תוכנית של בנק ישראל תהפוך את השקל למטבע דיגיטלי. בסוף שנת 2026 היא תונח על שולחן הנגיד, שיצטרך להחליט אם להוציא אותה לדרך.
ידענו השנה עליות מחירים בצל המלחמה הממושכת, סגירה של ענפים במשק וצמיחה שלילית לנפש, ואף התבשרנו על תקציב מרסן שגוזר תשלומי מיסים גבוהים על עובדים. אך התוכנית נולדה בכלל לפתרון בעיה אחרת – השקל בסכנת נחיתות דיגיטלית מול מטבעות טכנולוגים חדשים. בינתיים הסכנה חלפה זמנית, אך בנק ישראל רוצה לשמור על רלוונטיות טכנולוגית, ועל הדרך לאלץ את הבנקים להיות הרבה יותר תחרותיים מהיום.
השקל יהפוך למעין 'מזומן' דיגיטלי, שלא נמצא בבנקים הפרטיים, אלא ישירות בבנק ישראל. יהיה ניתן להשתמש בו גם באפליקציה וגם בכרטיס פיסי. לקוחות פרטיים לא ישלמו עמלות על פעולות יומיומיות, וייהנו מריבית על היתרה. יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, סיפר ל'דבר' על התוכנית החדשה.
מה הוביל את בנק ישראל לעסוק בשקל הדיגיטלי?
"ב-2017 התחילו לעסוק בתחום בכמה בנקים מרכזים בעולם. הנגידה מינתה צוות כדי ללמוד את הנושא ולהבין אם יש בו צורך כאן. אחרי שנה של מחקר, הצוות הגיע למסקנה שעדיין אין בו צורך. ב-2020 העולם השתנה מהרבה בחינות. מגפת הקורונה העצימה מאוד את התשלומים הדיגיטליים ואת הצורך בהם. התחלנו לשלם דיגיטלית על שיעורים פרטיים, מפגש עם פסיכולוג, שיעורי נגינה. בנוסף, ב"הייפ" שנוצר סביב קריפטו, מטא הקימו מיזם של מטבע דיגיטלי בשם 'ליברה', ואחר כך שמו הוחלף ל-DM, במטרה להקל על תשלומים בין-לאומיים. הם תכננו ליצור מטבע משלהם על בסיס מאגר המשתמשים העצום של הקונגלומרט (תאגיד ענק), ובנקים מרכזים החלו לחשוש מכך שלא יוכלו לשלוט בכמות הכסף, במחיר שלו ובריבית. כמו שיש מדינות שהציבור מאבד את האמון במטבע שלהם ומתחיל להשתמש בדולר, היה חשש מדולריזציה דיגיטלית.
הסיכון התברר כלא משמעותי, DM הופסק וראינו שבמדינות יציבות עם מערכת מוניטרית מערכת פיננסית יציבה ואמינה, וחשבנו שלא סביר שאנשים יעברו למטבע שהם לא משלמים בו מיסים או מקבלים שכר. מצד שני, הייתה הבנה שאנחנו בתקופה דינאמית, כשענקיות טכנולוגיה קמות ויורדות כל הזמן, והבנקים המרכזיים צריכים להתקדם ולספק לציבור מוצר יותר מתקדם טכנולוגית כדי להבטיח את הרלוונטיות שלו. כמו שתצלומים, מפות ומוזיקה הועברו לדיגטל".
רוב הכסף היום שמור באופן דיגיטלי, דרך חשבון הבנק או כרטיסי האשראי. איך זה משנה לצרכן היחיד שהוא יוכל להחזיק כסף דיגיטלי במקום בעובר ושב (עו"ש) שלו?
"זה לא בהכרח ירגיש שונה, החוויה תהיה אפילו די דומה. אני אכנס לאפליקציה, או לקופה של בית העסק אני אראה יתרה מיוצגת באופן דיגיטלי. זה יונגש לציבור דרך חברות מתווכות (Payment Service Provider או בקיצור PSP).
