59 חטופים עדיין בשבי, כבר 547 ימים: עומר ונקרט, ששוחרר לפני כחודש וחצי משבי חמאס אחרי 505 ימים, נשא הערב (שבת) נאום ראשון בכיכר החטופים מאז – שבו קרא בעצרת בכיכר החטופים להשיב את 59 החטופים שנותרו בעזה, והפנה בקשה לממשלה ולעומד בראשה בנימין נתניהו לתת לו להשתתף בקבינט. לירי אלבג נאמה גם היא לראשונה בכיכר החטופים, וסיפרה על הפסח הקודם בשבי: "הרגשנו בדיכאון. העבידו אותנו". גדי מוזס בן ה-80, ששרד לבדו בשבי, קרא לעצור את הלחימה: "אחינו מאבדים תקווה כשהפגזים שורקים".
"אני כאן, נרגש וזועק – השיבו את אחיי מהשבי", פתח ונקרט את דבריו. "אבל אני לא באמת כאן, רק חצי ממני עומד פה. חלק ממני עדיין שבוי במנהרה, וגם אתם לא באמת כאן – כי חלק מכולנו שבוי בעזה". הוא המשיך ואמר: "השיקום האמיתי שלי יהיה שאחיי האהובים גיא (גלבוע דלאל) ואביה (אביתר דוד) יעלו על מסוק חיל האוויר, יפסעו אל החדר בו מחכים להם קרוביהם והם יהיו שוב בבית בישראל." לדבריו, התיקון הגדול של השבי והשיקום הלאומי מהטראומה "הוא שבעשרות בתים ידלקו האורות והאחים שלנו ישובו אל המשפחות והקהילות שלהם".
הוא סיפר כיצד נחטף ממיגונית שבה נרצחו 28 צעירים וצעירות, "וביניהם חברתי הטובה, קרן השמש שלי שהפכה למלאך השומר שלי – קים דמתי". הוא תיאר כיצד בשבי "הוחזקתי בתנאים קיצוניים במנהרה צרה כשלידי בור הצרכים. במשך 505 ימים הורעבתי, הושפלתי, הוכיתי. מתוכם הייתי 197 ימים לבדי כמעט איבדתי את שפיותי".
הוא הפנה מסר ישיר לנתניהו: "ראש הממשלה, זה עליך להשיב אותם. זה רק עליך להחזיר אותם הביתה. תזכור שאלה האחים שלי, אלה האחים שלנו וזה עליך רק עליך שהם יהיו בבית. אנחנו ניצבים כאן הערב, תחת שמי הארץ הזאת, כקול לזעקה שאין לה קול. כקול לאחים שלי שעדיין מורעבים, מוכים, מושפלים וסובלים. המילה חירות נשמעת גדולה, נשגבת, אך היא גם פשוטה: להיות עם המשפחה".
הוא קרא לחברי הקבינט ולנתניהו לפעול למען השבת החטופים: "אני קורא מכאן לחברי הקבינט ולראש הממשלה להזמין אותי לישיבת הקבינט הבאה ולהסתכל בעיניים לעדות שלי. אני קורא לכם – אל תסיטו את המבט. תהיו אמיצים והזמינו אותי לספר לכם מקרוב מה עוברים בשניות אלה ממש אחיי השבויים. למשפחות היקרות – אתם לא לבד. הלב של עם שלם אתכם. ואנחנו נמשיך לצעוד, לצעוק, ולזעוק – עד שהלב יתמלא שוב באור של חירות. של בית. של שיבה. של תקווה".
ונקרט ביקש מהמפגינים להמשיך להיאבק למען שחרור החטופים: "אתם בעמידתכם פה בכיכר בכל שבת, אימהות אמיצות חולקות את קהילת 101, עם ישראל המפגין – אתם התקווה לאחינו במנהרות החמאס, אתם המושג האנושי לחרות. המשיכו להפגין ולדרוש- אתם האור ואתם התקווה. אנחנו כאן הערב להזכיר ולזעוק: חירות – היא צו השעה. היא הערך הכי בסיסי של מדינה שנולדה מתוך כיסופי חופש".
