בעידוד טראמפ, ענקיות הטק יוצאות לקרב מול הרגולציה של האיחוד האירופי

ענקיות הטכנולוגיה החלו בשבועות האחרונים במתקפת לובינג נגד רגולציית הטכנולוגיה של האיחוד האירופי, בניסיון לדלל אותה ולהקל ביישומה. הטריגר לכך הוא העמדה שהציג ממשל הנשיא דונלד טראמפ נגד הרגולציה הנוקשה של האיחוד על חברות טכנולוגיה אמריקאיות, והתקווה שלהן לזכות בגיבוי מהבית הלבן. המהלך עתיד להביא להתנגשות בין ארה"ב לאיחוד האירופי, במה שאולי אפשר יהיה להכתיר כמלחמת הרגולציה.

באוגוסט 2024 נכנס לתוקף חוק ה־AI של האיחוד. החוק מאסדר בצורה רחבה את הפעילות של מערכות בינה מלאכותית, ובין השאר אוסר כמעט לחלוטין על שימוש במערכות AI שעושות מניפולציה על התנהגות אנושית או שמשמשות לזיהוי אנשים ולדירוג חברתי; וכן מטיל מגבלות על מערכות AI בתחומי הבריאות, החינוך, התעסוקה, אכיפת החוק והמשפט וכן על מערכות בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI).

המגבלות המשמעותיות ביותר שמייצרים החוקים החדשים מוטלות בעיקר על כתפיהן של חברות טכנולוגיה גדולות. בגלל המבנה של שוק הטכנולוגיה העולמי, החברות אמריקאיות נושאות במרבית הנטל. כך לדוגמה DSA חייב את מטא לאפשר למשתמשים לערער על החלטה לפגוע בנראות התוכן שלהם גם במקרים שבהם הוא לא נמחק מפייסבוק או מאינסטגרם, וחייב את אמזון לאפשר להתריע על מוצרים לא חוקיים בפלטפורמה שלה ולחשוף יותר מידע על המוכרים.

DMA אילץ את אפל לאפשר התקנה של אפליקציות על האייפון דרך חנויות אפליקציות עצמאיות או אתרי מפתחים, ולא רק באמצעות אפסטור. גוגל נדרשה שלא לתעדף הצגת שירותים שלה בתוצאות חיפוש על פני שירותים מתחרים (פרקטיקה שכבר עלתה לה בקנס עתק מהאיחוד). לטענת החברות, חוק ה־AI יצר חוסר ודאות שבגללו הן מעכבות השקה של שירותים ומערכות AI ביבשת. אפל, למשל, לא תשיק באיחוד את מערכת Apple Intelligence לאייפונים ואייפדים לפני אפריל הקרוב, ומטא הצהירה שהיא נמנעת מהשקת מודלים של GenAI באיחוד.

כעת יש לענקיות הטכנולוגיה בעל ברית בבית הלבן שבעזרתו, כך הן מקוות, יוכלו לצמצם את הרגולציה המחמירה של האיחוד. לאורך הקמפיין לנשיאות, טראמפ ביקר בעקביות את הרגולציה הזו, שלתפיסתו מייצרת סביבה תחרותית לא הוגנת כלפי חברות ואינטרסים אמריקאיים. שלושה ימים אחרי השבעתו אמר בנאום וידיאו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שהקנסות שמטיל האיחוד על חברות אמריקאיות הם "סוג של מיסוי". "הם זכו ב־15 או 16 מיליארד דולר מאפל. הם זכו במיליארדים מגוגל. הם רוצים מיליארדים מפייסבוק. אלה חברות אמריקאיות, והם לא צריכים לעשות את זה", קבע.

סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס הבהיר בשבוע שעבר בנאום שנשא בפריז את עמדת הממשל: "אנחנו מוטרדים מדיווחים שלפיהם ממשלות זרות שוקלות להדק פיקוח על חברות טכנולוגיה אמריקאיות עם פעילות בינלאומית. אמריקה לא תסכים לכך".

מאז ניצחונו בנובמבר, חברות הטכנולוגיה מובילות מגמת התקרבות וחימום היחסים עם טראמפ. כעת הן מקוות שהיחסים הידידותיים יותר עם טראמפ והאינטרס המשותף להפחית את הרגולציה על חברות אמריקאיות יגייסו את הממשל לצדן בשעה שהן מגבירות את המאבק נגד האיחוד.

לפי דיווח בפייננשל טיימס, הביטחון של ענקיות הטק ביכולתן לאתגר את הרגולציה החדשה מתגבר, והן סבורות שמאמציהן יזכו לגיבוי ותמיכה של הבית הלבן. מקורות שמכירים את מטא אמרו שהחברה החלה בשבועות האחרונים במתקפה נגד חוק ה־AI בניסיון לדלל את החוק בכל הנוגע ליישומו בפועל. במקביל, החברות פועלות להגבלת האכיפה של חוק השווקים הדיגיטליים, בעיקר בכל הנוגע למניעת הטלת קנסות עתק על בסיסו. כחלק מהמאמצים, הן הבליטו את הנוכחות של בכירים דוגמת מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אפל טים קוק ומייסד אמזון ג'ף בזוס במיקום מרכזי בהשבעת טראמפ.