אז עדיין יהיה גוף מתווך, כמו הבנקים וחברות האשראי היום?
"נכון, אבל עדיין מדובר במזומן אישי שלך בבנק ישראל. המתווכת יכולה להיות הבנק שלי, והכסף יופיע לי לצד העו"ש, אבל זה יכול להיות גם 'פינטק' (חברת היי-טק פיננסית), אולי חברת התעופה, סופרמרקט או ארגון הצרכנים שלי, למשל 'ביחד בשבילך'. הגוף יצטרך להיות מפוקח, אבל הדרישות יהיו נמוכות מאלה שמציבים גופים פיננסים היום. שני הבדלים מהותיים שמתוכננים הם שלא יהיו עמלות על עסקאות העברה פשוטות של אנשים פרטיים. כמו קנייה במכולת, הפקדת תלוש שכר, לשלם לחבר, ולטעון את חשבון השקל הדיגיטלי. השני הוא שניתן ריבית על היתרה. אולי אני נתלה על אילנות גבוהים, אבל השקל הדיגיטלי הוא קצת כמו האייפון: מכשיר עם מערכת הפעלה, יש בו מצלמה, GPS, מיקרופון וחיבור לאינטרנט, ובונים עליו אפליקציות. אנחנו נותנים את התשתית של השקל הדיגיטלי, אבל את היישומים שישבו על הטכנולוגיה מפתח המגזר הפרטי".
אילו דברים יתאפשרו בשקל הדיגיטלי?
"אנחנו מתכננים לאפשר כרטיס נטען. זה יעזור לציבור שסובל מאוריינות דיגיטלית נמוכה, וגם למי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות סמארטפון, או לא מעוניין מסיבות תרבותיות דתיות. כבר אפשר לשלם היום עם כרטיס אשראי פיסי, אבל ללא מחשב או סמארטפון אין אפשרות לקבל תשלום. הכרטיס הנטען יאפשר את זה. תהיה אפשרות גם לשלם בלי חיבור לרשת Wi-fi. זה יכול לעזור במצבי חירום, וגם כשמטיילים בטבע ורוצים לקנות משהו. התשלום יהיה מיידי וסופי, כמו העברת מזומן. היום זה לא מתאפשר, אפילו כשקונים באשראי במטוס אין אימות סופי של העסקה, וחברת האשראי לוקחת סיכון מסוים".
השקל הדיגיטלי יאפשר תשלומים נמוכים – אף מתחת לאגורה
"יכול להיות שאני רוצה לשמוע שיר באפליקציית מוזיקה ולא מתאים לי לעשות מנוי ב-60 שקלים. אולי אני רוצה לקרוא כתבה, או את הפסקה הראשונה שלה, ולשלם עשירית אגורה על כל אחת שאני קורא.
השראה טכנולוגית נוספת היא Block chain (תשלום מותנה). ניצור נעילת תשלום, והעסקה תהיה מתוכנתת כך שהעברת הכסף תתאפשר כשהמוצר יגיע. לדוגמה אם קניתי תוסף למחשב שלי, כשהשליח מגיע אני נותן לו קוד ואז הכסף משתחרר לטובת בית העסק. אני לא יכול למשוך את הכסף בלי לבטל את העסקה, אבל הכסף לא יעבור עד שאקבל את המוצר. מי שתאפשר את פתיחת נעילת התשלום תהיה חברת השליחויות. זה יכול להיות גם חברה שמוכרת כרטיסים יד שנייה להופעות, מכירת כרטיס טיסה, דבר שהוא כמעט לא אפשרי היום מהסיבה שאין ביטחון בעסקה כזאת".
ראיתי שיש כוונה שלא יהיו עמלות על העברות. איך ירוויחו החברות המתווכות? כמה המודל העסקי יהיה שונה מבנקים מסחריים?
