דוחות חדשים אודות ההייטק הישראלי מציירים תמונה מעניינת על המצב בענף, על רקע הדיווחים על מכירתה הצפויה של וויז (Wiz) לגוגל תמורת שיא מקומי של 23 מיליארד דולר. הדוח של מכון המחקר Startup Nation Central (מכון SNC) שמתפרסם הבוקר (רביעי) מעלה כי אם מכירת וויז לגוגל תצא לפועל הדבר רק ידגיש עוד יותר את מה שכבר עולה מהדוחות: התלות של ההייטק הישראלי בתחום הסייבר הולכת וגוברת.
עוד בנושא ב-N12:
• מה תרוויח ישראל ממכירת הענק של Wiz לגוגל
• מה מסמנים אקזיטי העבר לגבי העתיד של Wiz
• ההייטקיסטים שמשקיעים באזור הכי מסוכן כרגע
מהנתונים עולה כי תחום הסייבר מהווה נתח משמעותי בפעילות בטק הישראלי, והיה אחראי לכ-52% מהמימון הפרטי שזרם לתחום במחצית הראשונה של 2024. בלט במיוחד סבב הגיוס בסך מיליארד דולר שביצעה וויז מוקדם יותר השנה, והיה הגדול ביותר מאז ומעולם של סטארט-אפ ישראלי. מעבר לכך, תשע עסקאות מיזוג ורכישה בתחום הסייבר בהיקף 1.5 מיליארד דולר היוו 35% מהאקזיטים במחצית הראשונה של 2024.
השוואה למגמה העולמית מחדד עוד יותר עומק התלות הישראלית בסייבר: ב-2018 ריכז תחום הסייבר 20% מפעילות ההשקעות גם בישראל וגם בארה"ב. אלא שמאז ירד חלקו של הסייבר מכלל ההשקעות בטק בארה"ב ל-13% בעוד שבישראל הוא עלה ל-25%.
ב-SNC מציינים כי מגמות אלו מדגישות את "החשיבות הקריטית של הסייבר של הסייבר עבור הטק הישראלי ואת האטרקטיביות של התחום למשקיעים". עם זאת, הדוח גם מציין כי תלות יתר בסייבר בטווח הארוך עלולה לבוא על חשבון מגמות והזדמנויות משמעותיות אחרות לאקוסיסטם המקומי.
14 עסקאות ריכזו את עיקר הכסף
במקביל מעלה הדוח כי המימון הפרטי שזרם להייטק הישראלי הפרטי במחצית הראשונה של 2024 עלה ב-31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023, והגיע ל-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים. ב-SNC מציינים כי לפי הערכות סכום זה עשוי לטפס גם ל-6.7 מיליארד דולר בשקלול סבבי גיוס הון שלא דווחו וסכומים שלא נחשפו.
הרבעון השני של השנה היה חזק במיוחד והסתיים ב-3.3 מיליארד דולר בהשוואה ל-1.8 ברבעון הראשון של השנה. מתוך סכום זה 2.8 מיליארד הושקעו במסגרת 14 מגה-סבבים של יותר מ-100 מיליון דולר – כלומר מספר קטן של עסקאות ענק שריכזו יותר ממחצית מההון שזרם לענף בחודשים אפריל-יוני. ב-SNC מציינים כי עובדה זו משקפת צורך במימון לחברות רבות בשלבי גיוס מוקדמים ושלבי ביניים.
הישראלים מעדיפים להירשם בחו"ל
דוח נוסף שיצא בימים האחרונים של מכון המחקר Rise הצביע על מגמה מדאיגה אחרת עבור השוק הישראלי: מייסדי חברות חדשות מעדיפים לרשום אותן בחו"ל. כך, המטות של 75% מהחברות שגייסו הון במחצית הראשונה של 2024 מצויים בחו"ל, וכך גם 65% מהמנכ"לים.
כשבוחנים את החברות שגייסו את אותם מגה-סבבים המספרים אפילו גבוהים יותר: 5% מהמחברות הללו הקימו את המטה שלהן בחו"ל. בנוסף, סבבי הגיוס של שליש מהחברות שהמטה שלהן בישראל הובלו בידי משקיעים ישראלים בלבד. ורק כ-16% מסבבי הגיוס של החברות שהמטה שלהן בארה"ב הובלו בידי משקיעים ישראלים בלבד.
נתונים אלה מעלים את השאלה מתי חברה לנחשבת לישראלית. המטה של וויז יושב בחו"ל אך מכירתה תוביל לכך שמייסדיה ועובדיה שיגרפו לכיסם הכנסות מהאירוע ישלמו מיסים בישראל משום שהם עובדים בישראל. ועדיין, המדינה היתה יכולה להרוויח הכנסות מיסים גדולות יותר מהעסקה אם גם מטה החברה היה יושב בארץ.
צירוף נתונים אלו מצביע על בעיה לטווח ארוך עבור ההייטק הישראלי, שעדיין מגדל כשרונות ויזמים – אך אלו מעדיפים לא רק לבנות את החברה שלהם בהסתכלות אל מחוצה לישראל אלא ממש לבנות אותן מחוץ למדינה ממש.
המשקיעים הזרים חוזרים לישראל
למרות זאת, ישנם גם נתונים מעודדים על כספים זרים ששבים לישראל. לפי הדוח של SNC, משקיעים גלובליים השתתפו בסבבי גיוס שהיו אחראים ל-93% מההון שזרם להייטק המקומי במחצית השנה הראשונה של השנה – שיא של שבע שנים. גופי ההשקעה הגלובליים הגדולים אינסייט ו-NFX השתתפו כל אחד בשבעה סבבי גיוס, וקרנות ההון סיכון סקויה וגריילוק פתחו מחדש משרדים בישראל.
במקביל מציינים ב-SNC כי הצמיחה במימון הפרטי של ההייטק בישראל במחצית הראשונה של השנה היתה גבוהה יותר מבאזורים אחרים. בעוד שבישראל נרשמה עלייה של 31% בארה"ב נרשמה עלייה של 28%, בעוד שבאירופה ובאסיה נרשמו ירידות של 6% ו-18%, בהתאמה. החוקרים מציינים כי הזינוק המשמעותי של ישראל ברבעון השני היה בולט ברמה גלובלית, בניגוד למגמות מתונות יותר במקומות אחרים.
"גיוסי הענק, המגה-סבבים והפעילות בתחום אבטחת הסייבר הצליחו להאפיל על הסיכון האזורי בישראל", מסר מנכ"ל Startup Nation Central אבי חסון. "אפשר היה לצפות של'פקטור הישראלי' תהיה השפעה חזקה יותר על פעילות ההייטק הישראלית, אבל הנתונים מראים אחרת. בעוד שחלק מהמשקיעים מהססים, אחרים מגדילים את ההשקעות שלהם לאור הערכות שווי אטרקטיביות וטכנולוגיה ייחודית. סטארטאפים 'כוכבים' במגזרים פופולריים ממשיכים להשיג מימון, בעוד שחברות בשלבים מוקדמים בתחומים טרנדיים פחות מתמודדות עם אתגרי מימון משמעותיים".
