בנק ישראל החליט היום (שני) להותיר את הריבית על 4.5%, בהחלטת הריבית הראשונה לשנת 2025. שינוי הריבית האחרון חל בתחילת שנת 2024, ובו הוחלט להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, מ-4.75% לשיעורה הנוכחי, 4.5%.
"המציאות הביטחונית המורכבת והמצב המורכב במשק נמצאים לנגד עינינו", אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון במסיבת עיתונאים לאחר ההחלטה. "אתמול הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית על כנה. תמונת המצב המאקרו כלכלית של המשק משתפרת. עם זאת השפעת המלחמה, אי הודאות. האינפלציה צפויה לעלות בחצי השנה הקרובה ואחר כך לרדת. פרמיית הסיכון במשק ירדה, בעקבות הפסקת האש, הפחתת העצימות וההתפתחויות. אך פרמיית הסיכון עדיין גבוהה. החלטה זו נובעת מהעובדה שסך הסיכונים נוטה כלפי מעלה".
לדבריו, האינפלציה עומדת על 3.4%, מעל היעד. היא צפויה לעלות ל-4 אחוזים ולהתמתן בהמשך השנה. "ברביע האחרון של 2024 נמשכה ההתאוששות אך התוצר נמוך מהמגמה. גיוסי ההון עלו, ההכנסות ממסים נותרו גבוהות. אך המדד המשולב לנובמבר נותר ללא שינוי. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. שיעור התעסוקה וההשתתפות עלו במעט. קיים מחסור בעובדים בעקבות היעדר עובדים זרים ויציאה למילואים, שהתמתנה".
ההודעה על אי שינוי הריבית מגיעה על רקע התאוששות מסוימת של המשק הישראלי מהמלחמה המתמשכת: מדד המחירים לצרכן בירידה; שיעור האינפלציה גבוה מהיעד של בנק ישראל (1%-3%) אך הוא צפוי להתכנס אליו. גם הגירעון הממשלתי בירידה וצפוי להוסיף לרדת בשנת 2025.
לצד השיפורים במדדים אלה, נכנסו לתוקף בשבוע שעבר העלאות במיסים ועליות מחירים. עליות אלה צפויות להשפיע במיוחד על משקי בית במעמד הביניים ובשכבות החלשות, ועל עסקים קטנים ובינוניים. הריבית הגבוהה גורמת לנטל נוסף, מאחר שהלוואות ומשכנתאות לאנשים פרטיים ועסקים מושפעות מגובה הריבית.
לבנקים המסחריים, לעומת משקי הבית והעסקים הקטנים, הריבית הגבוהה מאפשרת רכישת אגרות חוב עם ריבית גבוהה, ואפשרות להרוויח מההפרש בין הריבית הנמוכה על הפיקדונות וזו הגבוהה על ההלוואות. רווחי הבנקים זינקו בשנים האחרונות, בין היתר הודות לריבית הגבוהה.