"זה יהיה שונה מאוד, כסף שיש לנו בבנק מסחרי הוא יחסית בטוח. הפעם האחרונה שכסף בבנק בישראל נעלם ללקוחותיו היה בפרשת 'הבנק למסחר' ב-2002, אבל בכל זאת, זה כסף עם סיכון. המודל העסקי של גופי תשלום היום, זה שהם שומרים לאנשים פרטיים כסף, ובינתיים הם עושים בו שימוש. בנקים מלווים אותו ללקוחות אחרים, חברות תשלומים מפקידים בבנק, ומרוויחים תשואה. פה הגופים רק נותנים לי גישה טכנולוגית לכסף שלי בבנק ישראל".
בית עסק ישלם עמלות, אבל נמוכות מהיום
"זה יתאפשר כי אנחנו מתייחסים לשקל הדיגיטלי כמוצר ציבורי, ולוקחים על עצמנו חלק מהעלות של הניהול הטכנולוגי של התשתית, כמו שאנחנו לוקחים את עלות הדפסת המזומן. שירותים יותר מתקדמים, כמו העברת תשלום לחו"ל, מכירת כרטיס להופעה בתשלום מותנה, או למשל פתיחה של ארנק דיגיטלי בניהול משפחתי משותף כן יהיו בתשלום עבור אנשים פרטיים. אנחנו חושבים שזה גם יהיה גורם משיכה של לקוחות לבנקים או מועדוני צרכנות שיציעו לפתוח שקל דיגיטלי דרכם".
אחד העקרונות שמנחים אתכם זה do no harm, שהשקל הדיגיטלי לא יגרום לנזק לאף מגזר. זה נשמע שאולי יש פה איזה פגיעה מסוימת בבנקים המסחריים, שמרוויחים מאוד מהעמלות ומכסף של לקוחות בעו"ש. יכול להיות שיש פה בכל זאת פגיעה כלשהי שהיא מתקבלת על הדעת מבחינתכם?
"בוא ניקח מקרה קיצון – אם מחר בבוקר אנחנו יוצאים עם השקל הדיגיטלי וכל הציבור מעביר את כל העו"ש שלו מהבנקים לשקל דיגיטלי, זה יחסל את שוק האשראי בישראל, וייצור משבר פיננסי חמור. אנחנו מתכננים תהליך הדרגתי ארוך שנים, בו הבנקים יוכלו לשנות את המודל העסקי שלהם ויעברו לעסוק יותר בפיקדונות ארוכי טווח, עם ריבית משמעותית. התשלומים ביום-יום אולי יעברו לגורמים אחרים".
אז זה ידחוף את הבנקים להיות קצת יותר תחרותיים.
"בהחלט. אנחנו יודעים שתמסורת הריבית לא מלאה. הבנקים לא נותנים לציבור ריבית דומה לזו שהם מקבלים מהבנק המרכזי. זה ישתנה כשהציבור יקבל ריבית על השקל הדיגיטלי. אבל כן נגביל את הכמות שאפשר להחזיק. למערכת בנקאית יש לתפקיד קריטי בכלכלה המודרנית, ובנק ישראל לא מעוניין להחליף אותה בתיווך הפיננסי החשוב שהיא מייצרת".
יש לכם חשש מפגיעה בציבור והגדלת פערים במעבר לשקל הדיגיטלי? למשל שאנשים עם אוריינות פיננסית ידעו להשתמש בו בצורה יותר טובה? או שיהיה קשה ללקוח פרטי להבין איזו עסקה טובה לו במיקרו-תשלומים, כשהוא צריך לעשות עסקאות על אגורות, או לחברות קטנות, כשחברות ענק עושות מיליארדים של עסקאות כאלה?
