בנק אוף אמריקה: פרמיית הסיכון הגיאופוליטי במזרח התיכון עולה

אנליסטים וגופים כלכליים בינלאומיים מנסים לנתח את השלכות התקיפה הישראלית באיראן על הכלכלה העולמית.

בסקירה שהפיצו בבנק אוף אמריקה ללקוחותיהם, תחת הכותרת ״איראן במוקד: הזמן אוזל״, נכתב כי ״התקיפות הישראליות על נכסים גרעיניים וצבאיים איראניים, כמו גם על פקידי המשטר לקראת סיבוב אפשרי שישי של משא ומתן גרעיני, עשויות להיות בעלות השלכות כלכליות וגיאופוליטיות חשובות לטווח הבינוני. המתחים הגיאופוליטיים במזרח התיכון מייצגים סיכונים קיצוניים לכלכלה העולמית.

ישראל תשמח מאוד אם איראן תעשה את הטעות הזו
״עליות חדות במחירי סחורות כתוצאה מגורמים גיאופוליטיים יכולות להיות בין הזעזועים החיצוניים המאתגרים ביותר לשווקים בשל פוטנציאל השפעתן לגרום לסטגפלציה (שילוב בין אינפלציה להאטה כלכלית)״.​​​​​​​​​​​​

השאלה הגדולה: מה יקרה למתקני הנפט

בבנק מציינים כי קיימו התייעצויות עם מומחה צבאי, וכי ההערכה היא שתקיפה ישראלית על איראן תהיה תחילתה של מערכה צבאית ממושכת ולא אירוע חד-פעמי, בשל האופי הנרחב של התוכנית הגרעינית האיראנית. השאלה המרכזית היא האם המערכה תתרחב למתקני האנרגיה של איראן.​​​​​​​​​​​​​​​​

איראן עשויה לבחור בדרך דיפלומטית

בנק אוף אמריקה מעריך שצעדי התגובה האיראנית תלויים בנזק שנגרם ליכולותיה הצבאיות ובדילמה בין הקרנת כוח לשימור המשטר. הבנק מזהיר מקושי להגן על תשתיות האנרגיה במפרץ מפני תגמול איראני, אך רואה בהימנעות ישראל מפגיעה בבתי הזיקוק האיראניים אות להדדיות. לטווח הארוך, להערכת כלכלני הבנק, איראן עלולה להעדיף פתרון דיפלומטי בתנאים ישראליים.

גולדמן זקס: מצרים עלולה להיפגע

גם בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מנסים לנתח את השלכות המצב, ומעריכים כי מצרים עשויה להיפגע מאוד מהעלייה במחירי הנפט. ״ההשלכות הכלכליות האמיתיות של הסכסוך המתפתח תלויים בכמה גורמים, כולל היקפו, עוצמתו ומשכו, ועדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות על נקודות אלה בביטחון כלשהו. עם זאת, ניתן להדגיש כמה מערוצי החשיפה וההשלכות על נכסי סיכון וכלכלות אזוריות״.

בסקירת הבנק נכתב כי להערכתם בהיעדר הרחבת היקף הסכסוך, הסיכונים המיידיים למדינות המפרץ (סעודיה, קטאר, בחריין ועומאן) אמורים להישאר מוגבלים. הן אף עשויות להיות המרוויחות מעליית מחיר הנפט.

״עם זאת, משקיעים צריכים לזכור את הקרבה הגיאוגרפית של מדינות המפרץ לסכסוך (שכרוכה בה חששות מסוימים מנשורת רדיואקטיבית פוטנציאלית מתקיפות) ואת הפוטנציאל לפגיעה בתיירות האזורית, כמו גם לייצור נפט ולנתיבי אספקה, אם היקף הסכסוך יתרחב״, נכתב.

בגולדמן זאקס מציינים כי מצרים חשופה פוטנציאלית לסכסוך בין ישראל לאיראן ועשויה להיפגע.

בבנק מזהים שלושה ערוצי פגיעה למצרים מהסכסוך ישראל-איראן: ראשית, יציאה של 20 מיליארד דולר השקעות זרות עקב "הימנעות מסיכון" שתחליש את המטבע המצרי, אם כי הרזרבות שהצטברו השנה מספקות חיץ מסוים. שנית, מצרים מייבאת אנרגיה בשווי 11.2 מיליארד דולר שנתי, כך שעלייה במחירי הנפט תחמיר את הגירעון השוטף ותגדיל את צרכי המימון החיצוני.

שלישית, הכנסות תעלת סואץ שכבר ירדו ב-60% בשל התקפות החות’ים עלולות להישאר נמוכות זמן רב יותר אם הסכסוך יימשך, מה שיעכב את ההתאוששות הכלכלית המצופה.​​​​​​​​​​​​​​​​

לגבי לבנון, הם צופים כי החשיפה שלה לסכסוך באיראן פחתה באופן משמעותי מאז הפסקת האש עם ישראל בסוף השנה שעברה: ״המתקפה הישראלית בלבנון (ונפילת משטר אסד בסוריה לאחר מכן) הותירה את חיזבאללה, בעל ברית צבאי חשוב של איראן, עם יכולת צבאית מופחתת בהרבה. זה מגביל את הסיכון שהקבוצה תבצע כעת התקפות תגמול נגד ישראל ותצית מחדש סכסוך, שיהיה הסיכון המרכזי למשקיעים לדעתנו״.

דיסקונט: ״לנצל את הירידות ולרכוש נכסים ישראליים״

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בבנק דיסקונט מעריך כי התקופה הקרובה עשויה להביא להזדמנויות בשוק: "להערכתנו, האסטרטגיה הנכונה בשווקים כעת צריכה להיות ניצול ימי הירידות/חולשה בשוק ההון המקומי לרכישה של נכסים ישראליים. זאת בראיה חצי שנה-שנה קדימה ולמרות אי הוודאות, התנודתיות בטווח הקצר.

"ניסיון לתזמן בדיוק את נקודת הרגיעה הסופית עשוי להסתיים ‘בפספוס הרכבת’, כפי שחוו לא מעט משקיעים לאחר פרוץ מבצע ‘חיצי הצפון’ מול חיזבאללה."

קצביאן מוסיף: "מבצע חיצי הצפון ב-19/9/24 וגם ירי הטילים של איראן באפריל ואוקטובר 2024 מלמדים שנקודת התיקון לטובת השוק המקומי עשויה להגיע מהר יחסית. נקודת הפתיחה של הכלכלה הישראלית חזקה יחסית: שיא ברזרבות המט"ח, חשבון שוטף חיובי בהובלת שירותי ההייטק, רווחיות טובה של החברות".