ביקורת חריפה במערכת הביטחון על מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמנסה לטענת גורמים בכירים "לסמן אשמים" במטרה למלט את ראש הממשלה בנימין נתניהו מאחריותו למחדל 7 באוקטובר, בין היתר באמצעות "ניסיון לייתר הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
סיור ביישובי עוטף עזה
אנגלמן השלים באחרונה כמה טיוטות של דו"חות שעוסקים בנושאים שונים, בהם פינוי אוכלוסיה, הליכי האישורים והטיפול במסיבת הנובה ומסיבות הנוספות שנערכו במרחב העוטף באותו בוקר, בפינוי וזיהוי חללים אחרי 7 באוקטובר, בהסברה הבינלאומית של ישראל ועוד. אנגלמן כלל בטיוטות ביקורת חריפה על תהליכים, נהלים והחלטות שהתקבלו בכל הנושאים שנבדקו. הוא מצביע על בעיות בתוך הגופים השונים ובקשרים ביניהם. הטיוטות הועברו לגופים ולאישים המבוקרים בצה"ל, במשטרת ישראל, בשב"כ, וכן במשרדי הממשלה השונים.
עבודת המבקר התעכבה בחודשים ארוכים בשל מחלוקת עם צה"ל ושב"כ, שביקשו לסיים קודם לכן את עבודת התחקירים הפנימית. היא הובילה לעימות גלוי בין הגופים והאישים שעמדו בראשם, תוך שצה"ל הואשם בידי המבקר בעיכוב ושיבוש מכוון של הליכי הביקורת. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ נקבע באילו נושאים תתמקד הביקורת ובאילו היא תעוכב – ובראשם מהלך האירועים סביב 7 באוקטובר, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין בשנים שקדמו למלחמה, ותפיסת ההגנה בגבול עם רצועת עזה.
בצה"ל טוענים כי מבקר המדינה מעולם לא עסק בסוגיות האלה – של אסטרטגיה, מדיניות וביטחון לאומי – שאמורות להיבחן בוועדת חקירה ממלכתית. אנגלמן סבר אחרת, ולמרות שהנושא טרם הוכרע בבג"ץ (הדיון נדחה לבקשת המבקר לתחילת ספטמבר) הוא שיגר באחרונה עשרות שאלות לבכירים בצה"ל ובשב"כ, ואף איים להוציא לחלקם "צווי כפיה" למתן עדות.
במשרד המבקר טוענים כי עבודת הביקורת היתה עניינית ונטולת פניות, ובכל זאת – הטיוטות שהופצו מעלות כמה תהיות. בחלק מהסוגיות בוצעה ביקורת ונשלחו אזהרות לאישים שהמבקר כלל לא פגש בהם, ולעתים גם לא פגש אדם כלשהו בגוף שבו בוצעה הביקורת. במקרים אחרים נשענת הביקורת על מסמכים חלקיים או חד-צדדיים, שמציגים תמונת מציאות שגויה. הביקורת גם כוללת אזהרה למי שעלולים להיפגע מהמסקנות הסופיות, למרות שאנגלמן הצהיר בראשית תפקידו כי יימנע מכך.
באחרונה התעוררה סוגיה נוספת, סביב שליחת אזהרות לקצינים לשעבר. הסניגורית הצבאית הראשית, אל"מ אופירה אלקבץ-רוטשטיין, התריעה כי מדובר בחריגה מסמכות של המבקר, שלדבריה נטול סמכות חוקית לבקר את מי שסיימו את תפקידם בגוף המבוקר. גם המבקר סבר כך בעבר, וקבע כי ביקורת על אדם תינתן רק אם במועד פרסומה הוא היה עדיין בשירות הציבורי. בחודש מאי שונתה ההנחיה הזאת במפתיע, ללא הסבר.
