בית המשפט העליון דחה בסוף השבוע בקשת רשות ערעור שהגישו סלקום, yes והוט מערכות תקשורת על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה אשר אישר באוגוסט האחרון לנהל תביעה ייצוגית נגדן. זאת, לאחר שנטען כי המשיכו לגבות כספים עבור ערוצי הספורט (פרימיום) גם במהלך תקופת הקורונה, למרות שבאותה תקופה לא היו אירועי ספורט בארץ ובעולם והערוצים נטען, שידרו תוכן "חסר ערך".
התובעים הייצוגיים, מנויים בתשלום על ערוצי ספורט באמצעות החברות הנתבעות, זאת מעבר לחבילת הבסיס, ואשר כנטען בתובענה הייצוגית משדרים בעיקר אירועי ספורט בשידור ישיר. בעקבות פרוץ מגפת הקורונה חדלו להתקיים בארץ ובעולם אירוע ספורט ביום 13.3.20, ומכאן גם הופסקו השידורים הישירים בערוצים אלו. במקום השידורים הישירים, כך נטען בבקשת האישור, נעשו שידורים חוזרים לאירועי ספורט ישנים כאשר, לגישת התובעים הייצוגיים, המדובר בתוכן חסר ערך או שערכו זניח. התובעים טענו באמצעות עו"ד יניב סטיס ממשרד מושקוביץ-סטיס, עורכי דין כי למרות זאת, החברות הנתבעות המשיכו לגבות את דמי המנוי בגין ערוצים אלו כרגיל וזאת שלא כדין. כמו כן, התובעים הציגו פרסומים גם לשנת 2020 בה פרצה הקורונה וטענו כי על יסוד פרסומים אלה המדובר במצגים מחייבים, ומהם ניתן לקבוע שכל צרכן המתקשר עם מי מהחברות הנתבעות בתשלום כמנוי לערוצי הספורט יניח ואף יסבור כי התכלית המרכזית של ערוצים אלה היא שידור ישיר לאירועי ספורט. נטען כי בעקבות הפסקת אירועי הספורט בקורונה הרי לוח השידורים בכל הערוצים השתנה באופן דרסטי.
המבקשים טענו, כי הנתבעות התחייבו בעיקר לספק שידורים ישירים וכי טענתן כי הן לא מפעילות את ערוצי הספורט ולא אחראיות על התכנים המשודרים אלא רק "צינור" המאפשר צפייה בתכני הערוצים המופקים ע"י צד שלישי, היא טענה מופרכת.
מנגד, הנתבעות הכחישו הטענות נגדן וטענו בין השאר, כי לא התחייבו לשדר תוכן מסוים בערוצי הספורט – לא בהסכמי ההתקשרות ולא בפרסומים האמורים אלא רק את הערוצים כמו שהם, וכך עשו. וממילא, נטען, כי כל שאירע בפועל הוא שהשידורים הישירים נדחו למועד מאוחר יותר, עת חזרו לפעילות ענפי הספורט השונים. עוד טענו החברות כי בפני כל לקוח, שלא היה מרוצה מהתכנים החלופיים ששודרו בערוצי הספורט בתקופת הקורונה, עמדה האפשרות להפסיק את ההתקשרות ביחס לערוצי הספורט בכל עת, ללא עלות.
אולם, השופט אברהים בולוס מבית משפט מחוזי בחיפה החליט באוגוסט האחרון לאשר את נוהל התביעה כייצוגית וקבע כי "סיכויי קבלת טענת המבקשים לפיה המשיבות (החברות הנתבעות-ל.ד) התחייבו כי בערוצי הספורט ישודרו, בעיקר, שידורים ישירים לאירועי ספורט, הם טובים. … בהקשר זה אוסיף, יתכן וכטענת המשיבות אין להן כל שליטה על התוכן המשודר אשר מופק ע"י צד שלישי. טענה זו באם תוכח לא תבטל את ההתחייבות שקיבלה ביטוי בפרסומים ואשר אפשרי כי נקלטו בחוזי ההתקשרות, לא את האפשרות כי עסקינן בהפרה וגם לא זכות הנפגע לקבלת פיצויים…", קבע.
כאמור, סלקום, yes והוט הגישו לבית משפט העליון בחודש שעבר בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי והדגישו כי הסכמי ההתקשרות אינם כוללים התחייבות בנוגע לתכנים שישודרו בערוצי הספורט, וערוצים אלה משודרים כפי שהם נערכים על ידי צד שלישי – מבלי שיש להן השפעה על כך. לגישתן אף לא ניתן לקרוא לתוך הסכמי ההתקשרות התחייבות כלשהי לעניין זה על בסיס הפרסומים. הנתבעות הוסיפו וטענו כי ללקוחות כלל לא נגרם נזק, שעה שבתקופה הרלוונטית שודרו בערוצי הספורט תכנים אחרים בעלי ערך וכן בהתחשב בכך שבשלב מסוים חזרו השידורים הישירים, והם שודרו בתקופה בה, ככלל, לא מתקיימים אירועי ספורט בשל פגרת הקיץ.
שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף החליט לדחות את בקשת החברות וקבע כי טענותיהן הכלליות של החברות בדבר הפגיעה הכלכלית הצפויה להן מעצם ניהול התובענה אינן מצדיקות את קבלת בקשות רשות הערעור. "בהיעדר חשש לפגיעה כלכלית חמורה במיוחד במבקשות, אין בשיקול זה כדי להצדיק מתן רשות ערעור", קבע.
עוד ציין השופט גרוסקופף כי "על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, עיון בפרסומים של המבקשות (החברות הנתבעות-ל.ד) אכן מלמד על המשקל המשמעותי שניתן לשידורים הישירים
בתיאור ערוצי הספורט. בהתחשב בכך, אף לא מן הנמנע כי הטעם המרכזי אשר עמד בבסיס החלטתם של חלק ניכר מהלקוחות, שלא לומר רובם ככולם, לרכוש את המנוי הוא השידורים הישירים".
בנוסף קבע גרוסקופף כי "למרות שיש לכאורה מתח מסוים בין טענת התובעים המייצגים כי בתקופה הרלוונטית ערוצי הספורט שידרו תוכן נטול ערך מבחינת חברי הקבוצה, לבין העובדה כי למרות זאת הם בחרו שלא לבטל את המנוי (ולמצער, לא עשו זאת בהזדמנות הראשונה), אינני סבור כי יש בעניין זה כדי להוביל למסקנה לפיה לא קמה עילת תביעה לתובעים המייצגים ולחברי הקבוצה. כך, גם אם ניתן היה לצפות כי בשלב מסוים לקוחות, אשר לא היו מעוניינים להמשיך בהתקשרות, יעשו שימוש באפשרות הביטול אשר עמדה להם, כלל לא בטוח כי היה עליהם לעשות זאת ב"הזדמנות הראשונה", וזאת, בין היתר , בשים לב לאי הוודאות הרבה שהתקיימה בתקופת הקורונה, ובהינתן פערי הכוחות הקיימים בין הצדדים".
משמעות ההחלטה הינה כי בית המשפט המחוזי בחיפה ימשיך כבר מינואר הקרוב לנהל את התיק ויגיע בסוף המשפט (אם הצדדים לא יגיעו להסדר פשרה קודם לכן) להכרעה.
