אם כהונתו הראשונה בבית הלבן מהווה סימן, הנשיא הנבחר דונלד טראמפ צפוי לשמור על המזרח התיכון גבוה בסדר העדיפויות שלו, כך לפי CNN. במהלך ארבע שנותיו הראשונות, טראמפ עשה היסטוריה כשבחר בערב הסעודית כיעד הנסיעה הראשון שלו לחו"ל, ניסה לתווך את "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, חיזק את השתלבותה האזורית של המדינה היהודית, והגביר משמעותית את הלחץ על איראן.
עם זאת, המזרח התיכון השתנה באופן משמעותי מאז עזב טראמפ את תפקידו ב־2021, וכל השחקנים האזוריים עוקבים בדריכות אחר האופן בו ינווט הנשיא החדש שינויים אלה.
"חזרתך ההיסטורית לבית הלבן מציעה התחלה חדשה לאמריקה ומחויבות מחודשת חזקה לברית הגדולה בין ישראל לאמריקה. זהו ניצחון עצום!", כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשבון ה־X שלו אתמול (רביעי).
Dear Donald and Melania Trump,
Congratulations on history’s greatest comeback!
Your historic return to the White House offers a new beginning for America and a powerful recommitment to the great alliance between Israel and America.
This is a huge victory!
In true friendship,… pic.twitter.com/B54NSo2BMA
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) November 6, 2024
מדינות המפרץ הערביות גם בירכו על ניצחון הנשיא הנבחר. מלך ערב הסעודית סלמאן בן עבדול עזיז אל־סעוד ויורש העצר מוחמד בן סלמאן בירכו את טראמפ, ומאיחוד האמירויות נמסר: "איחוד האמירויות וארה"ב מאוחדות בשותפות מתמשכת המבוססת על שאיפות משותפות לקדמה".
איראן המעיטה בחשיבות הבחירות, באומרה כי אין "הבדל משמעותי" במי נבחר לנשיאות בארה"ב, כך דווח בתקשורת הממלכתית. פאטמה מוהג'ראני, דוברת הממשלה, צוטטה בתקשורת האיראנית באומרה ש"המדיניות הכללית של ארה"ב ואיראן נותרה ללא שינוי" לאחר ההצבעה.
מבחינת ישראל, סיום המלחמות בעזה ובלבנון ושילוב ישראל במזרח התיכון צפויים להיות בראש סדר העדיפויות של הנשיא הנבחר במזרח התיכון, אמרו מומחים. "נתניהו יעמוד מול נשיא הרבה יותר קשוח ממה שהוא רגיל אליו, טראמפ לא יסבול את המלחמות באופן שהן מתנהלות", אמר מוסטפה ברגותי, מנהיג היוזמה הלאומית הפלסטינית, והוסיף כי עבור הפלסטינים, זה לא יעשה הבדל משמעותי "כי שני הממשלים מוטים לחלוטין" לטובת ישראל.
טראמפ אינו רוצה את המלחמות האלה "על שולחנו כנושא בוער" ב־20 בינואר, כשייכנס לתפקידו, אמר אלון פינקס, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר, ל־CNN. "הוא יגיד: סיימו את זה; אני לא צריך את זה", אמר פינקס, והוסיף שטראמפ כנראה יבקש מנתניהו "להכריז על ניצחון" ואז להגיע להסכם דרך מתווכים.
לאורך מסע הבחירות שלו, טראמפ לא פירט כיצד יתייחס למלחמה אם ייבחר מחדש, או כיצד מדיניותו תהיה שונה מזו של קודמו ג'ו ביידן. באפריל, טראמפ אכן אמר שישראל צריכה "לסיים מה שהתחילה" ו"לגמור עם זה מהר", וציין שהיא "מפסידה במלחמת התדמית" בגלל התמונות היוצאות מעזה.
לטראמפ, אמר פינקס, "לא אכפת בכלל מהסוגיה הפלסטינית". במהלך כהונתו הראשונה, הוא לא נתן את משקלו לתמיכה של ארה"ב במדינה פלסטינית עצמאית, ואמר שהוא היה רוצה את "הפתרון ששני הצדדים אוהבים". "קיים חשש", אמר ברגותי, שטראמפ עשוי לאפשר לישראל לספח חלקים מהגדה המערבית, מה שיסמן את "קץ פתרון שתי המדינות".
במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ נקט מספר צעדים לטובת ישראל. ב־2017, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל, בניגוד לעשרות שנים של מדיניות אמריקאית וקונצנזוס בינלאומי. הוא גם הכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן.
אך בעוד טראמפ טען לעתים קרובות שהוא הנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה המודרנית, ואף התגאה ביחסיו הקרובים והאישיים עם נתניהו, היחסים בין שני המנהיגים לא תמיד היו ידידותיים.
ב־2021, כששניהם היו מחוץ לתפקיד, טראמפ האשים את נתניהו בבגידה, כאשר המנהיג הישראלי בירך את ביידן על זכייתו בנשיאות ב־2020. זמן קצר לאחר ה־7 באוקטובר, טראמפ מתח ביקורת על נתניהו ושירותי המודיעין הישראליים על חוסר מוכנותם, וטען שההתקפה לא הייתה מתרחשת אילו היה נשיא.
בועז ביסמוט, חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, אמר ל־CNN שבחירתו של טראמפ הגיעה "בזמן הנכון" מכיוון שהיא תספק הזדמנות להרחיב את הסכמי אברהם כשהמלחמות בעזה ובלבנון מגיעות לסיומן.
ההסכמים, סדרת הסכמים שתווכו על ידי הממשל הראשון של טראמפ שבהם ישראל נרמלה יחסים עם ארבע מדינות ערביות, דחקו את אפשרות המדינה הפלסטינית העצמאית לשוליים, אמר.
"כשהמלחמה תסתיים, יהיה צורך בהתחלה חדשה אמיתית במזרח התיכון", וטראמפ יהיה האדם הטוב ביותר להביא "מזרח תיכון חדש", הוסיף ביסמוט. נדב שטראוכלר, אסטרטג פוליטי שעבד בצמוד לנתניהו, אמר שבחירתו של טראמפ שולחת מסר לאויבי ישראל באיראן.
"הוא יחשב את צעדיו הבאים אולי אחרת ממה שהיה אם קמלה האריס הייתה נבחרת", אמר שטראוכלר, והוסיף שחוסר הצפיות של טראמפ יכול להוביל ללחץ רב יותר על ישראל לסיים את המלחמות בעזה ובלבנון, אולי כדי למקד מחדש את המאמצים בעימות עם איראן.
מבחינת איראן, ארבע השנים הבאות עלולות להיות המבחן הגדול ביותר שלה, כאשר טהרן תהיה תחת בחינה מדוקדקת של טראמפ שככל הנראה תוביל לחזרה של מסע "הלחץ המקסימלי" שהטיל במהלך נשיאותו הקודמת, אשר הגביר את בידודה של איראן ופגע בכלכלתה, כך לפי מומחים.
טראמפ, המתגאה בעצמו כאמן העסקאות, נכשל בריסון השפעתה של טהרן במזרח התיכון למרות פרישתו מהסכם הגרעין של 2015 להגבלת תכנית הגרעין של איראן, הטלת סנקציות מחדש עליה, ואפילו הוראה על חיסול קאסם סולימאני, המפקד הצבאי שפיקח על הקשרים עם השלוחים של איראן באזור.
מאז טראמפ עזב את משרתו ב־2020, איראן הגבירה את העשרת האורניום, הגדילה את ייצוא הנפט שלה, הגבירה את תמיכתה בשלוחות ברחבי העולם, ויצרה תקדים בתקיפת ישראל באופן ישיר פעמיים.
אבל בזמן שישראל ממשיכה לפגוע ביכולות האזוריות של טהרן על ידי תקיפת שלוחותיה, איראן מוצאת את עצמה מאבדת את כוח ההרתעה שלה בזמן שהיא מתמודדת עם מהומה כלכלית ואי־שקט פנימי נרחב.
"הרפובליקה האיסלאמית נראית שברירית", אמר עלי ואעז, מנהל פרויקט איראן ויועץ בכיר בקבוצת המשבר הבינלאומית, והוסיף שלמנהיג האיראני עלי חמינאי בן ה־86 יש יכולת מוגבלת להתמודד עם כל המשברים המתרחשים בו־זמנית.
בזמן שהמזרח התיכון מתנדנד על סף מלחמה רחבה יותר, כאשר איראן מאיימת להגיב על התקיפה הישראלית, בעולם דואגים כי בחירתו של טראמפ עשויה לחזק את החלטתו של נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, דבר שממשל ביידן הזהיר מפניו.
