול שלא להשוות זאת לנאמנות למותג: בדיוק כפי שמותגים שואפים לבנות אמון דרך קשרים רגשיים, התעמולה שואפת לערער אותו על ידי זריעת ספקות ופילוג.
התעמולה החדשות חושפות את נקודות התורפה של הדמוקרטיות המערביות, שרק ילכו ויעמיקו ככל שהשימוש בתוכן מבוסס AI יתרחב. ישראל ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה הוליסטית, הכוללת מאמצים משותפים בתחום הסייבר, קמפיינים להגברת אוריינות דיגיטלית ויוזמות להעלאת המודעות הציבורית.
ינאי סלה הוא סמנכ"ל שיווק (CMO) בברייט דאטה ומרצה בתכנית MBA לבכירים באוניברסיטת רייכמן
