מאז תחילת המלחמה נאלצו הילדים ובני הנוער של הנגב המערבי ללמוד בבתי ספר זמניים, במוקדי הפינוי השונים ברחבי הארץ. במועצה האזורית שער הנגב ניצלו את החופש הגדול כדי להשלים לילדים ולבני הנוער פערים לימודיים לצד פעילות שתחבר את התלמידים מחדש.
ליטל צ'רניס, מנהלת מחלקת ילדים ונוער במועצה מסכמת קיץ שונה ומאתגר ואומרת כי "הקהילות שלנו מפוזרות בארץ, אך זה היה קיץ משמעותי שבו עבדנו רבות על שייכות למקום. שער הנגב הוא הבית שלנו, ללא קשר למקום שבו אני נמצא. עבדנו רבות על פעילויות רגשיות וחברתיות לצד הפעילות החינוכית להשלמת פערים", ממשיכה ואומרת, "מצאנו שמערכת החינוך ההתיישבותית היא חשובה לאיתנות הקהילה".
העימות עולה מדרגה: רן ארז באיום חדש נגד משרדי האוצר והחינוך
ט"ו באב בפתח: כמה ישראלים התחתנו השנה ואיפה יש הכי הרבה רווקים?
בשער הנגב בחרו לספק לתלמידים סדנאות והכשרות מיוחדות כדי לגבש מחדש את חברי הקהילה הצעירים דרך מערכת החינוך המועצתית. ליטל מספרת: "עברנו מסעות ברחבי הארץ ובחו"ל, בהכשרות ובסדנאות רגשיות כדי שכל אחד מבני הנוער והילדים ימצא את המקום הנכון לו. הצוותים החינוכיים של המועצה עשו עבודה נפלאה והילדים שלנו יצאו לחוויות יוצאות דופן, בעלות אופי חינוכי ומהנה כדי לספק חוויה משמעותית ומחברת".
שנת הלימודים תפתח בקרוב ואלה מתלמידי העוטף מהיישובים שחזרו באופן מדורג לביתם ישובו גם לספסל הלימודים בבתי הספר. יגאל דדיה, מנהל אגף החינוך בשער הנגב מתייחס לפתיחת שנת הלימודים הקרבה ולתוכניות החדשניות של המועצה לגביה, מחוץ לכותלי בית הספר ומעדכן: "גיבשנו בשער הנגב תכניות משמעותיות למתן מענים אישיים לכל ילד וילדה, הן ברמה החינוכית והן ברמת הטיפול הרגשי".
דדיה מבטיח: "אנו מעבים את הצוות החינוכי, במטרה לייצר לכל תלמיד מערך תומך המותאם לו". הוא מוסיף ואומר: "השנה המטלטלת שחוו הילדים אינה מסתכמת רק בצורך בהשלמת חומר לימודי. אנחנו מבינים כי בשנה הקרובה תפקיד בית הספר יתרחב ונצטרך לתת מענה גם לצורך הנפשי והפסיכולוגי, כדי לאפשר לילדים חזרה שיקומית לביתם המוכר, שנפגע קשה באסון שפקד את הנגב המערבי".
"אנחנו נערכים עם עיבוי הצוות הפסיכולוגי ומספקים מטפלים שיתנו מענה בתוך תחומי בתי הספר", אומר דדיה, "אנחנו דואגים להכשרות של צוותי החינוך על פי עקרונות חינוכיים שקבענו ומשקיעים משאבים בחינוך הוליסטי, חינוך מבוסס מקום וחינוך חלוצי".
שינוי נוסף שהחליטו להכניס השנה לבתי הספר והתיכון בשער הנגב הוא הלמידה מחוץ לכיתה, או כפי שהם מגדירים זאת – "חינוך מבוסס מקום". כדי להרחיב את תחושת השייכות, בייחוד בתקופה זו, ולהגביר את הזיקה והחיבור למקום המגורים ולסביבת המגורים, מוציאים את התלמידים ללמוד בישובים, בקיבוצי המועצה ובמושבים שבה.
כפי שמציין דדיה: "המטרה היא לפתח תרבות וזהות מקומית ועיצוב פני העתיד של הנערים והנערות, להבין את חשיבות הקהילתיות ולהתחבר אליה מחדש" ומוסיף, כי בעזרת שיטות חדשניות "נעצים את התלמידים ונביא אותם למצוינות".
דדיה מסביר: "חשוב לנו לחבר את החינוך לישובים עצמם, אנו בונים מרחבי השפעה שהילדים יוכלו לקחת בהם חלק. עלינו לתת לתלמידים תחושת בטחון אישי להאמין בעצמם אחרי האסון שקרה כאן. אנחנו רואים את הקהילה בונה את החינוך ואת החינוך בונה מחדש את הקהילה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ההורים, משקיעים מחשבה ומוציאים לדרך תכניות המגבירות את תחושת המסוגלות והאחריות".
הילה גרינברג, מנהלת מרכז הלמידה בשער הנגב הוסיפה ואמרה בנוגע לשנת הקרובה כי הכוונה היא לייצר "חינוך ותוצרים המתבססים על חיבור לעולם האמיתי, למרחב הממשי, כאשר בלב התפיסה נוכחות מיומנויות למידה המאפשרות למרחב "החיצוני" להיות מעורב באופן הלמידה ולא רק בתוכנה, חקר בדרכים מגוונות, צורך במומחים, עבודה בקבוצות, פרזנטציות, מדידה והערכה, מעורבות הורית ועוד".
מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב יוסי קרן מספר: "השקענו עשרות מיליוני שקלים במערכת החינוך שלנו לשנה הקרובה. הצוות הניהולי והחינוכי עובד בחריצות על מנת לאפשר לתלמידים כניסה נעימה ואיכותית לשנת הלימודים, במטרה ליצור סביבת לימודים פורה ובטוחה. הגדלנו משמעותית את כוח האדם החינוכי שלנו, הוספנו מטפלים רגשיים, הקמנו מרחבים טיפוליים בסטנדרטים מאוד גבוהים ונערכנו עם תכנית אסטרטגית משמעותית לתחום החינוך בשנה המורכבת הזו. הצבנו יעדים עבור חינוך הילדים ובני הנוער של המועצה, העתיד שלנו".
מנהל אגף החינוך יגאל דדיה מסכם: "כדי להחזיר את שער הנגב להיות המקום שהיינו, כולנו מבינים שיש לקדם את הילדים והחינוך כעוגן מרכזי".
