הממשלה מתכנסת בשעה זו (חמישי) על מנת לדון בהדחתו של ראש שב"כ, רונן בר ולהימשך כמה שעות. בר זומן לישיבה כדי שיוכל להגיב לטענות נגדו, אולם בשב"כ לא הודיעו עד כה אם אכן יתייצב. ההצעה צפויה להתקבל ברוב גדול. על פי ההצעה, בר יסיים את כהונתו בעוד חודש – ב-20 באפריל. רונן בר לא צפוי להגיע לישיבת הממשלה; שרים נתקעו בפקקים בגלל ההפגנות
רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ"
הזימון לישיבה נשלח אמש למרות מכתבו של המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיר לימון, בו הוא כתב כי על הממשלה לקבל את חוות דעתה של הוועדה למינוי בכירים לפני שהיא מקבלת את ההחלטה האם להדיח את בר. בצל חידוש הלחימה ברצועת עזה שאותה בר ניהל לצד הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול לא עסקה בסופו של דבר בפיטוריו של בר.
לפי החוק, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש שב"כ, אך היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לנתניהו שההחלטה צריכה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת גרוניס) שמינתה אותו וכן שעליו להציג תשתית עובדתית לפני פיטורי ראש שב"כ.
מוקדם יותר, בית המשפט העליון דחה את העתירות הנוספות שהוגשו נגד כינוס הממשלה במטרה לפטר את רונן בר: "זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה על ידי הגורם המוסמך", כתבו שופטי העליון, גילה כנפי שטיניץ, נעם סולברג ורות רונן בנימוקם. המשמעות היא שבג"ץ לא מוכן לדון בנושא לפני שהממשלה תקבל החלטה. בנוסף, ביהמ"ש לא מוכן לעצור את ישיבת הממשלה חרף דעתה של בהרב מיארה שיש לעבור דרך הוועדה למינוי בכירים לפני קבלת ההחלטה על הפיטורים.
נתניהו צפוי למנות בשלב ראשון ממלא מקום זמני לתפקיד, ולא מינוי קבוע. בנימוקים להצעת ההחלטה לפטר את בר שפורסמה אתמול נכתב כי קיים "חוסר אמון מקצועי ואישי מתמשך של ראש הממשלה וראש השירות אשר בין היתר מונע מן הממשלה וראש הממשלה מימוש יעיל של סמכותם ופוגע ביכולתו של השירות לממש את ייעודו".
בנוסף נכתב כי "בזמן מלחמה רב זירתית מתעורר צורך דחוף למנוע את הפגיעה". לפי הצעת ההחלטה, "מעבר לכשל המקצועי של ראש שב"כ ב-7 באוקטובר", ראש הממשלה סבור כי תפיסתו הביטחונית והאסטרטגית של בר "שגויה מן היסוד ושונה מזו שראש הממשלה מאמין ששב"כ חייב להתנהל לפיה".
בהרב מיארה צפויה להשתתף בישיבת הממשלה, שתתקיים על רקע חילוקי הדעות החריפים בינה לבין נתניהו על סמכות הממשלה לקבל החלטות בנוגע לפיטוריו של בר ללא המלצת הוועדה למינוי בכירים. בהרב מיארה דורשת מנתניהו להסתמך על החלטת הממשלה מ-2016 שקובעת כי הוועדה נדרשת להמליץ על פיטוריו של כל מי שהיא אישרה את מינויו. אולם הממשלה הודיעה אמש כי יש לקדם את ההדחה ללא צורך בפנייה לוועדה, והכריזה כי ההחלטה לקיים את ההצבעה מבטלת את ההחלטה הקודמת.
כאמור, אמש הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי כל עוד מתנהלת חקירת "קטאר-גייט" הנוגעת לעובדים בלשכתו, ספק אם הוא יכול לכנס את הממשלה כדי להדיח את בר. בהרב מיארה הוסיפה גם כי כדי לאשר את הדחת בר, נתניהו בכל מקרה יידרש לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. לכן, לטענת בהרב מיארה, לא ניתן לקיים את ישיבת הממשלה המתוכננת לדיון בפיטורי ראש השב"כ.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה חורגת מסמכותה. בהודעתו טען פוקס כי בהרב-מיארה נותנת חוות דעת והנחיות משפטיות לממשלה בניגוד לפסקי דין של בית המשפט העליון בנוגע למינויו המחודש של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ובנוגע לישיבת הממשלה שצפויה להיערך הערב ולעסוק בפיטוריו של ראש שב"כ רונן בר.
היחסים של נתניהו עם ראש שב"כ בשנתיים האחרונות נודעו כמתוחים, בין השאר סביב דרישות האבטחה של משפחתו, ההתראות שניתנו או לא ניתנו לפני 7 באוקטובר, ועמדתו של בר בנוגע למשא ומתן להשבת החטופים. המוטיבציה להדחתו גברה בחודשים האחרונים ברקע החקירות האחרונות של שב"כ של הגורמים המקורבים ביותר בלשכת נתניהו, פרשות קטארגייט, מה שעשוי לעורר חשש לניגוד עניינים ולשמש את העותרים לבג"ץ נגד ההדחה.