מדובר בסוגיה עקרונית, שעשויה אף היא להגיע לבג"ץ. מבקר המדינה אמור לבדוק את המערכות כדי להצביע על ליקויים ולשפר את פעולתן, ואילו רוב האישים שהוזהרו על-ידו כבר פרשו (כמעט כולם בכירים בצה"ל). מי שאמורה לחקור אותם ולהמליץ על מסקנות לגביהם היא ועדת חקירה ממלכתית, שצה"ל (וגם שב"כ) תומכים באופן ברור ועקבי בהקמתה ואילו נתניהו והממשלה פועלים בהתמדה לסיכולה.
החשש הוא שאנגלמן, בשלל הדו"חות שהוא עמל עליהם כעת, מנסה לייתר את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. בכך הוא פוגע, למעשה, בזכויותיהם של מי שעלולים להיפגע ממסקנותיו. בעוד ועדת חקירה ממלכתית מאפשרת להם על-פי חוק לעיין במסמכים ופרוטוקולים ולחקור עדים במהלך עבודתה, לא ניצבת בפניהם אפשרות כזאת אצל מבקר המדינה.
אנגלמן מתעתד לפרסם את הדו"חות הראשונים שלו עד סוף השנה, ואת כלל הדו"חות – במידה ויתאפשר לו לערוך אותם – עד לפרישתו מהתפקיד ביוני הבא. לוח הזמנים הזה מתכתב עם מערכת הבחירות שצפויה להתקיים בשלהי 2026, ולמעשה משרת את נתניהו שמינה את אנגלמן כמבקר. באחרונה אף אישרה ועדת הכספים של הכנסת מענק פרישה מיוחד לאנגלמן על-סך 385 אלף שקלים. ההחלטה התקבלה ברוב קולות הקואליציה, מול התנגדות של שניים מחברי האופוזיציה.
אם יימשך קו הביקורת הנוכחי שאנגלמן מוביל, צפויות להישמע שתי טענות מרכזיות. האחת, שנתניהו זכאי ממחדלי 7 באוקטובר, ושהאשמים היחידים הם בכירי מערכת הביטחון. והשניה, בהמשך לכך, שאין צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית משום שהמבקר בדק כבר הכל.
גם אם כוונותיו של אנגלמן נקיות, כפי שהוא טוען, קשה שלא לתמוה על אופן פעולתו. מאמציו להשלים את כל העבודה עד לסיום תפקידו פירושה "חיפוף" הליכי הביקורת, ובמשתמע פגיעה באיכותם ומקצועיותם. גם החלטתו לגדל לפתע שיניים – אחרי קדנציה נרפית במיוחד – עשויה להתפרש כניסיון לרצות את נתניהו בניסיונו למנוע חקירה מקיפה של הכשלים שהובילו למלחמה.
תגובת מבקר המדינה: "הטענה לפיה קיימת למבקר המדינה ולמשרדו 'כוונת מכוון' להחליף ועדת חקירה ממלכתית היא טענה מופרכת. המבקר אמר מהרגע הראשון כי יתאם גבולות גזרה עם ועדת חקירה, כאשר תקום. הביקורת היא על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי. איש לא חסין ממנה. מי שמשווה את מחדל 7 באוקטובר לכל אירוע אחר מוזיל את גודל המחדל".
"נוכח האסון הנוראי שאירע המבקר הודיע מהרגע הראשון שבמקרה זה הוא יטיל אחריות אישית על האחראים למחדל בכלל הדרגים. צוותי הביקורת קיימו פגישות עם שורה של קצינים בכירים שתפקידם נוגע לליבת הנושאים שנבחנו בביקורת. יצוין שישנם בעלי תפקידים במערכת הביטחון המתחמקים במודע מפגישות עם צוותי הביקורת. הניסיונות לחמוק ממתן תשובות לאזרחי ישראל לא יצלחו. זו חובתנו הבסיסית לנרצחי 7 באוקטובר ולכל הנפגעים והחטופים ובני משפחותיהם".