לבסוף, הוא הזכיר שוב את גיא ואביתר: "תהיו חזקים בשבילכם ובשבילי. אני מבטיח לכם ולכל החטופים – לא נוותר. אתם חוזרים, אתם חוזרים, אתם חוזרים. במוצאי השבת שוב ייצאו אלפים להפגנות בדרישה לעסקה מיידית שתציל את החטופים שעדיין חיים, ותשיב לקבורה ראויה את החללים".
שורדת השבי לירי אלבג פתחה את דבריה מול ההמונים, בנאום הראשון שלה בכיכר החטופים, בהודיה: "תודה לכולכם שנלחמתם ואתם עדיין נלחמים על החזרת אחי ואחיותיי", אמרה, והוסיפה תודה לחיילי צה"ל ולמשפחות השכולות: "ליבי איתכם. אני עומדת כאן הערב מולכם – חופשייה. אבל הלב שלי נשאר שם". היא הדגישה: "אני הקול של אלה שאין להם אפשרות לדבר, לצעוק, לבקש עזרה. אנחנו עם שמקדש חיים, לא מוות".
היא סיפרה על הרגע שבו קרסה העסקה הקודמת: "היינו בטוחות שאנחנו יוצאות משם הביתה. הדלתות לא נפתחו – והסיוט נמשך". לדבריה, ברגע הזה איבדה אמון: "אמון בעולם שבחוץ, אמון בזה שמישהו זוכר אותנו". מאז, היא קוראת לא לשתוק: "אסור לנו להתרגל. אסור לנו לקבל את זה בסדר היום".
אלבג תיארה את המציאות הקשה שחוותה בשבי: "שנה וחצי של עינויים, אלימות פיזית, נפשית – ואפילו מינית. אסרו עלינו לבכות, להתחבק, להקשיב אחת לשנייה". לדבריה, גם חג הפסח שעבר עליהן בשבי היה טראומטי: "היינו לבד, הרגשנו בדיכאון. העבידו אותנו. היינו משרתות שלהם". כעת, כשחג החירות בפתח, היא הזכירה: "עדיין יש שם 59 אחים ואחיות שלנו".
היא הביעה דאגה מחידוש הלחימה: "כל חזרה ללחימה מסכנת אותם. החטופים הם הראשונים לשלם את המחיר", והזהירה גם מפני הסכנות לחיילים עצמם. לסיום הכריזה: "החטופים חייבים לחזור עכשיו! התנאים בלתי נסבלים. אין ניצחון בלי שכל 59 החטופים בבית. אף אחד לא צריך לדעת איך זה מרגיש – אז תצעקו איתי את הזעקה שלהם".
שורד השבי גדי מוזס בן ה-80 נשא גם הוא נאום ראשון בפני ההמונים בכיכר החטופים, ואמר: "בעוד כשבוע נחגוג את חג הפסח – חג החירות. השנה משמעות החירות שלי הרבה יותר עמוקה. לאחר 482 ימי שבי בידי הג'יהאד האיסלאמי, אני שוב חופשי בקרב בני משפחתי ובני עמי". לדבריו, גם מילות ההמנון "עוד לא אבדה תקוותנו" ו"להיות עם חופשי ארצנו", קיבלו אצלו משמעות עמוקה אחרי השבי.
בצל החזרה ללחימה, הוא סיפר: "תופי המלחמה מהדהדים באוזני שוב. הייתי שם ושמעתי קולות אלו גם מהצד האחר של הגבול. זה איום ונורא. זה חונק את הגרון ומשתק את הנפש. אחינו השבויים מאבדים כל תקווה כשקולות הפגזים שורקים מכל צד ועבר. פגזים אלו הרגו ויכולים להרוג את אחינו חסרי הישע". הוא מתח ביקורת חריפה על מדיניות הגברת הלחץ הצבאי: "ההנחה שהרג אנשים יביא את חמאס להבנה כי עליהם לשחרר את החטופים, מוטעית מיסודה. חיי אדם ורכוש לא מעניינים אותם. יש בידיהם קלף מיקוח והם רוצים להפיק מקלף זה את מירב התועלת מנקודת מבטם".