"ללא ספק אנחנו מביאים עסקאות יותר מורכבות יותר ממה שיש היום. אנחנו נצטרך לקדם חינוך והסברה מקיפים בנושא, וגם לקדם רגולציה חכמה. כולנו אהבנו מאוד לחפש מידע בגוגל בחינם במשך עשרות שנים, עד שהבנו שנוצרה פה ענקית של פרסום ומידע פרטי ורגולטורים בעולם הבינו שהם צריכים לפעול בנושא. יש בחדשנות יתרון לגודל, אבל ראינו בארץ חדשנות שמגיעה דווקא מחברות קטנות. יש בשינוי כזה סיכון אבל אנחנו נפעל איפה שצריך כרגולטור. השאלה שלך מעלה הזמנה שלנו, בנק ישראל. אנחנו בשלב של שיתוף הציבור, אחרי תכנון ראשוני. אנחנו מזמינים ארגוני צרכנים, גופים כלכליים, חברה אזרחית, וגם אנשים פרטיים אם זה מאוד מעניין אותם".
אחת הביקורות שעלו כלפי השקל הדיגיטלי היא שהוא יאפשר לממשלה לעקוב אחרי אזרחים דרך התשלומים שלהם. זאת סכנה לדעתכם?
"הפרטיות בשקל הדיגיטלי תהיה הרבה יותר גבוה מבתשלומים דיגיטלים היום. PSP לא יוכלו להשתמש במידע שלי אלא אם אני אסכים לכך, ובהסכמה ברורה. מבחינת בנק ישראל, אנחנו לא מעוניינים להחזיק במידע על העסקאות הפרטיות, אבל יותר חשוב מכך – אנחנו גם לא נוכל לעשות את זה. העסקה תהיה רשומה אצלנו רק כקוד של מספרים ואותיות, וגם אם הנגיד או מנהל השקל הדיגיטלי ממש ירצו משום מה לגלות על תשלום זה או אחר זה לא יתאפשר להם. המידע יהיה שמור אצל ה-PSP בלבד, ויהיה אפשר לגשת למידע רק בהליך מסודר דרך בית משפט כמו היום. בנושא האבטחה גם יהיה שיפור. היום הבנק יכול לבצע עבור לקוח פעולות, למשל כשלקוח מבקש מהבנק בטלפון להעביר כסף. בשקל הדיגיטלי רק המשתמש עצמו יוכל לבצע פעולות. יש מקרים שנצטרך להתחשב בהם כמו מוות וירושה וצווי עיקול. בקריפטו אם המחזיק מאבד את המפתח הפרטי הוא יכול לשכוח מהמטבעות שלו, זה כמובן לא משהו שנרצה שיהיה אצלנו.
יישום חדש שיהיה בשקל הדיגיטלי זה תשלום אנונימי – ללקוח תהיה אפשרות, עד סכום מסויים, לשלם בתשלום אנונימי לגמרי – אופליין וגם אונליין, באופן שלא יהיה נגיש אפילו ל-PSP. אם למשל אני פוגש את הפסיכולוג שלי בזום, ולא פנים מול פנים, ואני לא מעוניין שהמידע יופיע בבנק או בחברת האשראי, אין לי אפשרות אמיתית לשלם לו באופן אנונימי אם זה לא מזומן. לא נוכל לאפשר העברות אנונימיות בכל סכום, כדי לא ליצור גן עדן למעלימי מס למיניהם".
מה התכנון שלכם להמשך?
"אנחנו ממשיכים מתוכנית ראשונית, לכזאת שממש יהיה אפשר ליישם. אנחנו ממשיכים לעבוד ולהתייעץ עם המגזר הפרטי, ובייחוד עם גופים פיננסים, וגם עם גורמים אחרים. הרבה משרדי ממשלה יצטרכו ללמוד את הנושא ותהיה עבודה משפטית וחוקית בנושא. בסוף שנת 2026 אנחנו מעוניינים לסיים עם התוכנית, ולהניח אותה בפני הנגיד, שיצטרך להחליט אם להוציא לדרך את השקל הדיגיטלי. אנחנו רואים התקדמות מהירה מאוד בבנקים מרכזיים אחרים, בין היתר הבריטי והאירופי".