הקרב המיידי ביותר הוא סביב גיבוש קוד ה־AI של האיחוד, שצפוי להסתיים באפריל ויתווה את האופן שבו יידרשו חברות ליישם את חוק ה־AI. מטא כבר הבהירה שאין בכוונתה להסכים לקוד וולונטרי. מנהל המדיניות של החברה ג'ואל קפלן אמר החודש בבריסל שהקוד כופה "דרישות לא ישימות ובלתי־אפשריות מבחינה טכנית", וכי ללא שותפות אמריקאית־אירופאית סין עלולה לנצח במירוץ ה־AI.

מאמצים אלו כבר זכו להצלחה מסוימת: בשבוע שעבר משכה נציבות האיחוד את הצעתה לדירקטיבת אחריות AI, שהיתה מחייבת חברות לשלם על הנזקים שמערכות הבינה המלאכותית שלהן גרמו. סגנית נשיאת האיחוד האירופי הנה וירקונן אמרה שמדובר בהחלטה שנועדה לעודד השקעות AI ושלא מדובר בתגובה ללחץ של חברות טכנולוגיה אמריקאיות. "אירופה מחויבות באופן מלא לאכיפת החוקים, למרות הלחץ האמריקאי", אמרה לפייננשל טיימס. ואולם, בכירים באיחוד פירשו את המהלך כסימן לכך שניתן להשתמש בחקיקה ובצעדים להגבלת אכיפתה במו"מ עם וושינגטון סביב המכסים שהממשל מבקש להטיל, או להבטחת מחויבות ארה"ב לביטחון אירופה.

חזית מרכזית נוספת של החברות היא חוק השווקים הדיגיטליים. הנציבות כבר פתחה בחקירות נגד אפל, מטא וגוגל בגין הפרת החוק, ויכולה לקנוס אותן בסכום של עד 10% מהכנסתן העולמית. עם זאת, בינואר דיווח הפייננשל טיימס שנציבות האיחוד מבצעת הערכה מחודשת של חקירות אלו, ויכולה לצמצם את היקפן או לבטלן. זאת, על רקע ניצחונו של טראמפ בבחירות. במקביל, החברות פועלות לקבל הבהרות באשר להיקף יישום החוק והנחיות מפורטות יותר שידגישו את מגבלותיו ויביאו לאכיפה חלשה יותר. "בגלל אפקט טראמפ יש איום של תקרית דיפלומטית אם יוטלו סנקציות על החברות הגדולות ביותר בארה"ב", אמר מקור בנציבות האיחוד.

גיאורגוס ורדי, עמית מדיניות במועצה האירופאית ליחסי חוץ, העריך שהחלטה של הנציבות להקל באכיפת החוק תזכה לגיבוי ממנהיגי מדינות באיחוד, שמגלים חוסר נכונות להתעמת עם ענקיות טכנולוגיה. עם זאת, הוא הזהיר: "הדבר לא רק יקבע תקדים רע לגישת הרגולציה של האיחוד, אלא גם יעודד את ממשל טראמפ וחברות הטכנולוגיה, שיראו בחוסר פעולה כסימן לחולשה".

שורה של חברות ועמותות אירופאיות קראו בינואר לנציבות שלא להיכנע ללחץ של ענקיות הטק ש"מבקשות למנף את ממשל טראמפ כדי להחניק תחרות פוטנציאלית", ולא להירתע מאכיפת החקיקה. וירקונן עצמה הצהירה שמאמצי הלובינג לא יביאו לשינוי הרגולציה. "האיחוד האירופי הוא אחד השווקים הגדולים של ענקיות הטק", הזכירה.

הגישה הנחושה שמייצגת וירקונן תואמת את היחס של האיחוד האירופי לחברות טכנולוגיה, שמזה יותר מעשור מתאפיין במהלכים משמעותיים ותקדימיים שנועדו להגביל את כוחן ולגבש רגולציה שתגן על חברות מקומיות ועל זכויות משתמשים. ואולם, לאורך העשור הזה לא נאלץ האיחוד להתמודד עם ממשל שנחוש להגן בצורה אגרסיבית על חברות אמריקאיות. עתה, עם טראמפ שמתבטא בנחרצות נגד הרגולציה האירופאית וענקיות טק שמתחזקות איתו יחסים הולכים ומתקרבים, האיחוד יתמודד עם לחץ רב מתמיד סביב יישום החקיקה החדשה.

אם הנציבות תחליט להיכנע, ספק אם תוכל להפעיל כל מנוף רגולציה משמעותית על ענקיות הטק ולמעשה תיתן להן יד חופשית לעשות ביבשת כרצונן. אם תחליט לעמוד על שלה, היא מסתכנת בעימות משמעותי עם נשיא נקמני שיכול להגיב בסנקציות כלכליות, ביטחוניות ואחרות כואבות מאוד.