לדבריו, "זמנם של החטופים איננו בלתי מוגבל. יש חולים, יש פצועים, יש מיואשים ויש פגועים נפשית. אנחנו כעם מחויבים אליהם הן מוסרית והן ערכית. הם אחינו שנרצחו ונחטפו כאזרחים חופשיים במדינה דמוקרטית, או חיילים שיצאו להגן על המדינה. אסור לנו לנטוש אותם בעת מצוקתם. אסור לנו למיין אותם לפי אמות מידה לא לנו. עלינו לשחרר את כולם ועכשיו".
הוא הודה לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ולמשפחותיהם, והפנה מסר לממשלה: "קורא לממשלת ישראל להפסיק את המלחמה, להסיג את צה"ל מהרצועה ולבצע את שלב ב' בעסקה עליו חתמה ישראל. אין לנו זמן, האדמה בוערת תחת רגלינו! יש סכנה גדולה למותם של חטופים נוספים ויש סכנה להיעלמותם של חלק מחטופינו המתים. די לסיוט של משפחות החטופים. הפסיקו את המלחמה והחזירו את כולם עכשיו".
מוקדם יותר בני משפחות חטופים נשאו דברים מחוץ לשער בגין בקריה, ותקפו בחריפות את התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע הביקור שלו בהונגריה – משם ימשיך לארה"ב – וההתפתחויות בפרשת "קטאר-גייט" שבה מסובכים מקורביו.
מרב סבירסקי, אחותו של החטוף איתי סבירסקי שנרצח בשבי, אמרה: "זהו היום ה-547 שבו אהובינו מוחזקים בגיהינום בעזה. השבוע החל להיחשף קצה הקרחון של האינטרסים הזרים שמנהלים את לשכת נתניהו ואת המדינה – ושהובילו לסיכול החזרת החטופים. מבצע ההשפעה שניהלה לשכת נתניהו לשיפור תדמית קטאר, תוך השחרת מצריים – הוא עוד מבצע טרפוד עסקה. יכולנו להחזיר את כולם ולסיים את המלחמה, אבל נתניהו ולשכתו העדיפו בצע כסף ואינטרסים אישיים, על פני הצלת חיים והשבת החללים!
"נתניהו הורה להרחיב את המלחמה, ומשקר שלחץ צבאי יחזיר אותם, כשהעובדות מוכיחות שהוא הורג אותם ומעלים את גופות החללים – וכעת חמאס הודיע שמחצית מהחטופים מוחזקים במקומות שבהם מתוכננות התקיפות. למה נתניהו הפר את ההסכם, ופוצץ את שלב ב'? למה נתניהו עושה סלקציות, במקום להחזיר את כולם בפעימה אחת? למה ההצעה המצרית לסיום המלחמה והחזרת כולם, לא נדונה כלל בקבינט? האם זה כי ממשלת ישראל הפכה לממשלת קטאר? נתניהו עובד בלהציל את עצמו במקום להציל את החטופים. נתניהו הביתה! החטופים הביתה – ואתה הביתה! זה מה שיציל את כולנו".
במקביל, אלפים התאספו למחאה בכיכר הבימה בתל אביב. אחת המפגינות שם ערכה מיצג מחאה שבו הוקם עמוד עם חבל תלייה, והיא עמדה מתחתיו עטופה בדגל ישראל עם סמל החטופים, וכשפיה קשור בחבל. היא הניפה שלט שבו נכתב "תלוייה" באמצעות תמונות קטנות של החטופים, ומהצד השני: "זו ה-בגידה". כוונתה כנראה לכך שהחטופים מופקרים בעזה.
השרה לשעבר ציפי לבני נאמה מול האלפים בכיכר הבימה בתל אביב, ותקפה בחריפות את נתניהו וממשלתו. "בליבם של מהלכים אלימים לריסוק המערכות והערכים בישראל והשלטת דיקטטורה חסרת מעצורים. כשהממשלה ומפקירה חטופים לגורל נורא, כשמלחמה צודקת הופכת למלחמת 'שלום הממשלה' – אנחנו חייבים לצעוק די! כשהם מנפצים את מגדלור הצדק והמשפט בישראל, כשעלטה כבדה נופלת עלינו. אנחנו כאן כדי להאיר את הפינות החשוכות ולהעיר את מי שעדיין לא רואה את גודל הסכנה מבית".
